ערוץ 10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערוץ 10
Channel 10 logo.png
פרטי הערוץ
קטגוריה: כללי, חדשות
תאריך השקה: 28 בינואר 2002
בעלות: פרטית
שפה: עברית
מדינה: ישראל Flag of Israel.svg
אזור קליטה: המזרח התיכון
שיטת שידור: DVB
הצפנה: שידור קרקעי דיגיטלי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
אתר האינטרנט
כרזה מתוך קמפיין עליית הערוץ לאוויר

ערוץ 10 (נקרא בעבר ישראל 10) הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי בבעלות יוסי מימן (51%) ורון לאודר (25%), אשר ממומן באמצעות שידור פרסומות. הערוץ נקלט בבתי הצופים באמצעות חברת הכבלים ("HOT"), חברת הלוויין ("yes") או באמצעות עידן+. הערוץ מועבר באופן חופשי גם באמצעות הלוויין עמוס.

הערוץ נושא הפסדים שוטפים מאז הקמתו וחובותיו בסך 60 מיליון שקל למדינת ישראל, כמו גם חובות נוספים (המובטחים בערבות אישית של מימן) לקרן אוריגו (30 מיליון שקל) ולקרן לקולנוע (20 מיליון שקל)‏[1] - עלולים להביא לסגירתו.

החל מראשית 2013, מנכ"ל הערוץ הוא רפי גינת ומנכ"ל "חדשות 10 בע"מ", החברה אשר מפיקה את תוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 10, הוא גולן יוכפז.

תוכן עניינים

תולדות הערוץ [עריכה]

סמלילו הראשון של הערוץ
סמלילו של הערוץ בימיו כ"ישראל 10"

במרץ 2000 פורסם תיקון לחוק הרשות השנייה, שבישר את הקמתו של ערוץ מסחרי נוסף במדינת ישראל, ערוץ 10, שישדרו בו שני זכיינים. שתי הזוכות במכרז נבחרו לאחר פרשה משפטית ארוכה, שבסופה נקבע בבית המשפט העליון ש"ישראל 10" ו"שידורי עדן", בניהולו של מוטי קירשנבאום, הן הזוכות במכרז להפעלת הערוץ. בכך הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי שקבע שהזוכות הן "ישראל 10" ו"אפיק רום" בניהולו של דן מרגלית.

הערוץ החל את שידוריו בט"ו בשבט תשס"ב, 28 בינואר 2002. בשל עיכוב בהיערכותו של הזכיין השני, "שידורי עדן", עקב בעיות משפטיות, הזכיין "ישראל 10" קיבל את האפשרות לשדר במהלך כל שבעת ימות השבוע.

לקראת העלייה לאוויר הפיק הערוץ תוכניות בידור, דרמה, אקטואליה ותעודה, קנה סדרות רכש מובילות, חתם על הסכם עם הטלוויזיה החינוכית ועם "חדשות ישראל". "חדשות ישראל" הפיקה עבור ערוץ 10 שתי מהדורות בכל יום בהגשת יעקב אילון - מהדורה מרכזית בת 30 דקות בשעה 19:00 ומהדורה קצרה בת 10 דקות בשעה 22:00 בלילה. את עלייתו לאוויר של הערוץ, ליוה מסע פרסום תחת הסיסמה "כל המדינה 10". סדרות הדגל של הערוץ היו "תיק סגור" (סדרת דרמה משטרתית), "עם ישראל LIVE” (גרסה ישראלית ל-"סאטרדיי נייט לייב"), "החברים של סשה" (תוכנית אירוח מוזיקלית בהנחייתו של השחקן סשה דמידוב) והשעשועון "החוליה החלשה".

מנהלי הערוץ, ובראשם מי ששימשו בעבר כמנכ"ל הערוץ הראשון רוני אלגרנטי ויוהנה פרנר, קיוו לייצר הרגלי צפייה חדשים לצופה הישראלי בעזרת רצועות שידור יומית קבועות - אמצעי שהתאפשר רק לערוץ 10 ולא לערוץ 2 בשל חלוקת ימי השידור של האחרון בין כמה זכיינים. בנוסף תכננו להרחיב את גבולות שעות צפיית שיא (ה"פריים טיים") ולהתחילן מידי יום בשעה 19:00 עם מהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון. רצועות שידור קבועות נוספות היו השעשעון "ג'פרדי" בהגשת רוני יובל ששודר כל יום ב- 19:30 והלייט נייט "חדשואו" בהגשת טל ברמן. בבוקר למחרת ההשקה החלו הבעיות: הרייטינג הגיע למספרים מזעריים, הרשות השנייה הטיחה ביקורת ומנהלי הערוץ לא היו מרוצים. הערוץ שידר כחודש ואז הוחלט על היערכות מחדש.

ב-1 ביולי 2002 אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות שזכו במכרז: "ישראל 10" ו"שידורי עדן", בכפוף לכמה תנאים. מ-21 באוגוסט 2002 מפעיל את ערוץ 10 זכיין אחד, וחברת חדשות הממומנת על ידי הזכיין.

היערכות מחדש [עריכה]

שידורי הערוץ נכנסו לתקופת הרצה (שידורי ניסיון) של 6 חודשים שבהם נדרש הערוץ לעשות היערכות מחדש. בין היתר סיימו את תפקידם מנכ"לי הערוץ יוהנה פרנר ורוני אלגרנטי ואותם החליף מודי פרידמן, מנכ"ל "נגה תקשורת" דאז, ובוטלו או הוקפאו רוב ההפקות ששודרו עד כה. הערוץ החל במסע קניות נרחב – זכויות ליגת העל בכדורגל, זכויות שידור מכבי תל אביב באירופה, החתמת מגישים ושחקנים כמו מני פאר, רפי רשף, רמי ורד, ירון לונדון, אברי גלעד, מאיר איינשטיין, גדעון רייכר, אודטה דנין, שי ודרור, מרב מיכאלי, אבי רצון ולבסוף גם כוכב ערוץ 2 ארז טל. בנוסף הקים הערוץ את "חדשות 10", חברת חדשות עצמאית בהובלת רם לנדס.

אחרי תקופה העמיד הערוץ לוח שידורים משודרג עם רצועת בוקר, רצועת נוער ופריים טיים מגובש. למרות זאת הערוץ לא הצליח להתרומם וב-27 במרץ 2003, אמר יו"ר הערוץ, יוסי מימן: "לא אמשיך לממן את ערוץ 10 לבדי" ודרש משאר בעלי המניות להזרים כסף ולא יפסיק את שידוריו. ההודעה הגיעה בעקבות דו"ח שהצביע על כך שהערוץ הפסיד ב-2002 כ-160 מיליון ש"ח.

באפריל 2003 נכנס הערוץ להקפאת הליכים עקב קשיים כלכליים והכנסות נמוכות בהשוואה לציפיות כתוצאה מכך הוקפאו כל הפקות המקור והערוץ עבר למתכונת שידורים מצומצמת שכללה רק מהדורות חדשות וסדרות רכש. באותה תקופה הוכרז על פיטורים של כ-15% מעובדי הערוץ. בתקופה זו תוקן חוק הרשות השנייה כך שהופחתו מחויבויות הערוץ (בהשקעה ובתוכן) וכן נמחקו מחויבויותיו בשנתיים הראשונות לשידוריו.

חברת החדשות של הערוץ, "חדשות 10", נאלצה "לסתום חורים" ולהשתלט על לוח השידורים של הערוץ. בתקופה זו הצליחה החברה לייצר תוכניות שנחשבות עד היום עמודי תווך חשובים לערוץ 10. בין היתר הפיקה "חדשות 10" את "דין וחשבון" עם רינו צרור, "זה הזמן" עם עמנואל רוזן, "היום שהיה" עם גיא זהר ו"לונדון את קירשנבאום".

באותו זמן נאמני הערוץ חיפשו בנרות משקיעים לערוץ. בין היתר היה ניתן למצוא ברשימת המשקיעים את משה סבא (מיליונר מקסיקני) ואת קשת. אחרי תקופה קשה, שבה הדעה הרווחת הייתה שסופו של הערוץ מתקרב, שלמה בן-צבי ורון לאודר, בעלי ערוץ "תכלת", קנו 60% ממניות הערוץ והצילו אותו מסגירה. עם כניסת המשקיעים החדשים נעשו שינויים בהנהלת הערוץ - מודי פרידמן, המנכ"ל השני של הערוץ, הודח ויחד איתו פרשו גם סמנכ"לי הערוץ. במרץ 2004 הוחלף פרידמן בניר למפרט, סמנכ"ל בכיר ביס.

חורף 2004 נחשב בעייני רבים לנקודת המפנה של ערוץ 10. אחרי תקופת "הקפאת התהליכים" שבה היה מסך ערוץ 10 יבש ורמת הפקות המקור בו לקתה בחסר, הצליחו מנהלי הערוץ להציג עונת חורף מוצלחת. בין התוכניות המובילות של אותו חורף היו שעשועון ההכרויות "משחק מקדים" עם גלית גוטמן, תוכנית הראיונות "מי מפחד מצופית גרנט?", תוכנית הלייט-נייט היומית "כל לילה עם אסף הראל" וסדרת הדרמה "אהבה זה כואב" בכיכובם של דנה מודן ואסי כהן. סדרה זו קבעה שיא רייטינג חדש לערוץ, חשפה צופים רבים לערוץ והצליחה להחזיר את התקווה לערוץ 10. לראשונה הצליח לוח השידורים של ערוץ 10 להציב אלטרנטיבה ראויה לערוצים המתחרים. לצד ההשקעה בהפקות מקור, הוחלט על צעד אסטרטגי נוסף - השקעה במשדרי ספורט כפלטפורמה שיווקית, אסטרטגיה בה דוגל הערוץ עד היום. לאורך השנים ניתן היה לצפות בערוץ במשדרי ספורט מובילים כמו ליגת האלופות, משחקי נבחרת ישראל, ליגת העל בכדורגל, משחקי המונדיאל ומשדרי ספורט מובילים אחרים.

את עונת הקיץ של 2005 פתח שי אביבי, מנהל התוכניות בערוץ דאז, בהכרזה: "הערוץ ממשיך בתנופתו להפוך לערוץ המגניב ביותר במזרח התיכון". בעונה זו שודרו בין היתר "הדוגמניות" תוכנית מציאות שעוררה דיון ציבורי רחב, השעשעון הכושל "דיל או לא דיל" ותוכניות התעודה "צהובים" ו-"בעקבות הגביע האבוד". בנוסף, באותה תקופה שבר הערוץ שיאי רייטינג (35.1% ו35.6% - קרוב למיליון צופים) כאשר שידר את משחקי נבחרת ישראל במוקדמות מונדיאל 2006.

ביולי 2005 שידר ערוץ 10 את ה-"Live 8", קונצרט הצדקה הגדול ביותר שנערך בהיסטוריה למען מדינות אפריקה ואת הטלנובלה היומית "פיק אפ". הסדרה ששודרה בפריים טיים, לא עמדה בציפיות קודקודי הערוץ וכשלה במבחן הרייטינג לכל אורכה. חודשיים לאחר מכן קיבל ניר למפרט, מנכ"ל הערוץ, הצעת עבודה מ"דפי זהב" ובעטיה בחר לעזוב את תפקידו. במקומו החליטו בעלי המניות להחזיר את מודי פרידמן, שהיה המנכ"ל השני של הערוץ.

בשנת 2006 רכש הערוץ את פורמט תוכנית המציאות "לרדת בגדול". הגרסה הישראלית הושקה חצי שנה לאחר-מכן, וזכתה להצלחה. חלק ניכר מפרקי העונה שודרו בזמן מלחמת לבנון השנייה, דבר שהביא לשיבוש רצף התוכניות. למרות זאת הניבה התוכנית רייטינג ממוצע של 12.5%, נתוני שיא בהשוואה לשאר תוכניות הערוץ. תוכנית הגמר ששודרה בתום המלחמה גרפה 18% ובשיא 22.8%.

בשנת 2007 שבה "לרדת בגדול" לעונה שנייה ששחזרה את נתוני העונה הראשונה. גמר התוכנית שבר את שיאי הערוץ וגרף 20.7% כשממול שודרה "אחד נגד מאה" עם אברי גלעד, שירדה ל-17% באותו ערב.

במקביל, עלו תוכניות נוספות ששברו שיאי רייטינג והשיבו מלחמה שערה למתחרה ערוץ 2: "אמא יקרה לי" עם מיקי חיימוביץ', "קרב סכינים" - הגרסה הישראלית ל"איירון שף", "מחפשים אהבה עם גלית גוטמן", "הכרישים", סדרות הדרמה "המקום" ו"מתי נתנשק", וכן התוכנית "הלילה עם ליאור שליין".

בשנת 2007 רכש ערוץ 10 50% מהשליטה באתר "נענע" כחלק מעסקה עם חברת נטוויז'ן [2] ושם האתר שונה ל"נענע 10" ומאוחר יותר ל-"nana10".

ב-15 בדצמבר 2007 החלו בערוץ שידורי הגרסה הישראלית של "הישרדות", שבצילומיה הושקעו כ-5 מיליון דולר. בתחילה התוכנית השיגה מדרוג נמוך אבל ככל שחלף הזמן עלה מדרוג התוכנית ולעתים קרובות אף הצליח לעקוף את זה של תוכניות מקבילות בערוץ 2. גמר התוכנית "הישרדות 10" הפך לאחד המשדרים הנצפים ביותר מאז החלו מדידות הרייטינג בישראל, מבחינת כמות הצופים, עם 1.2 מיליון צופים‏‏ [3].

איומי סגירה [עריכה]

סמלילו של הערוץ עד ראשית 2011

החל משנת 2007 נשמעים באמצעי התקשורת איומים רבים על סגירת הערוץ. אלו באים הן מצד הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והן מצד בעלי הערוץ. איומים אלה נובעים מההפסד הכספי הניכר, אשר מסב תפעול הערוץ לבעליו.

באמצע יולי 2009, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 כי קופת הערוץ תספיק לחודש ימים, ולאחר מכן, אם לא יהיה שינוי במצב, יפסיק הערוץ את פעולתו ‏‏[4]. ב-14 ביולי 2009 אף נערכה הפגנה של עובדי הערוץ מול משכן הכנסת בירושלים במחאה על כוונת הסגירה של הערוץ. לבסוף הוחלט שלא לסגור את הערוץ. היה זה לאחר שמשרדי האוצר והתקשורת הגיעו להסכם עם הנהלת הערוץ, לפיו ידחה החזר מרבית החובות ל-2012. חובות אלה מוערכים ב-35 מליון ש"ח. ב-23 באוקטובר, התקבלה החלטה ברשות השנייה לצאת למכרז חדש על הערוץ. בינואר 2010 החליטה מועצת הרשות השנייה על הארכת זיכיון הערוץ [5]. הארכת הזכיון נעשתה במסגרת תנאים שנקבעו ופורטו בחוק, לפיהם על הזכיין להשלים את החוסרים שצבר בהוצאות על תוכן במהלך שנות הזיכיון, וכן את החוסרים בתשלום דמי הזיכיון והתמלוגים.

בספטמבר 2011, עקב פרסומים מכפישים נגד רון לאודר כאילו הפעיל לחצים פסולים על אנשי ערוץ 10 להתנצל על דברי כזב שפרסמו בכתבה ששודרה על איש העסקים שלדון אדלסון, והתפטרות של מספר בכירים בגין הפרשה, החליט לאודר להפסיק את הזרמת הכספים למימון הערוץ‏[6].

בדצמבר 2011, ועדת הכלכלה של הכנסת דחתה את ההצעה לאפשר פריסת תשלומי החובות של ערוץ 10, ברוב של 8 בעד ו-5 נגד. בעקבות ההחלטה, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 מר יוסי ורשבסקי, כי "הערוץ יוחשך ב-27 בינואר 2012", 10 שנים בדיוק מיום הקמתו. על אף שאיום הסגירה עדיין קיים; הוצע לערוץ 10 להמיר את חובותיו למחויבויות תוכן. חמישה ימים טרם סגירתו, הוחלט לבסוף כי הערוץ יקבל זיכיון עד ל-2013, ואיום הסגירה הוסר מעליו [7], ההצעה להמרת החובות לתוכן נדחתה לבסוף בהצבעה בכנסת. בשל האיום הממשי לסגירת הערוץ הוקפאו מספר הפקות של הערוץ, ביניהם עונה נוספת לתוכנית האופנה של טריני וסוזנה, גרסה ישראלית לאקסטרים מייקאובר, הפקת סדרת דרמה לפי הרומן "אלנבי", קומדיה על מערכת העיתון בלייזר שנקראה "המערכת" ובוטלה עליית העונה החדשה של הישרדות והיפה והחנון שצולמו מבעוד מועד.

במאי 2012 העלה הערוץ את "הישרדות VIP", לאחר שדחה את עלייתה בחורף בשל איומי הסגירה. העונה הזו זכתה להצלחה רבה בנתוני הצפייה והובילה את טבלאות הרייטינג בימים ששודרה עם ממוצע עונתי של 24% צפייה. זמן קצר לאחר מכן עלתה העונה השלישית של הריאליטי היפה והחנון שהביסה את "רוקדים עם כוכבים" ששודרה במקביל והובילה להידרדרות בנתוני הצפייה שלה. שתי התוכניות הללו ממוקמות במקומות הראשונים בטבלאות הצפייה, עם ממוצע של כ-20% רייטינג בשלוש הלילות בהן משודרות. מדובר בהישג משמעותי וקריטי לערוץ שנמצא בקשיים כלכליים. ביולי 2012 הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר" בוטלה והעונה השלישית של השעשועון "לעוף על המיליון" קוצצה בכמות התוכניות.

תכנים בולטים בהווה [עריכה]

חדשות ואקטואליה [עריכה]

בידור, אירוח ומערכונים [עריכה]

תוכניות מציאות [עריכה]

שעשועונים [עריכה]

משדרי ספורט [עריכה]

סדרות עלילתיות [עריכה]

דרמות [עריכה]

קומדיות [עריכה]

תוכניות הערוץ בעבר [עריכה]

אקטואליה [עריכה]

תוכניות אחרות [עריכה]

סדרות עלילתיות [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]