ערוץ 10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערוץ 10
Channel 10 logo.png
פרטי הערוץ
קטגוריה: כללי, חדשות
תאריך השקה: 28 בינואר 2002
בעלות: יוסי מימן (51%)
ארנון מילצ'ן (24%)
בנאמנות לצורך מכירה (25%)
שפה: עברית
מדינה: ישראל Flag of Israel.svg
אזור קליטה: המזרח התיכון
שיטת שידור: DVB
הצפנה: שידור קרקעי דיגיטלי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
אתר האינטרנט

ערוץ 10 (נקרא בעבר ישראל 10) הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי בשליטת יוסי מימן (51%), אשר ממומן באמצעות שידור פרסומות. הערוץ נקלט בבתי הצופים באמצעות חברת הכבלים ("HOT"), חברת הלוויין ("yes") או באמצעות עידן+. הערוץ מועבר באופן חופשי גם באמצעות הלוויין עמוס.

הערוץ נושא הפסדים שוטפים מאז הקמתו וחובותיו בסך 60 מיליון שקל למדינת ישראל, כמו גם חובות נוספים (המובטחים בערבות אישית של מימן) לקרן אוריגו (30 מיליון שקל) ולקרן לקולנוע (20 מיליון שקל)‏[1] - עלולים להביא לסגירתו.

החל מיולי 2014 מנכ"ל הערוץ הוא יוסי ורשבסקי (קדנציה שנייה בתפקיד, החליף את רפי גינת שהתפטר), ומנכ"ל "חדשות 10", החברה אשר מפיקה את תוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 10, הוא גולן יוכפז.

בעל מניות נוסף בערוץ 10 הוא ארנון מילצ'ן (24%). שאר מניות הערוץ (25%) מוחזקות בנאמנות לצורך מכירה מאז שהחליט רון לאודר לוותר על אחזקותיו בערוץ בסוף 2013.

תולדות הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה מתוך קמפיין עליית הערוץ לאוויר
סמלילו הראשון של הערוץ
סמלילו של הערוץ בימיו כ"ישראל 10"
סמלילו של הערוץ עד ראשית 2011
"בית הורד" בגבעתיים בו נמצאים משרדי הנהלת ערוץ 10 והאולפן המרכזי שלו

במרץ 2000 פורסם תיקון לחוק הרשות השנייה, שבישר את הקמתו של ערוץ מסחרי נוסף במדינת ישראל, ערוץ 10, שישדרו בו שני זכיינים. שתי הזוכות במכרז נבחרו לאחר פרשה משפטית ארוכה, שבסופה נקבע בבית המשפט העליון ש"ישראל 10" ו"שידורי עדן", בניהולו של מוטי קירשנבאום, הן הזוכות במכרז להפעלת הערוץ. בכך הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי שקבע שהזוכות הן "ישראל 10" ו"אפיק רום" בניהולו של דן מרגלית.

הערוץ החל את שידוריו בט"ו בשבט תשס"ב, 28 בינואר 2002. בשל עיכוב בהיערכותו של הזכיין השני, "שידורי עדן", עקב בעיות משפטיות, הזכיין "ישראל 10" קיבל את האפשרות לשדר במהלך כל שבעת ימי השבוע.

לקראת העלייה לאוויר הפיק הערוץ תוכניות בידור, דרמה, אקטואליה ותעודה, קנה סדרות רכש מובילות, חתם על הסכם עם הטלוויזיה החינוכית ועם "חדשות ישראל". "חדשות ישראל" הפיקה עבור ערוץ 10 שתי מהדורות בכל יום בהגשת יעקב אילון - מהדורה מרכזית בת 30 דקות בשעה 19:00 ומהדורה קצרה בת 10 דקות בשעה 22:00 בלילה. את עלייתו לאוויר של הערוץ, ליוה מסע פרסום תחת הסיסמה "כל המדינה 10". סדרות הדגל של הערוץ היו "תיק סגור" (סדרת דרמה משטרתית), "עם ישראל LIVE” (גרסה ישראלית ל-"סאטרדיי נייט לייב"), "החברים של סשה" (תוכנית אירוח מוזיקלית בהנחייתו של השחקן סשה דמידוב) והשעשועון "החוליה החלשה".

מנהלי הערוץ, ובראשם מי ששימשו בעבר כמנכ"ל הערוץ הראשון רוני אלגרנטי ויוהנה פרנר, קיוו לייצר הרגלי צפייה חדשים לצופה הישראלי בעזרת רצועות שידור יומית קבועות - אמצעי שהתאפשר רק לערוץ 10 ולא לערוץ 2 בשל חלוקת ימי השידור של האחרון בין כמה זכיינים. בנוסף תכננו להרחיב את גבולות שעות צפיית שיא (ה"פריים טיים") ולהתחילן מדי יום בשעה 19:00 עם מהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון. רצועות שידור קבועות נוספות היו השעשעון "ג'פרדי" בהגשת רוני יובל ששודר כל יום ב- 19:30 והלייט נייט "חדשואו" בהגשת טל ברמן. בבוקר למחרת ההשקה החלו הבעיות: הרייטינג הגיע למספרים מזעריים, הרשות השנייה הטיחה ביקורת ומנהלי הערוץ לא היו מרוצים. הערוץ שידר כחודש ואז הוחלט על היערכות מחדש.

ב-1 ביולי 2002 אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות שזכו במכרז: "ישראל 10" ו"שידורי עדן", בכפוף לכמה תנאים. מ-21 באוגוסט 2002 מפעיל את ערוץ 10 זכיין אחד, וחברת חדשות הממומנת על ידי הזכיין.

היערכות מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי הערוץ נכנסו לתקופת הרצה (שידורי ניסיון) של 6 חודשים שבהם נדרש הערוץ לעשות היערכות מחדש. בין היתר סיימו את תפקידם מנכ"לי הערוץ יוהנה פרנר ורוני אלגרנטי ואותם החליף מודי פרידמן, מנכ"ל "נגה תקשורת" דאז, ובוטלו או הוקפאו רוב ההפקות ששודרו עד כה. הערוץ החל במסע קניות נרחב – זכויות ליגת העל בכדורגל, זכויות שידור מכבי תל אביב באירופה, החתמת מגישים ושחקנים כמו מני פאר, רפי רשף, רמי ורד, ירון לונדון, אברי גלעד, מאיר איינשטיין, גדעון רייכר, אודטה דנין, שי ודרור, מרב מיכאלי, אבי רצון ולבסוף גם כוכב ערוץ 2 ארז טל. בנוסף הקים הערוץ את "חדשות 10", חברת חדשות עצמאית בהובלת רם לנדס.

אחרי תקופה העמיד הערוץ לוח שידורים משודרג עם רצועת בוקר, רצועת נוער ופריים טיים מגובש. למרות זאת הערוץ לא הצליח להתרומם וב-27 במרץ 2003, אמר יו"ר הערוץ, יוסי מימן: "לא אמשיך לממן את ערוץ 10 לבדי" ודרש משאר בעלי המניות להזרים כסף ולא יפסיק את שידוריו. ההודעה הגיעה בעקבות דו"ח שהצביע על כך שהערוץ הפסיד ב-2002 כ-160 מיליון ש"ח.

באפריל 2003 נכנס הערוץ להקפאת הליכים עקב קשיים כלכליים והכנסות נמוכות בהשוואה לציפיות כתוצאה מכך הוקפאו כל הפקות המקור והערוץ עבר למתכונת שידורים מצומצמת שכללה רק מהדורות חדשות וסדרות רכש. באותה תקופה הוכרז על פיטורים של כ-15% מעובדי הערוץ. בתקופה זו תוקן חוק הרשות השנייה כך שהופחתו מחויבויות הערוץ (בהשקעה ובתוכן) וכן נמחקו מחויבויותיו בשנתיים הראשונות לשידוריו.

חברת החדשות של הערוץ, "חדשות 10", נאלצה "לסתום חורים" ולהשתלט על לוח השידורים של הערוץ. בתקופה זו הצליחה החברה לייצר תוכניות שנחשבות עד היום עמודי תווך חשובים לערוץ 10. בין היתר הפיקה "חדשות 10" את "דין וחשבון" עם רינו צרור, "זה הזמן" עם עמנואל רוזן, "היום שהיה" עם גיא זהר ו"לונדון את קירשנבאום".

באותו זמן נאמני הערוץ חיפשו בנרות משקיעים לערוץ. בין היתר היה ניתן למצוא ברשימת המשקיעים את משה סבא (מיליונר מקסיקני) ואת קשת. אחרי תקופה קשה, שבה הדעה הרווחת הייתה שסופו של הערוץ מתקרב, שלמה בן-צבי ורון לאודר, בעלי ערוץ "תכלת", קנו 60% ממניות הערוץ והצילו אותו מסגירה. עם כניסת המשקיעים החדשים נעשו שינויים בהנהלת הערוץ - מודי פרידמן, המנכ"ל השני של הערוץ, הודח ויחד איתו פרשו גם סמנכ"לי הערוץ. במרץ 2004 הוחלף פרידמן בניר למפרט, סמנכ"ל בכיר ביס.

חורף 2004 נחשב בעיני רבים לנקודת המפנה של ערוץ 10. אחרי תקופת "הקפאת התהליכים" שבה היה מסך ערוץ 10 יבש ורמת הפקות המקור בו לקתה בחסר, הצליחו מנהלי הערוץ להציג עונת חורף מוצלחת. בין התוכניות המובילות של אותו חורף היו שעשועון ההכרויות "משחק מקדים" עם גלית גוטמן, תוכנית הראיונות "מי מפחד מצופית גרנט?", תוכנית הלייט-נייט היומית "כל לילה עם אסף הראל" וסדרת הדרמה "אהבה זה כואב" בכיכובם של דנה מודן ואסי כהן. סדרה זו קבעה שיא רייטינג חדש לערוץ, חשפה צופים רבים לערוץ והצליחה להחזיר את התקווה לערוץ 10. לראשונה הצליח לוח השידורים של ערוץ 10 להציב אלטרנטיבה ראויה לערוצים המתחרים. לצד ההשקעה בהפקות מקור, הוחלט על צעד אסטרטגי נוסף - השקעה במשדרי ספורט כפלטפורמה שיווקית, אסטרטגיה בה דוגל הערוץ עד היום. לאורך השנים ניתן היה לצפות בערוץ במשדרי ספורט מובילים כמו ליגת האלופות, משחקי נבחרת ישראל, ליגת העל בכדורגל, משחקי המונדיאל ומשדרי ספורט מובילים אחרים.

את עונת הקיץ של 2005 פתח שי אביבי, מנהל התוכניות בערוץ דאז, בהכרזה: "הערוץ ממשיך בתנופתו להפוך לערוץ המגניב ביותר במזרח התיכון". בעונה זו שודרו בין היתר "הדוגמניות" תוכנית מציאות שעוררה דיון ציבורי רחב, השעשעון הכושל "דיל או לא דיל" ותוכניות התעודה "צהובים" ו-"בעקבות הגביע האבוד". בנוסף, באותה תקופה שבר הערוץ שיאי רייטינג (35.1% ו35.6% - קרוב למיליון צופים) כאשר שידר את משחקי נבחרת ישראל במוקדמות מונדיאל 2006.

ביולי 2005 שידר ערוץ 10 את ה-"Live 8", קונצרט הצדקה הגדול ביותר שנערך בהיסטוריה למען מדינות אפריקה ואת הטלנובלה היומית "פיק אפ". הסדרה ששודרה בפריים טיים, לא עמדה בציפיות קודקודי הערוץ וכשלה במבחן הרייטינג לכל אורכה. חודשיים לאחר מכן קיבל ניר למפרט, מנכ"ל הערוץ, הצעת עבודה מ"דפי זהב" ובעטיה בחר לעזוב את תפקידו. במקומו החליטו בעלי המניות להחזיר את מודי פרידמן, שהיה המנכ"ל השני של הערוץ. בסוף 2005 עלתה על המרקע תוכנית האקטואליה "חמש עם רפי רשף".

בשנת 2006 רכש הערוץ את פורמט תוכנית המציאות "לרדת בגדול". הגרסה הישראלית הושקה חצי שנה לאחר-מכן, וזכתה להצלחה. חלק ניכר מפרקי העונה שודרו בזמן מלחמת לבנון השנייה, דבר שהביא לשיבוש רצף התוכניות. למרות זאת הניבה התוכנית רייטינג ממוצע של 12.5%, נתוני שיא בהשוואה לשאר תוכניות הערוץ. תוכנית הגמר ששודרה בתום המלחמה גרפה 18% ובשיא 22.8%.

בשנת 2007 שבה "לרדת בגדול" לעונה שנייה ששחזרה את נתוני העונה הראשונה. גמר התוכנית שבר את שיאי הערוץ וגרף 20.7% כשממול שודרה "אחד נגד מאה" עם אברי גלעד, שירדה ל-17% באותו ערב.

במקביל, עלו תוכניות נוספות ששברו שיאי רייטינג והשיבו מלחמה שערה למתחרה ערוץ 2: "אמא יקרה לי" עם מיקי חיימוביץ', "קרב סכינים" - הגרסה הישראלית ל"איירון שף", "מחפשים אהבה עם גלית גוטמן", "הכרישים", סדרות הדרמה "המקום" ו"מתי נתנשק", וכן התוכנית "הלילה עם ליאור שליין".

בשנת 2007 רכש ערוץ 10 50% מהשליטה באתר "נענע" כחלק מעסקה עם חברת נטוויז'ן[2] ושם האתר שונה ל"נענע 10" ומאוחר יותר ל-"nana10".

ב-15 בדצמבר 2007 החלו בערוץ שידורי הגרסה הישראלית של "הישרדות", שבצילומיה הושקעו כ-5 מיליון דולר. בתחילה התוכנית השיגה מדרוג נמוך אבל ככל שחלף הזמן עלה מדרוג התוכנית ולעתים קרובות אף הצליח לעקוף את זה של תוכניות מקבילות בערוץ 2. גמר התוכנית "הישרדות 10" הפך לאחד המשדרים הנצפים ביותר מאז החלו מדידות הרייטינג בישראל, מבחינת כמות הצופים, עם 1.2 מיליון צופים‏‏‏[3]. בשנת 2013 לאחר שהוסר איומימי הסגירה (עם יעמדו בכללים) השיק הערוץ לוח שידורים חדש שמתחרה בעיקר מול זכיינית ערוץ 2 רשת. בין התוכניות הן: חברות,כולבוטק,אקסטריים מיקואבר,גיל ריבה,שי בשישי ועוד... בנוסף חזרו תוכניות בעונות חדשות. בין התוכניות הן:הרווק 2 עם דודו אהרון,מעושרות 2, לעוף על המיליון 4,המקור,פנים אמיתיות,מה נסגר עם רועי בר נתן 4 ועוד...

איומי סגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2007 נשמעים באמצעי התקשורת איומים רבים על סגירת הערוץ. אלו באים הן מצד הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והן מצד בעלי הערוץ. איומים אלה נובעים מההפסד הכספי הניכר, אשר מסב תפעול הערוץ לבעליו.

באמצע יולי 2009, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 כי קופת הערוץ תספיק לחודש ימים, ולאחר מכן, אם לא יהיה שינוי במצב, יפסיק הערוץ את פעילותו‏‏‏[4]. ב-14 ביולי 2009 אף נערכה הפגנה של עובדי הערוץ מול משכן הכנסת בירושלים במחאה על כוונת הסגירה של הערוץ‏[5]. לבסוף הוחלט שלא לסגור את הערוץ. היה זה לאחר שמשרדי האוצר והתקשורת הגיעו להסכם עם הנהלת הערוץ, לפיו ידחה החזר מרבית החובות ל-2012. חובות אלה מוערכים ב-35 מליון ש"ח. ב-23 באוקטובר, התקבלה החלטה ברשות השנייה לצאת למכרז חדש על הערוץ. בינואר 2010 החליטה מועצת הרשות השנייה על הארכת זיכיון הערוץ‏[6]. הארכת הזיכיון נעשתה במסגרת תנאים שנקבעו ופורטו בחוק, לפיהם על הזכיין להשלים את החוסרים שצבר בהוצאות על תוכן במהלך שנות הזיכיון, וכן את החוסרים בתשלום דמי הזיכיון והתמלוגים.

בספטמבר 2011, עקב פרסומים מכפישים נגד רון לאודר כאילו הפעיל לחצים פסולים על אנשי ערוץ 10 להתנצל על דברי כזב שפרסמו בכתבה ששודרה על איש העסקים שלדון אדלסון, והתפטרות של מספר בכירים בגין הפרשה, החליט לאודר להפסיק את הזרמת הכספים למימון הערוץ‏[7].

בדצמבר 2011, ועדת הכלכלה של הכנסת דחתה את ההצעה לאפשר פריסת תשלומי החובות של ערוץ 10, ברוב של 8 בעד ו-5 נגד. בעקבות ההחלטה, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 מר יוסי ורשבסקי, כי "הערוץ יוחשך ב-27 בינואר 2012", 10 שנים בדיוק מיום הקמתו. על אף שאיום הסגירה עדיין קיים; הוצע לערוץ 10 להמיר את חובותיו למחויבויות תוכן. חמישה ימים טרם סגירתו, הוחלט לבסוף כי הערוץ יקבל זיכיון עד ל-2013, ואיום הסגירה הוסר מעליו‏[8], ההצעה להמרת החובות לתוכן נדחתה לבסוף בהצבעה בכנסת. בשל האיום הממשי לסגירת הערוץ הוקפאו מספר הפקות של הערוץ, ביניהם עונה נוספת לתוכנית האופנה של טריני וסוזנה, גרסה ישראלית לאקסטרים מייקאובר, הפקת סדרת דרמה לפי הרומן "אלנבי", קומדיה על מערכת העיתון בלייזר שנקראה "המערכת" ובוטלה עליית העונה החדשה של הישרדות והיפה והחנון שצולמו מבעוד מועד.

במאי 2012 העלה הערוץ את "הישרדות VIP", לאחר שדחה את עלייתה בחורף בשל איומי הסגירה. העונה הזו זכתה להצלחה רבה בנתוני הצפייה והובילה את טבלאות הרייטינג בימים ששודרה עם ממוצע עונתי של 24% צפייה. זמן קצר לאחר מכן עלתה העונה השלישית של הריאליטי היפה והחנון שהביסה את "רוקדים עם כוכבים" ששודרה במקביל והובילה להידרדרות בנתוני הצפייה שלה. שתי התוכניות הללו ממוקמות במקומות הראשונים בטבלאות הצפייה, עם ממוצע של כ-20% רייטינג בשלוש הלילות בהן משודרות. מדובר בהישג משמעותי וקריטי לערוץ שנמצא בקשיים כלכליים. ביולי 2012 הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר" בוטלה והעונה השלישית של השעשועון "לעוף על המיליון" קוצצה בכמות התוכניות.

בדצמבר 2012, איומי הסגירה שבו לערוץ, כאשר סיום הזיכיון לפי ההסכם היה אמור להגיע ב-1 בינואר 2013. לבסוף הערוץ הסכים לחתום על הסכם פריסת החובות כלפי המדינה וכלפי גופים נוספים, בנוסף להלוואה שהמדינה תגיש לערוץ בסך 65 מיליון ש"ח, על מנת לסגור את החובות. בנוסף לכך, הערוץ התחייב להעביר את פעילותו למרחב ירושלים, ולשלם עבור ההארכה שניתנה לו. במסגרת ההסכם, הערוץ יכל להמשיך לשדר עד ל-1 בינואר 2014, כשינוסח הסכם מחודש להחלפת הזכיינות ברישיון קבע או הארכת זכיינות הערוץ. כמו כן, דברי ההסכם היו אמורים לבוא לכדי הצעת חוק, אך הצעה זו נתקלה בסחבת בשל פגרת הבחירות של הכנסת. לאחר מאבק ממושך‏[9] והגשת מכתבי הפיטורים לעובדי החברה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לתת ליו"ר הכנסת בזמנו, ראובן ריבלין, לכנס את מליאת הכנסת ואת ועדת הכספים לישיבת חירום לצורך העברת החוק ב-20 בדצמבר 2012. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ברוב מוחלט של 33 נוכחים, ובקריאה השנייה והשלישית ברוב של 11 נוכחים. כל מכתבי הפיטורים שנשלחו בוטלו תוך זמן קצר‏[10].

במאי 2013 הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר" הוחזרה והועלתה לאוויר, כמו גם התוכנית כלבוטק, שהועברה מערוץ 2 לערוץ 10 לאחר שרפי גינת החל לכהן כמנכ"ל הערוץ.

הנהלת הערוץ והאולפן ממנו משודרים רוב התוכניות, נמצאים בבניין "בית הורד" בגבעתיים.

ב-1 בספטמבר 2013 הושלמה ההעברה הסופית של פעילות חברת החדשות לירושלים (לאולפן זמני‏[11]) בהשקעה של כ-20 מיליון שקלים.‏[12]. משם משודרת מהדורת החדשות המרכזית.

תכנים בולטים בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדשות ואקטואליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידור, אירוח ומערכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישרדות - "תוכנית הדגל" (מבחינת המדרוג[13]) של ערוץ 10

תוכניות מציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עד סוף העולם" (2014 - רץ) - זוגות גרושים שמתחרים יחד כדי לזכות בכסף עבורם ילדיהם המשותפים. בהנחיית אביב אלוש.
  • "הישרדות" (2007 - 2012) - קבוצת אנשים נשלחת לאתר קשה למחיה, כגון אי בודד, ונדרשת לחיות שם תקופת זמן, להתמודד במשימות שונות ועל-פי תוצאות המשימות לקבל תגמולים ולקבוע מי ממשיך במשחק ומי מודח. בהגשת גיא זוארץ. הפקת התוכנית הופסקה לאחר שזכיינית ערוץ 2, רשת, רכשה את הזכויות להפקת עונה נוספת וערוץ 10 הגישו תביעה למניעת הרכישה.
  • "היפה והחנון" (2008 - רץ) - 11 זוגות של יפה וחנון מתחרים זה בזה בשלל משימות, במהלך התוכנית מנסים בני הזוג לשפר זה את יכולותיו של זה בתחומים החלשים שלהם; בהגשת פיני טבגר (בעונות 1-3), מיכאל הנגבי (עונה רביעית)
  • "זוג מנצח VIP" ‏ (2014) - תוכנית מציאות בהנחיית איתי תורג'מן ובהשתתפותם של 8 זוגות ידוענים.
  • "בייבי בום" (2014 - רץ) - תוכנית דוקומנטרית שתיארה זוגות ברגע לידת ילדיהם. מבוסס על פורמט בריטי.
  • הרווק (2009, 2013) - קבוצה של נשים רווקות מתחרות על לבו של גבר רווק אחד; בהגשת גיא אריאלי (עונה ראשונה) ואילנית לוי (מהעונה השנייה)
  • טריני וסוזנה (2011 - 2013) - תוכנית מייקאובר שבכל פרק מספר אנשים באקראי עוברים מהפך בלבוש
  • "מעושרות" (2011 - רץ) - תיעוד אירועים בחייהן של שש נשים מהאלפיון העליון
  • "אקסטרים מייקאובר" (2013 - רץ) - תוכנית שיפוץ ובניית בתים של אנשים מיוחדים בהנחיית עמוס תמם
  • "הכפר" (2013) - תוכנית בה מתמודדות חמש משפחות על הישרדות בכפר בתנאי ראשית ימיה של מדינת ישראל. רק משפחה אחת תזכה במיליון ש"ח. בהנחיית בוקי נאה.

שעשועונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לעוף על המיליון" (2010 - 2013) - שעשועון מקורי בהנחיית ירון ברובינסקי
  • "Moon Time" ‏(2013 - 2014) - שעשועון לילי שמשודר ממזרח אירופה בהנחיית מגישה ישראלית ובו הצופים מתקשרים ומנסים לענות על החידות שעל המסך

משדרי ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות עלילתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]


תוכניות הערוץ בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקטואליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות עלילתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתי טוקר, אמיר טייג, לאודר שוקל למנות עורך מטעמו לערוץ 10 ולקצץ בשכר, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2012
  2. ^ חדשות נענע, פורטל "נענע 10" יוצא לדרך, באתר nana10‏, 7 ביוני 2007
  3. ^ ‏מירב קריסטל, גמר הישרדות שבר שיאים עם 1,206,000 צופים, באתר ynet,‏ 18 במאי 2008
  4. ^ לי-אור אברבך, בעלי המניות של ערוץ 10 יפסיקו את הזרמת הכספים לערוץ בסוף החודש, באתר nrg מעריב, 13 ביולי 2009
  5. ^ דוד ורטהיים, קרב אחרון בירושלים, באתר nana10‏, 26 ביולי 2009
  6. ^ איציק וולף, הוארך זיכיון ערוץ 10, חדשות מחלקה ראשונה, 17 בינואר 2010
  7. ^ יואב יצחק, בגלל התנהגות מכפישי לאודר, לערוץ 10 אין כסף לאוקטובר, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 17 בספטמבר 2011
  8. ^ שלי פריצקר, כפי שנחשף ב"כלכליסט": ערוץ 10 יזכה לארכה של שנה - ולא ייסגר בסוף ינואר, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2012
  9. ^ חדשות nana10, ערוץ 10 עתר לבג"ץ, ביום שלישי תתקיים הפגנה גדולה מול "מצודת זאב", באתר nana10‏, 16 בדצמבר 2012‬
  10. ^ חדשות nana10, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק ערוץ 10", באתר nana10‏, 21 בדצמבר 2012
  11. ^ אופיר דור, ירושלים של זהב: ערוץ 10 הקים אולפן חדשות זמני ב-20 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 2 בספטמבר 2013
  12. ^ דוד ורטהיים, הנהלת ערוץ 10 חוגגת: "בדרך לרישיון", באתר וואלה!, 2 בספטמבר 2013
  13. ^ מירב קריסטל, "הישרדות": הכי נצפה מאז הקמת ערוץ 2, באתר ynet‏, 18 במאי 2008