פרובינקיה פלשתינה השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלוקת פרובינקיה פלשתינה לשלוש פרובינקיות

בשנת 409 פרסם הקיסר תיאודוסיוס השני צו, שלפיו חולקה פרובינקיה פלשתינה לשלוש פרובינקיות. פרובינקיה פלשתינה השנייה Palaestina Secunda או Palaestina II כללה את העמקים הגדולים בצפון ארץ ישראל, את הגליל וחלקים מעבר הירדן המזרחי. הבירה שלה הייתה סקיתופוליס[1]. הקמת הפרובינקיה הייתה חלק מארגון מחדש של כל הפרובינקיות במזרח האימפריה הביזאנטית, מה שהביא לחלוקה לפרובינקיות קטנות יותר. מבחינת אוכלוסייה התגוררו בפרובינקיה יהודים, אוכלוסייה דוברת יוונית וארמית שהייתה פגאנית והתנצרה בהמשך. האוכלוסייה היהודית הפכה את הגליל והגולן למרכז יהודי לאחר התבוסה של מרד בר כוכבא. בחלק הצפון מזרחי של הפרובינקיה התגוררו יטורים וערבים. בשנת 614 נכבשה הפרובינקיה על ידי האימפריה הסאסאנית, הכיבוש זכה לתמיכה מצד האוכלוסייה היהודית ובראשם בנימין מטבריה. לפי המקורות הנוצריים נהרסו הרבה כנסיות. הפרובינקיה נכבשה מחדש על ידי האימפריה הביזאנטית בשנת 628. בשנת 636 כבשו המוסלמים את הפרובינקיה והיא חדלה להתקיים. השלטון המוסלמי כלל את שטחה במחוז ג'ונד אל אורדון כחלק מארץ בלאד אל-שאם.

מבחינה דתית היוותה הפרובינקיה מרכז יהודי חשוב ומשגשג במהלך המאות 5-4 לספירה. התלמוד הירושלמי הושלם במהלך תקופה זו. הסנהדרין ישב בטבריה עד תחילת המאה ה-5 לספירה. שאר האוכלוסייה בפרובינקיה התנצרה, נשארו מעט יהודים-נוצרים בציפורי וכפר נחום. השלטון הביזאנטי תמך בנצרות ובנה כנסיות, ועודד הגירה של נוצרים לתחומי הפרובינקיה. בעקבות עידוד הנצרות מצד השלטון הפכו היהודים למיעוט בפרובינקיה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מזור, ג. ובר נתן, ר., תשנ"ה, 'סקיתופוליס- בירת הפרובינקיה פלשתינה השנייה', קדמוניות 4-3 (108-107): 117