קדחת דנגי

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: טעויות בערך, לאחר תרגום לא מדויק מאנגלית..
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אדום - תפוצת המחלה
תכלת - תפוצת היתוש האדס המצרי

קדחת דנגי היא מחלה טרופית-נגיפית המתפשטת על ידי עקיצות יתושים. היתוש שמעביר את הדנגי פעיל בשעות היום ונמצא בעיקר באזורים עירוניים, בבתי מגורים ובסביבתם. המחלה מועברת על ידי יתוש האדס המצרי, ולעתים נדירות גם על ידי יתוש הנמר האסייתי (אאדס אלבופיקטוס).

תסמינים

אחרי העקיצה, הווירוס עובר תקופת דגירה של 4 ימים עד שבוע, שבסופה מתפרצת המחלה, המתבטאת בתחילה בעלייה פתאומית בחום, כאב ראש, סחרחורות, כאבים עזים בשרירים ובפרקים, וכעבור שלושה או ארבעה ימים מופיעה פריחה. פריחה מיוחדת זו מכונה "פריחת הדנגי" והיא אופיינית בכך שהיא מופיעה עם דימום נקודתי בצבע אדום מבריק המופיעה בבית החזה ובחלקי הגפיים התחתונים; בכמה חולים הפריחה התפשטה על רוב חלקי גופם. עלולה להופיע גם דלקת קיבה המלווה בכאבי בטן, שלשולים בחילות, והקאות, וחוסר תיאבון. כאשר המחלה מתפרצת בגוף היא תוקפת את טסיות הדם, אותו חלק האחראי על קרישת הדם. לכן עורכים מעקב צמוד אחר החולים כדי לוודא שמצב טסיות הדם בגוף לא מגיע לרמות נמוכות מדי. בזמן המחלה עלולים החולים לדמם מחלל הפה, אוזניים, עיניים. לכן גם מופיעה הפריחה הידועה, שהיא למעשה קרישי דם קטנים שנוצרים על פני העור(עדות להתקדמות הווירוס). קדחת הדנגי היא מחלה מסכנת חיים, שאין לה תרופה ואחוז התמותה עומד על 2.5%. החולה בה מקבל תמיכה לגוף על ידי עירוי, נוזלים, ומנוחה מוחלטת. חל איסור לטוס בזמן המחלה.

סיכון במחלה זו הוא הידבקות בפעם שנייה. מערכת החיסון עלולה להגיב בעוצמת יתר ולגרום לדימום פנימי וחיצוני העלול לסכן את חיי החולה.

המחלה נפוצה בעיקר בטייוואן, מלזיה, סינגפור, ונצואלה, פורטו-ריקו, תאילנד, אינדונזיה, הודו, פקיסטן, ברזיל, פנמה, קוסטה ריקה ופיליפינים.

קישורים חיצוניים

• אריאלה אלון, תרמילאים: היזהרו ממחלת הדנגה, באתר ynet‏
• קדחת הדנגי - הסבר על המחלה על ידי ארגון הבריאות העולמי

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.