רונטי רומאן
 | |
| לידה |
1847  |
|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 1908 (בגיל 61 בערך) י"ז בשבט תרס"ח |
| שם לידה |
Aron Blumenfeld |
| מדינה |
רומניה |
| שם עט |
Ronetti-Roman, Moïse Ronetti-Roman |
| שפות היצירה |
רומנית |
  | |
רונטי רומאן או מויסה רומטי-רומאן (ברומנית: Ronetti Roman או Moise Ronetti Roman; נולד ב-1847 או 1853 - נפטר בי"ז בשבט תרס"ח, 20 בינואר 1908 (7 בינואר 1908 לפי הלוח היוליאני)) היה שם העט של ארון בלומנפלד, סופר, משורר, מחזאי ופובליציסט יהודי-רומני, שיצירתו המפורסמת ביותר היא המחזה מנשה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רונטי רומאן נולד ביישוב Jezierzany, בגליציה, והתייתם מהוריו בגיל צעיר. לפי הנרמז באחת מיצירותיו הוא גודל על ידי אחת הסבתות. ב-1868 התיישב בחרלאו, שם למד גרמנית עם מורה פרטי. התחיל לעבוד כמורה בסדיגורה ואז עבר לבקאו, שם עבד כמנהל חשבונות והתכונן לבחינות הבגרות.
בסתיו 1869 עבר לברלין ונרשם ללימודי רפואה. עזב את הרפואה לטובת הבלשנות ב-Akademie für Philologie ובו זמנית גם האזין לשיעורי פילוסופיה. הוא לא התמיד בכך, עבר ללמוד בערים אחרות, אך לא סיים אף פקולטה.
בשנים 1868 - 1872 פרסם בהמגיד ובכתבי עת עבריים נוספים מאמרים בתחום הספרות העברית תחת שמות העט מויסה רומאן או רומאנו. הוא נסע דרך איטליה ודרך צרפת, כשהוא משתמש בשם רונטי רומאן. בשובו לרומניה, התחיל לעבוד כמחנך ומורה לגרמנית במכון של וסילה אלכסנדרסקו אורקיה.
ב-1876 פרסם לראשונה שיר ב-Revista literară și științifică. ב-1877, בעקבות הערות אנטישמיות של אורקיה התפטר ופרסם בעיר רומאן את הסטירה Domnul Kanitferstan, extras din jurnalul unui trândav (אדון קניטפרסטן, מובאה מיומנו של בטלן) המופנית לכיוונו של אורקיה.
הוא השתתף בז'ונימאה, שם התיידד עם יון לוקה קאראג'אלה ועם מיכאי אמינסקו. ב-1878 היה לזמן מה חבר במערכת כתב העת Timpul (הזמן) יחד עם קאראג'אלה ועם אמינסקו. הוא התחיל לעבוד במשרד החוץ, כמתורגמן לגרמנית.
בשנים 1881 - 1882 נשא לאישה את אלאונורה, בתו של חוכר הקרקעות שמיל הרשקוביץ', והזוג עבר לחיים באזור הכפרי. מרד האיכרים ברומניה ב-1907, הפחיד אותו, והוא נמלט עם משפחתו ליאשי, שם מת מאירוע לבבי כעבור שנה. הוא ניסה להסביר את התופעה במאמר, שהופיע לאחר מותו, ב-1908.
רומאן פרסם ב-1900 את המחזה מנשה, העוסק בנישואי יהודייה עם נוצרי, שהופיע כעבור שנה ביאשי ומשם הגיע לבוקרשט. המחזה זכה לשבחי המבקרים והפך למחלוקת פוליטית בגלל התנגדות הלאומנים הרומנים להופעתו בתיאטרון הממלכתי של בוקרשט.
בנובמבר 1942 נכלל ברשימת הסופרים היהודים שנאסרו לפרסום ברומניה תחת משטר אנטונסקו.
מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1877 Domnul Kanitferstan, extras din jurnalul unui trândav (אדון קניטפרסטן, מובאה מיומנו של בטלן).
- 1878 Radu (ראדו).
- 1892 Răzbunare (נקמה)
- 1898 Două măsuri (שתי מדידות)
- 1900 Manasse (מנשה)
- 1913 Ivan (איוון)
- 1913 Satira jocului (סטירת המשחק)
- 1913 Muza tragediei (מוזת הטרגדיה)
