רוני אלוני-סדובניק

רוני אלוני-סדובניק
	אין תמונה חופשית
לידה	14 בפברואר 1967 (בת 57); קריית היובל, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מספר צאצאים	2

רוני אלוני-סדובניק (נולדה ב-14 בפברואר 1967) היא עורכת דין ישראלית פמיניסטית העוסקת ב"משפט מגדרי" ובייצוג משפטי בעיקר בתיקי עבירות מין. פעילה חברתית במאבק נגד הטרדות מיניות ובסיוע משפטי לנפגעות תקיפה מינית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוני-סדובניק נולדה בשכונת קריית היובל בירושלים. בשנת 1992 למדה לתואר ראשון במדע המדינה ומדיניות ציבורית ולתואר שני בהיסטוריה של האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. למדה גם בבית הספר לחינוך באותה האוניברסיטה. בשנים 1998–2003 הייתה חברת מועצת העיר ירושלים ושימשה כממלאת מקום ראש עיריית ירושלים לקידום מעמד הילד, ובשנים 2004–2009 הייתה ראש המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. בשנת 2008 למדה משפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. בהמשך כיהנה כיועצת ראש לשכת עורכי הדין לנושא נשים במקצוע עריכת הדין, ויושבת ראש הוועדה למעמד האישה בלשכת העצמאיים ובעלי העסקים בישראל.

ב-2015 הוצבה ברשימת האנשים המשפיעים בתקשורת של העיתון גלובס,^[1] וב-2014 הוזכרה ראשונה בכתבה שכותרתה "המשפיעים בפלילים: עורכי דין המסייעים לנפגעי עבירה" בערוץ 10.^[2]

מתגוררת בתל אביב, נשואה ולה שני ילדים.

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא תיאור לא ממצה ולא נייטרלי של הקריירה המשפטית.

אלוני-סדובניק נודעת כמשפטנית פורצת דרך בתחום המשפט המגדרי וכמה תקדימים משפטים חשובים בתחום מעמד האשה ומעמדם של נפגעי עבירה התקבלו בעקבות עתירות שלה.^[3]

אלוני-סדובניק ייצגה נשים וגברים נפגעי תקיפה מינית במשפטים מפורסמים, בהן החיילת מאי פטאל בתביעתה כנגד מפקדה,^[4] תביעה שעוררה דיון ציבורי אודות ההתמודדות של צה"ל עם עבירות מין שבוצעו על ידי מפקדים.^[5] במסגרת הפרשייה, כמה קצינים בכירים הביעו תמיכה בנאשם סא"ל חג'בי. בתגובה לכך, ראש אכ"א זימן את פטאל לשיחה אישית שבה התנצל על התנהלות מפקדים בכירים בצה"ל בנוגע לפרשיה.^[6] במסגרת המאבק המשפט בתוך הצבא, שיגר הרמטכ"ל איזנקוט איגרת לכל שדרת הפיקוד הצהל"ית האוסרת קיום יחסים אינטימים בין מפקד לפקוד.^[7] הפרשיה תרמה לשינוי ביחס החברתי והציבורי לתלונות על עבירות מין, במיוחד לאור החלטתה של מאי פאטל לצאת בפנים גלויות ולספר את סיפור הטרדתה המינית בידי מפקדה, החלטה שעודדה צעירים רבים לצאת ולהתלונן נגד מפקדים שפגעו בהם מינית.^[8]

בשורה של תביעות משפטיות הובילה אלוני מהלך של הכרה של משרד הביטחון ומערכת המשפט בנפגעות אונס ופגיעות מיניות כנפגעות פעולות איבה.^[9]^[10]^[11]

במסגרת המשפט על "אונס גן העיר" פירסמה שבמסגרת דיון בית המשפט השופט נסים ישעיהו שכיהן אז כיו"ר וועדת העררים של משרד הביטחון התבטא ואמר כי "יש בנות שנהנות מאונס", כדוגמא למקרה שבו לא מתקיים הקשר בין מעשה העבירה להוכחת הנזק. בהסכמה עם שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, ישעיהו פרש מתפקידו.^[12]^[13]

פרשיה ציבורית נוספת שהייתה סדובסקי מעורבת בה היא כאשר פירסמה שעורך הדין מנחם בלום שייצג את ההגנה ביקש ממתלוננת במהלך החקירה הנגדית לכרוע על ארבע ולהדגים כיצד נאנסה, וזאת בהסכמת שלושת השופטים המחוזיים שישבו לדון בתיק. בעקבות הפרסום הוקמה ועדה בראשות נציב הביקורת על השופטים אליעזר גולדברג שתבדוק את הטענות. בדיקת הנציב קבעה כי הדיון בבית המשפט לא חרג מהמקובל, והמתלוננת הדגימה את האונס מרצונה לאור בקשת השופטים להבין את אירוע התקיפה, ובאופן שלא היה בו כדי לפגוע בכבודה, ולפיכך פרסומה של סדובסקי הינו בגדר עלילת שווא.^[14] בתחקיר המקור של רביב דרוקר פורסמו ההקלטות המקוריות מבית המשפט, בהן עורך הדין בלום פקפק באפשרות שהתנוחה של האנס לבצע חדירה, והשופט סגל אומר: "תדגימי לנו, תדגימי לנו את מה שאת מדברת".^[15]

משפט נוסף בו אלוני-סדובניק הייתה מעורבת עסק בתביעה של ארבע נשים כנגד עורך הדין אורי דניאל בטענה שאנס אותן. בפסק דין של בית המשפט העליון נקבע כי מדובר היה בעלילת שווא שיזמו המתלוננות, אך בפסק דינו של השופט יצחק עמית נאמר שהוא סובר שאין ליחס חוסר תום לאלוני-סדובניק. לצד זאת, בית המשפט מתח ביקורת על סדובניק, שלצד ההליך בבית המשפט, הגישה תלונה בוועדת האתיקה של עורכי הדין, וזאת "לא נוסחה בתום לב".^[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוני אלוני-סדובניק - משרד עורכות דין
אלוני סדובניק בתוכנית חוצה ישראל, עם קובי מידן
אורטל בן דיין, בשמה של הצדק(הקישור אינו פעיל), "את", 1.10.2015
רוני אלוני-סדובניק לוחמת זכויות אדם, "גיקונומי", 25.4.2017
גור מגידו, ‏רוני אלוני-סדובניק עורכת הדין של קורבנות תקיפה מינית לוחמת או גלדיאטורית, באתר גלובס, 26 בינואר 2016
ינאי יחיאל, רוני אלוני סדובניק, באתר הארץ, 13 במרץ 2024

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ לי-אור אברבך, ‏"פירמה": הכי משפיעים בתקשורת - מנכ"לי חברות החדשות, באתר גלובס, 13 בינואר 2015
^ דורון הרמן, מאור צור, המשפיעים בפלילים: עורכי הדין המסייעים לנפגעי עבירה, באתר nana10‏, 4 בפברואר 2014
^ לי-אור אברבך, ‏"פירמה": הכי משפיעים בתקשורת - מנכ"לי חברות החדשות, באתר גלובס, 13 בינואר 2015
^ גלעד מורג, המג"ד לשעבר יפצה את מאי פאטל ב-140 אלף שקל, באתר ynet, 22 באפריל 2018
^ גילי כהן, 600 קצינים במילואים חתמו על המכתב למאי פאטל; הצבא לא התייחס, באתר הארץ, 28 ביוני 2015
^ יואב זיתון, ראש אכ"א התנצל בפני מאי פאטל, באתר ynet, 4 באוגוסט 2015
^ אור הלר, איזנקוט: "פגיעה מינית בשירות היא תופעה מכוערת, אין לה מקום בצה"ל", באתר nana10‏, 12 במאי 2015
^ גילי כהן, לא רכוש צה"ל: חיילות צה"ל מתחילות לדבר על ההטרדות המיניות שחוו בצבא, באתר הארץ, 1 במאי 2015
^ אמילי עמרוסי, אונס הוא כלי מלחמה, באתר www.israelhayom.co.il
^ בת ה-10 שנפגעה מבדואים לא תוכר כנפגעת איבה • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי
^ נטעאל בנדל, פני הרוע, באתר מקור ראשון, ‏19.02.2019
^ רויטל חובל, שופט במהלך דיון: "יש בנות שנהנות מאונס", באתר הארץ, 5 ביוני 2013
^ אביאל מגנזי, השופט שאמר "נאנסות נהנות" פורש מתפקידו, באתר ynet, 5 ביוני 2013
^ ענת רואה, נציב השופטים: המתלוננת לא אולצה לכרוע ולהדגים כיצד נאנסה, באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2013
^ רביב דרוקר, איתי רום, המקור, המקור: עדות האונס, באתר חדשות 13, 10 בספטמבר 2015
^ משה גורלי, היחצן, עורכת הדין ועלילת האונס, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2016

[1] לי-אור אברבך, ‏"פירמה": הכי משפיעים בתקשורת - מנכ"לי חברות החדשות, באתר גלובס, 13 בינואר 2015

[2] דורון הרמן, מאור צור, המשפיעים בפלילים: עורכי הדין המסייעים לנפגעי עבירה, באתר nana10‏, 4 בפברואר 2014

[3] לי-אור אברבך, ‏"פירמה": הכי משפיעים בתקשורת - מנכ"לי חברות החדשות, באתר גלובס, 13 בינואר 2015

[4] גלעד מורג, המג"ד לשעבר יפצה את מאי פאטל ב-140 אלף שקל, באתר ynet, 22 באפריל 2018

[5] גילי כהן, 600 קצינים במילואים חתמו על המכתב למאי פאטל; הצבא לא התייחס, באתר הארץ, 28 ביוני 2015

[6] יואב זיתון, ראש אכ"א התנצל בפני מאי פאטל, באתר ynet, 4 באוגוסט 2015

[7] אור הלר, איזנקוט: "פגיעה מינית בשירות היא תופעה מכוערת, אין לה מקום בצה"ל", באתר nana10‏, 12 במאי 2015

[8] גילי כהן, לא רכוש צה"ל: חיילות צה"ל מתחילות לדבר על ההטרדות המיניות שחוו בצבא, באתר הארץ, 1 במאי 2015

[9] אמילי עמרוסי, אונס הוא כלי מלחמה, באתר www.israelhayom.co.il

[10] בת ה-10 שנפגעה מבדואים לא תוכר כנפגעת איבה • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי

[11] נטעאל בנדל, פני הרוע, באתר מקור ראשון, ‏19.02.2019

[12] רויטל חובל, שופט במהלך דיון: "יש בנות שנהנות מאונס", באתר הארץ, 5 ביוני 2013

[13] אביאל מגנזי, השופט שאמר "נאנסות נהנות" פורש מתפקידו, באתר ynet, 5 ביוני 2013

[14] ענת רואה, נציב השופטים: המתלוננת לא אולצה לכרוע ולהדגים כיצד נאנסה, באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2013

[15] רביב דרוקר, איתי רום, המקור, המקור: עדות האונס, באתר חדשות 13, 10 בספטמבר 2015

[16] משה גורלי, היחצן, עורכת הדין ועלילת האונס, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]