בוסתן ספרדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוסתן ספרדי
בוסתן ספרדי.jpg
כרזת המחזה "בוסתן ספרדי" בהפקת הבימה
בימוי: יוסף מילוא (תיאטרון בימות, 1969)

צדי צרפתי (תיאטרון הבימה, 1998)

הפקה: יעקב אגמון (תיאטרון בימות, 1969)
כתיבה: יצחק נבון
תקופת ההתרחשות: שנות ה־30 של המאה ה-20
מדינה: ישראל
סוגה: קולאז' תיאטרלי-מוזיקלי
הצגת בכורה: 1969
שפה: עברית, לאדינו

בוסתן ספרדי הוא מחזה מאת יצחק נבון. זהו קולאז' תיאטרלי-מוזיקלי, המספר את סיפורה של השכונה הספרדית אוהל משה בירושלים של שנות ה־30 של המאה ה-20. החיים התוססים של דיירי השכונה רוויים בשירת קודש וחול, בסיפורים משעשעים ובהומור בשפת הלאדינו. שירי המחזה לקוחים מתוך "ספר הרומנסות" ו"האנתולוגיה לחזנות ספרדית" של יצחק לוי. את השירים תרגם לעברית משה גיורא.

זו ההצגה הוותיקה ביותר של תיאטרון הבימה שעדיין מוצגת: המחזה הוצג למעלה מ-2,000 פעמים וממשיך להציג גם כיום (2014).

הרקע לכתיבת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי נבון, גרעיני הרעיון לכתיבת המחזה הגיע ממופע שירי קודש וחול ספרדיים בשם רומנסרו ספרדי שיצרו יהורם ובני גאון בשנת 1969. יהורם, שביים את המופע הזה, פנה לנבון בבקשה שיכתוב לו טקסטים וקטעי קישור לשירים שליקט יצחק לוי.

על מופע זה סיפר נבון בראיון לאלי אשד: "עשינו שם שילוב של שני אלמנטים: מסלול החיים של האדם ועונות השנה. היו שם סיפורים ודיאלוגים, למשל חכם אפרים וחכם מנשה שגילמו יוסי בנאי ויהורם גאון; ודיבור על העולם, ועל ספרדים ואשכנזים, ונישואין מעורבים, ועל המנהגים של אלה ואלה - כשהמסר היה: "כשמתחתנים מעורב - הסלטים המעורבים טעימים בסוף". זאת הייתה פריצה, הפעם הראשונה שהעלו על הבמה משהו מתרבות יהודי ספרד".‏[1] יהורם גאון, שבאותה תקופה כיכב במחזמר "קזבלן", סיפר: "אני זוכר שחשבנו שקצת נקעה הנפש מזה שעדות המזרח בכלל - והספרדים בפרט, נתפשו כמין עדה שמאופיינת על ידי עליבות, עילגות ומאכלים פיקנטיים. לכן פנינו ליצחק נבון וביקשנו לזקוף את קומת העדה הזו...כמו כן רצינו להוציא מהבית את המנגינות הנפלאות האלה, שיראו וישמעו אותן גם אחרים וילמדו כמה הן נפלאות ונהדרות...ואני זוכר את התגובות: אנשים הגיעו בהמוניהם אל הרומנסרו. אבל לא ב"קזבלן" ולא ב"רומנסרו", לא היה רצון "להוכיח לאנשים", או משהו כזה. היה רצון לשתף".‏[1]

בעקבות המופע "רומנסרו ספרדי", ביקש יעקב אגמון (שהעלה באותה תקופה בתיאטרון בימות את ההצגה "איש חסיד היה") מיצחק נבון שיכתוב מחזה הנוגע בתרבות יהדות ספרד, ואף העמיד לרשותו את דירתו בכפר האמנים עין הוד כדי שנבון יוכל לעסוק ברוגע בכתיבת המחזה. על כך סיפר נבון: "לא הלך לי קל עם (כתיבת) המחזה. מניין שאדע איך עושים את זה? לכל היותר, כשהייתי מורה בבית-ספר, העליתי הצגות עם התלמידים. זה לא היה מחזה. אז מניין תבוא הישועה? (במהלך שיחה עם נתן אלתרמן) סיפרתי לו שאני עוסק בכתיבת מחזה וביקשתי ממנו עצה של מומחה איך יודעים בסופו של דבר שמחזה הוא טוב. 'קראתי כמה סיפורים שכתבת והם טובים', אמר לי אלתרמן...לפי הסיפורים שלך שקראתי, אין סיבה שמה שתכתוב במחזה, לא יהיה טוב'. זו הייתה כביכול אמירה פשוטה, אבל היא הייתה קולעת ונסכה בי אומץ".‏[2]

ההפקה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה לראשונה בשנת 1969 בתיאטרון בימות, בבימויו של יוסף מילוא ובהפקתו של יעקב אגמון. על העיבוד והניהול המוזיקלי הופקד יצחק גרציאני.

בהפקה זו שיחקו: רבקה רז, דודו אלהרר, אתי גרוטס, אברהם מור, אלברט כהן, מיכל נדיבי וברוך ברקין.

הפקה זו הועלתה 384 פעמים, המחזה זכה בפרס כינור דוד, והוסרט והוקרן בערוץ 1 בשנת 1971.

שחקן תפקיד
אברהם מור מושון קסטל
רבקה רז סולטנה קסטל
דודו אלהרר
אתי גרוטס
אלברט כהן חזקיה קסטל, בן ציון
מיכל נדיבי
ברוך ברקין

בראיון ל"פורום תרבות הלאדינו" באתר "תפוז", סיפרה אתי גרוטס על קבלתה להפקה: "עבדתי אצל המפיק גיורא גודיק. הלכתי ברחוב בן יהודה והנה מופיע מולי צדי צרפתי - אותו הכרתי מלהקת פיקוד צפון. הוא אמר: "לאן את הולכת? בבית המורה הולכים לעשות משהו בספרדית". הוא עוד זוכר שבצבא הייתי שרה "חימום" בטורקית, ביוונית ובלאדינו. ואני שמעתי לו והלכתי (מקסימום יגידו לי לא), אני הייתי אחרונה באודישנים. ישב בבמה לוליק ואמרתי לו שבאתי לאודישן. שרתי. נועם שריף שישב שם התפעל מקולי ועוד באותו רגע אמר: "בואי איתי למשרד". הייתי המומה. הם לא נתנו לי להפסיק לשיר וכל השאר הוא היסטוריה. הבוסתן בא בחלקים חלקים, שילוב של שירה ומשחק, לא כמו היום. יצחק נבון בנה אותו וממש ריתק אותנו. ישבנו איתו והוא הקסים אותנו, נהניתי מסיפוריו".‏[3]

ההפקה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה נוספת של המחזה העלה תיאטרון הבימה ב8 בינואר 1998 בבימויו של צדי צרפתי. את העיבודים והניהול המוזיקלי ערכה יהודית רביץ. זו ההצגה הוותיקה ביותר של תיאטרון הבימה שעדיין מוצגת: המחזה הוצג למעלה מ-2,000 פעמים וממשיך להציג גם כיום (2014).

על הפקה זו כתבה שוש וייץ בידיעות אחרונות: "28 שנים חלפו מאז הוצג 'בוסתן ספרדי' בראשונה, והסיפורים היפים שכתב יצחק נבון לא איבדו את טעמם, את חינם ואת עסיסיותם העממית. גם פזמוני 'הבוסתן' יפים כבעבר. למרות שהיום הם ידועים ומוכרים, לא אבד להם הקסם והחן העממי והם אהובים מאוד על הקהל שזימזם אותם בהנאה ונראה נהנה מכל רגע. יעקב כהן בתפקיד מושון, המספר החוזר אל שכונת ילדותו, טוב ומצליח לעבור בטבעיות ובחן מדמות הילד לדמות המבוגר המתגעגע. דפנה ארמוני ושחף סגל מגלמות בחן רב את דמויות הנשים וארמוני מצטיינת גם כשהיא מגישה פזמון. גם גלית גיאת בולטת לטובה".

על ההעלאה המחודשת של המחזה סיפר יעקב אגמון, שהביא להפקה מחודשת זו: "תהינו אם יעמוד במחזה כוח של רעננות קרוב ל-30 שנה מאז שהוצג לראשונה. אבל הייתה תחושה שהקהל רוצה עוד 'בוסתן'". יצחק נבון סיפר: "במשך כל השנים שאלו אותי, ולא פעם גם נדנדו לי, מדוע לא מחדשים את ההצגה... פה ושם הוזמנתי להפקות של הבוסתן בבתי ספר או בבמות חובבים. יום אחד, כשבאתי להרצות בצה"ל, התבקשתי להישאר עוד קצת, לארוחת ערב עם המפקדים...ופתאום הפתעה. להקה צבאית הציגה את בוסתן ספרדי וזכתה לתגובות חיוביות מצד הקהל הצעיר. אם כך, חשבתי, יש סיכוי גם בתיאטרון מקצועי".

ב-5 ביוני 2008, לרגל חגיגות 40 שנה לאיחוד ירושלים הועלה המחזה על במת ענק בגן סאקר בירושלים בפני כ-20,000 צופים. בנוסף לחמישה עשר שחקני ההצגה, השתתפו בהצגה 20 שחקנים וזמרים מסמינר הקיבוצים, והתפאורה הוגדלה במיוחד לבמה זו. בהצגה נכחו גם יצחק נבון - שקיבל במהלך הערב את "אות איחוד ירושלים", ונשיא המדינה שמעון פרס.

ב-2014 (בין התאריכים 15 בינואר - 18 בינואר), לכבוד חגיגות הצגת ה-2000, נערך בתיאטרון הבימה פסטיבל לאדינו שכלל הופעות של יסמין לוי, ניצה טרמין, מקהלת צדיקוב וחני נחמיאס, מתילדה כהן-סראנו, גיא ורועי זוארץ, אסתרית בלצן ועוד.

שם השחקן הדמות
יעקב כהן מושון קסטל, אבו רפול, חכם עמרם
רובי פורת שובל סולטנה קסטל
פולי רשף חזקיה קסטל
אילן לייבוביץ ניסימקו קסטל, מכלוף, דניאל, אלברטו
גיא זוארץ, גיל קפטן חאג' חמדן והמחזר של שריקה
דפנה ארמוני, רותי לנדאו לונה
לילך כספי, מיכל ברנד שרונה
שחף סגל מרקאדה
אורי בנאי[4] בן ציון, מאיר
גלית גיאת, דגנית דדו, אלינור אהרון, אלינור פלקסמן ויקטוריה
נירית אהרוני-שוויצר זהרה
שמחה ברבירו מרקו מוכר הבורקס
אמיר לוי סלמון, חכם שבתאי
אוֹרי בדר, גיל קפטן ליאון, זלמן רוזנגרטן
סיגי חזמה מטילדה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ירושלים הספרדית של פעם: ההצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 16 באוגוסט 2005
  2. ^ יעקב בר-און, ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו", באתר "סופהשבוע", 14 בינואר 2014
  3. ^ אני ותרבות הלאדינו: ראיון עם השחקנית אתי גרוטס באתר "פורום תרבות הלאדינו" בתפוז
  4. ^ בין השנים 2001 - 2003 מיכאל מורים שימש כשחקן מחליף שלו, ראו: גאיה קורן ובוקי נאהמה קרה ב"בוסתן הספרדי"?, באתר ynet‏, 10 ביוני 2003‬