קאבוס נאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חתימת הקאבוס נאמה, מתוך העותק הקדום ביותר ששרד משנת 1349

הקאבוס נאמהפרסית: قابوس نامه) הוא יצירה פרסית חשובה שנכתבה במאה ה-11, בסביבות שנת 1080. הקאבוס נאמה נכתב על ידי השליט הפרסי אמיר אונצור אל-מועלי קאי-קאווס בן איסכנדר בן קאבוס בן וושמגיר בן א-זיאר (בפרסית: عنصرالمعالی کیکاوس‌بن اسکندربن قابوس‌بن وشمگیربن زیار), בן לשושלת הזיארית ששלטה בהרי אלבורז מדרום לים הכספי. אונצור אל-מועלי הכתיב את הספר לבנו גילאן שאה בעיר גורגן שהייתה בירתם. הספר כולל 44 פרקים המתארים את החינוך הנחוץ לנסיך פרסי, לצד אטיקט, מוסר ונימוסים. בכך מהווה הספר דוגמה לסוגת ה"מראות לנסיכים" - ספר יעץ והדרכה לשליט עתידי.

העותק הקדום ביותר שהשתמר עד לימינו הוא משנת 1349. בסביבות 1450 לספירה ציווה הסולטאן העות'מאני מוראט השני על סופר בשם מרג'ומק אחמד בן איליאס לתרגם בעבורו את הספר לטורקית. בשנת 1811 התגלה הספר למערב ותורגם לגרמנית. בשנת 1951 פורסם תרגום לאנגלית פרי קולמוסו של ראובן הלוי. בהמשך תורגם הספר לערבית, רוסית, צרפתית ויפנית. עותקים מקוריים קיימים היום באוספי הספרייה הלאומית האיראנית בטהראן, ספריית פאתח באיסטנבול, ה"ביבליוטק נאציונל" בפריז, ספריית המוזיאון הבריטי בלונדון וספריית ליידן בגרמניה.


Flag of Iran.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא איראן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.