רוכסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המחשת פעולת הרוכסן
רוכסן ניילון ורוכסן פלסטיק

רוכסן או ריצ'רץ' הוא מנגנון המשלב שתי שורות זיזים ומגוף בעזרתו ניתן לסרג את שורות הזיזים זו בזו, ולהפריד ביניהן, ובכך לאפשר פתיחה וסגירה נוחים ומהירים. רוכסנים משמשים בתעשיית הטקסטיל לעתים קרובות במקומם של כפתורים. כן נעשה בהם שימוש בחפצים נוספים, כגון תיקים.

הרוכסן פותח בנפרד על ידי ממציאים רבים החל משנת 1851. תחילה יוצרו זיזי הרוכסן ממתכת. בימינו מיוצרים רוכסנים גם מחומרים סינתטיים, וקיימים גם רוכסנים המונעים מעבר של מים.

האמריקאי אליאס האו פרסם כבר ב-1851 הצעה לרוכסן הדומה לזה המוכר לנו כיום, אבל ההצעה לא הגיעה לכלל ייצור.

ב-1893 רשם ויטקומב ג'אדסון בשיקגו פטנט לרוכסן לנעליים, תחת הכותרת "Clasp locker". שתי הצעות אלו התבססו על עיקרון של זיזים הנתפסים בחישוקים קטנים, ולא על שתי שורות שיניים. במשך מספר שנים ניסה ג'אדסון, באמצעות חברה שהקים עם שותף עיסקי בשם ווקר, חברת "קרס ועינית אוטומטיים", להחדיר את המוצר החדש לשוק, אך לשווא.

הפטנט לרוכסן בן-ימינו נרשם בארצות הברית בידי המהנדס השבדי-אמריקאי גדעון סאנדבק בשנת 1917, והוא כלל פיתוחים רבים להמצאתו המקורית של ג'אדסון. ההמצאה זכתה לפריחה בימי מלחמת העולם הראשונה, כששווקה עבור חיל הים האמריקאי בשנת 1917, שם שימשו הרוכסנים בבגדים עמידים במזג אוויר קשה. ולאחר מכן התבסס השיווק על ייצור המוני בסרט נע, באופן שהתפתח בארצות הברית בשנים אלו, והחל שימוש ברוכסן בבגדים לשימוש יום יומי. השווייצרי מרטין וינטרהלטר רשם בשנת 1923 את הפטנט האירופאי למוצר, והעניק לו את השם RiRi. ב1958 הציגה חברת הרוכסנים הגדולה בעולם YKK רוכסן חדשני שבו שיני הריצ'רץ' מוסתרים ורק המגוף נראה לעין.

ברוכסנים המתקשים להיפתח ולהיסגר ניתן לטפל באמצעות שפשופם בסבון, שעווה או גרפיט.

הרוכסן זכה לתהילה בתרבות הפופולרית כשהופיע על עטיפת אלבום Sticky Fingers של הרולינג סטונז, שיצא לאור ב-1971. בתחילה שולב בעטיפת האלבום רוכסן אמיתי, ואולם בהמשך רק הופיע תצלום של רוכסן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנרי פטרוסקי, חפצים שימושיים, הוצאת עם עובד, ספרית אופקים, 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]