שיחת משתמש:פטר רחם/דף 1

עברית | العربية | English | русский | español | italiano

Hello, פטר רחם, and welcome to the Hebrew Wikipedia! Here are some hints and links that you may find helpful:
Language: You can change the interface language of this website to almost any language. Choose the language you wish to use from the dropdown box in "my preferences" page.	Talk pages: If you wish to write in a left-to-right language, please don't forget to align the text to the left. You can use the button. Also, don't use a colon (":") to indent text, but rather an asterisk ("*"). Last, don't forget to use ~~~~ to leave a signature.
Copyright: You must not insert text or media which are protected by copyrights.	Useful links: Embassy - Request a bot flag

אם שפת האם שלך היא עברית בכל זאת, באפשרותך להיעזר בטקסט זה.

Regards,

שאלות אישיות ובקשה

הבנתי נכון שאתה "חרדי"? אם כן, מסתברא לי שאתה מדבר אידיש, ולפיכך הייתי שמח להרחיב בעזרתך את אוצר המילים שלי בלה"ק הזו. דו פארשטייט אידיש? איך פארשטיי, זאג, שרייבט און רעד אביסל אידיש. מיין זיידע לערען איך. היהודי 07:09, 28 אפר' 2005 (UTC)

אשמח לעזור לך בלשון זו, על אף שאיני סבור שזו "לשון קודש" כפי שכתבת פטר רחם 14:06, 28 אפר' 2005 (UTC)

תודה רבה מאוד. שמת לב שלא ענית על שאלתי הראשונה (ולא שאניה רומז לך שמאמר המשנה "שבעה דברים..." חו"ח). חוצמזה, הייתי שמח אם תענה לי באידיש, ולא בעברית בכדי להרחיב את אוצר המילים שלי. איך לערען מיט את "מיין אידיש לערענבוך" (מו"ל: אונ' בר-אילן). היום 7 למ"ט מונים היהודי 10:23, 1 מאי 2005 (UTC)

איך בין טאקע א "חרדי". איך בין גרייט צו דיר ענפערן האפ אידיש. עס איז מיר שווער צו גלויבען אז דו וועסט קענען לערנען אידיש פון דעם ספר "מיין אידיש לערענבוך", ווייל בדרך כלל די ספרים זיינען גישריבן גיווארן לפי די אמאליקע אידיש. אסאך ווערטער האבן זיך גיביטען מיט די יארן. איך האפ אז וועל דיר קענען העלפען. א גיזונטען זומער. פטר רחם 15:25, 1 מאי 2005 (UTC)

איך "העביר" מיין און דיין "שיחה" צו משתמש:היהודי/שיחות באידיש. איך "מציע" צו דו "להוסיף זאת ל" רשימת מעקב. היום 9 למ"ט מונים היהודי 11:37, 3 מאי 2005 (UTC)

מפגש ויקיפדיה פסח ה'תשס"ה

בקשר לשאלתך לגילגמש וכך לשאלת הדף אודות המפגש. מבחינת צניעות של המקום (לא של הסביבה - שינקין וכיצ"ב שברור כיצד לצערנו היא הייתה...). אולם זה היה כפי שאמר עובר אורח ליד סלון מזל להורי שהקפיצונו לשם "זוהי הפעם הראשונה שדתי נכנס למעוז האנרכיסטים השמאלנים הללו" ודוק. תבוא למפגש הבא אי"ה, אשמח לראות דתיים.
סתם כך, (סליחה על הנאיביות) איך יש אינטרנט (געוולד, אוי לנו כי הושברו וכיוצ"ב...) בבית חרדי?! היום 7 למ"ט מונים היהודי 10:40, 1 מאי 2005 (UTC)

עיטור תודה

ב 7 ינו' 2005 אורי מוסנזון העניק לי שי. וכעת לכבוד דבריך היפים בשיחה על המכנה המשותף החלטתי לשתף אותך בו ולהעניק לך את עיטור התודה של ויקיפדיה.איפה להניח לך אותו ? כאן זה בסדר ?

קייץ נעים, מלח השמים 17:09, 1 מאי 2005 (UTC)

שתי הערות

1. תודה על ההערה אך פעם הבאה אנא תכתוב בדף השיחה ולא בדף משתמש.
2. כבר כתב דוד שי (כאשר כתבתי בצורה חלקית מאוד את אורות (ספר) ובאופן נוטה מדי לדעה החרדית) שמצפים מויקיפד לכתוב את מה שהוא יודע ולא מה שהוא לא יודע. על כל פנים ראיתי שהערך אמרי אמת ועוד ערכים שלענ"ד די חשובים לא קיימים כלל וראיתי לנכון לפחות להתחיל את כתיבת הערך בתקוה שיעורר הדבר ויקיפדים אחרים להוסיף את הידוע להם. עם זאת אני מקוה בעז"ה שיזדמן לי בהמשך להרחיב בערכים שכבר כתבתי (אין לי כרגע גישה נוחה מספיק להרחבת מקורות ואין ברצוני לפרט)כרם יהושע 19:00, 2 מאי 2005 (UTC)

תמונה

העיתון דבר כבר בא על עונשו, ועבר ובטל מן העולם. את התמונה, המרבה שנאה בישראל, אני מציע שתשמור לערך מלומד העוסק ביחסי דתיים-חילוניים בישראל, ותוריד מדף המשתמש שלך. דוד שי 18:37, 2 יוני 2005 (UTC)

שיהיה כדבריך. פטר רחם 07:19, 3 יוני 2005 (UTC)

הערך חסידות סלאנים

אתמול תיקנתי את הערך, וכתבתי כפי שידוע לי שהרב אברהם וינברג האדמו"ר של סלאנים וכך הוא קורא לעצמו ולכל מוסדותיו, והרב שלום נח וכיום בנו רבי שמואל קרויים אדמורי סלונים, (אני לא מכיר את הסיפור מקרוב, אבל לפי הנשמע רבי אברהם היה חייב לשנות את שמו מסיבת זכות על השם שהיה לדודו) ושאלתי למה שינת אותה? וסתכל שם בשיחה--עורךספרים 12:25, 22 יוני 2005 (UTC)

ובכן, כנראה שהמשפט שכתבת "אני לא מכיר את הסיפור מקרוב" בא לידי ביטוי בשינויים שניסית להכניס בערך זה. אני כן מכיר את הסיפור, רק מן הסיבה שאינני נוהג לערוך ערכים מבלי לבדוק היטב טרם עריכה.

ערך זה עוסק בחסידות סלונים כמכלול. הערך עוסק בתולדותיה של חסידות זו למן בואה לעולם ועד היום הזה. העובדה ששם הערך הוא סלונים ולא סלאנים נובע מן העובדה שסלאנים אינה מילה תקינה בעברית. גם כאשר אנו מתייחסים לסלאנים עלינו לכנותם בויקיפדיה כסלונים.

ובנוגע למה שציינת שהאדמור הנוכחי היה חייב לשנות מסיבות כאלה ואחרות, הרי שטעות בידך. ההיפך הוא הנכון, האדמור מסלונים שאף להיצמד לשם הנוסטלגי - סלאנים, כפי שהיה מקובל כל השנים. מסתבר שהאדמור מסלונים אינו עורך בויקיפדיה או בלשון בשפה העברית, והשפה האידית אהובה עליו יותר.

לצערי, עם היחשפותי לעולם הויקיפדיה גיליתי שהוא לוקה בחסר בכל הנוגע לעולם היהדות, ובכללה עולם החסידות. ערך חסידות סלונים היא חוליה ראשונה בשרשרת ערכי חסידות שברצוני לערוך, ועוד חזון למועד. פטר רחם 14:46, 22 יוני 2005 (UTC)

איני יודע אם הינך באמת תמים, או שאתה מיתמם. ערך אינצקלופדי לא נכתב לפי מה שהוא "האמת לאמיתה" לדעתך (וגם לדעתי, כי "הסלאנימי" מקורי ואותנטי יותר) אלא על בסיס המציאות והשטח, ודווקא בשביל שאני לא חסיד סלונים אני יודע שכשאתה מדבר על חסידי סלונים ברחוב מתכוונים לאלה עם הואו, וכאשר אומרים סלאנים מתכווונים לזה מבני ברק, וברור לכולם שהוא עומד בראשות קבוצה שפרשה מהחסידות המרכזית, לכן אני לא מבין למה אתה מנסה לשכתב את הערך וליצור רושם כאילו זה שבתמונה הוא האדמו"ר "העיקרי" ואת רבי שלום נוח אתה הופך לטפל, כשההיפך הוא הנכון.

ובכל מקרה יש לציין בגוף הסקירה של הערך את ההבדלים בין השמות ואת הגורמים לכך, ובאופן אובייקטיבי! כי אני מריח שאתה נמנה על חסידיו או אוהדיו.(ישיבת סלונים כבר קיימת יותר מחמישים שנה, לא שמעתי מעולם שהחליפו את השם בשלב כלשהוא, הסלאנימים בכלל נולדו באמצע שנות השמונים, מה שאומר שכל מה שאתה כותב על השם זה קישקוש מקושקש, מה שנכתב במתכתבים עתיקים בשם "סלאנימא" זה לא אומר כלום, כמו שלא תכתוב על מזיבוז "מזיבושא" או משהו דומה כפי שנכתב פעם) ובזה אני יצאתי ידי חובתי, אם תרצה תשנה לבד, אני לא נוגע יותר בערך זה.--עורךספרים 14:49, 23 יוני 2005 (UTC)

רבותי, אולי במקום להשחית זמן על כתיבת דפי שיחה, תכתבו על חסידות סלונים מול חסידות סלאנים, על הפירוד וההבדל? אפשר (ורצוי!) להביא את שתי העמדות בערך, כל אחת בפסקה משלה למשל. ערןב 14:57, 23 יוני 2005 (UTC)

הבעיה שלי שאני ממש לא מכיר את את כל הזיפט של המלחמה שם מקרוב, ואני ממש לא יודע לכתוב פרטים, אני רק יכול לומר לך ב1000% שמישהו מסלף כאן דברים, בגלל שהוא רוצה ליחצן את מי שהוא מעריץ, אני מקווה שהוא יערוך את זה לבד, הוא מכיר ככל הנראה את הדברים יותר ממני--עורךספרים 15:04, 23 יוני 2005 (UTC)

שטויות והבלים בדפי השיחה

ערב טוב,
אתה בהחלט יכול לרוקן דפי שיחה אם כותבים בהם שטויות. זאת השחתה לכל דבר ועניין. שים לב, הבעת דעה, אפילו עילגת ומתפלספת כן מותרת בדפי השיחה. גילגמש • שיחה 18:46, 29 יוני 2005 (UTC)

הצעה

היי,
ראה בבקשה את הצעתי בויקיפדיה:מפגשים/מפגש קיץ 2005#חיבור WI-FI זה יפתור את בעיית הרשמים כי קשה לצפות מאנשים שישבו עם עפרון ופנקס ויסכמו את המפגש. אגב, למה אתה לא בא? גילגמש • שיחה 16:27, 10 יולי 2005 (UTC)

גם אני הייתי מאוד מאושר אם תבוא. לראות עוד "דוס" אחד שם, לא יזיק לאף אחד. אתה יכול ברכבת, אוטובוס (במידה ואתה גר בבני ברק). אם אתה בברוקלין (בורו-פארק וכיצ"ב) עדיף שתוותר על התענוג שבהגעה. היהודי

תתפלא לשמוע, אבל חוץ מברוקלין ובני ברק יש אנשים דתיים במקומות נוספים. ואגב, אתה סרוג, לא? פטר רחם 12:51, 11 יולי 2005 (UTC)

עמנואל? מאה שערים? וכן אני סרוג (לא סגור על זה. יש עיניונים שאני מסכים איתכם - אם אתה "שחור"...). ומה עם בקשתי שתבוא? בטוח שאין אפשרות? איזו ה"א יש לא לבוא? צניעות? ד' על ד' אמות של תורה? (לא שאני מזלזל בטיעונים אבל אוכל לענות עליהם). ה' תמוז ה'תשס"ה היהודי

אני מודע לכך שאין בעיות של צניעות, כשרות וכדו'. יש לי סיבה אישית שבמקרה נעוצה בעובדת היותי חרדי. בעיקרון הייתי שמח להשתתף, אבל אין לי אפשרות לממש את זה. פטר רחם 09:50, 12 יולי 2005 (UTC)

מתנגש לך ב"סדר"? שוין. בהצלוחה. ה"ז גזל בעה"ב אם תלך לדבר שאינו לימוד תורה בזמן שאתה חייב (חו"ח לחשוב שאני מזלזל בך. אני מאוד מעריך אותך ואת לומדי התורה בכלל. שכוייח!). בכל מקרה, אשמח אם תעבור על הערך בין השמשות שהעלתי עכשיו. היהודי אני זז עכשיו, אולי נדבר מחר (אם תהיה כאן)

פיה (פנטזיה)

אני מקווה שאתה מתכוון לשלב את החלק החדש בערך. טרול רפאים 18:58, 10 יולי 2005 (UTC)

אפילו לא קראתי את הערך. רק ערכתי הגהה קלה. פטר רחם 19:00, 10 יולי 2005 (UTC)

כשרות

שלום.

יש סוגיה שמעניינת אותי זה זמן מה ואני לא מצליח למצא מקורות או הסברים. רציתי לשאל אותך על מנהגי הכשרות. לא איך וכמה אלא - למה? האם יש הסברים מאחורי הדרישות? אודה לך מאד אם תוכל להסביר לי או להפנות אותי להסברים (עדיף באינטרנט, לא מאמין שיש מבחר גדול של ספרות בנושא בספריה בטכניון).

בתודה מראש DaFLM 16:04, 12 יולי 2005 (UTC)

להפנות אין לי כרגע לאן. אוכל לבדוק עבורך. להסביר אני מסכים בחפץ לב, כמובן כשהשאלות תהיינה קונקרטיות יותר.

זה לא נכון להגדיר את הכשרות כמנהג. הכשרות היא הלכה מחייבת, ולא אופציונלית כמנהג. לאיזה הלכות כשרות כוונתך? מאחר וברגע זה אני לועס פיתה פלאפל לצד בקבוק קוקה קולה אתייחס אליו כדוגמא. הפיתה כוללת רכיבים רבים, יש לוודא שאין מקורם בחי שאינו כשר, שהופרשו מהקמח תרומה ומעשר, שהופרשה חלה (אין הכוונה ל"חלה" אלא למצוות "הפרשת חלה") מן העיסה טרם אפייתה, שהקמח היה נקי ע"מ שלא ניכשל באיסור אכילת תולעים החמורה מאוד, ושהיא נאפתה ע"י יהודי ע"מ שלא ניכשל באיסור בישול עכו"ם. כל איסור ואיסור נלמד מן התורה שניתנה לישראל בהר סיני ע"י משה רבינו לפני כ-2000 שנה. ועדיין לא התייחסתי לסלט, לכדורי הפאלאפל, לצ'יפס, לטחינה, לחומוס, לסחוג ולקוקה קולה. לכן אם תמקד את שאלתך, זה יקל עלי להשיב.

יחד עם זאת שוה להזכיר את האימרה החשובה שאמר איש חכם: יותר ממה שיש להקפיד על מה שמכניסים אל הפה, יש להקפיד על מה שמוציאים מהפה... כמו שנאמר: "מוות וחיים ביד לשון". פטר רחם 18:30, 12 יולי 2005 (UTC)

תודה על ההענות. כפי שציינת חייבים לוודא שאין מקור הבשר בחי שאינו כשר. השאלה היא למה? נקבעו חוקים מסוימים עלפיהם מחליטים - למה דווקא חוקים אלו? אז כדי להיות יותר ממוקדים, שתי שאלות:

• למה חלות הגבלות על המאכלים שמותר לאכול?
• למה דווקא ההגבלות הנ"ל? בו נתרכז בבשר ובדגים, בחקלאות - הדרישה להפריש תרומה ומעשר נראת די הגיונית.

DaFLM 22:07, 12 יולי 2005 (UTC)

חוקי הכשרות לא נקבעו ע"י חכמי התלמוד או ע"י רבנים מסויימים, אלא ע"י התורה שניתנה מאת האלוקים. את מצוות התורה עלינו לבצע ולקיים גם כאשר איננו מבינים למה ומדוע. יחד עם זאת זכותינו ואולי אף חובתינו לברר וללמוד את טעמי המצוות, מה שיתרום ויוסיף חן לקיומן. למרות זאת ישנן מצוות בתורה שהן מוגדרות כחוקים, כלומר, מצוות שטעמן אינו ידוע. כמו למשל: מצוות שעטנז, שהוא האיסור ללבוש בגד התפור מצמר ופשתן יחד. או האיסור לבשל בשר וחלב יחד. אלו מצוות שטעמן אינו גלוי.

במקרה של חוקי הכשרות, מסבירים מפרשי התורה, כי התורה אסרה לאכול מאכלים מסוימים משום שמאכלים אלו פוגמים במידות נפשו של האדם האוכלן. לא ידוע לי אם הדברים הוכחו מדעית. פטר רחם 07:46, 13 יולי 2005 (UTC)

די קשה להוכיח מדעית השפעות על מידות נפשו של בן אדם וגם אין שום צורך. ככל הידוע לי, מצוות צריך לקיים לא בגלל תועלת כלשהי אלא רק בגלל היותן מצוות. האם לא ניתנו הסברים או פירושים מאוחרים יותר לאיסורים? מדוע מבדילים בין דגים לבשר? לגבי שעטנז, זה לא קשור (כמו הרבה דברים אחרים) לעובדי האלילים ששהו בארץ והמאמץ להדמות להם כמה שפחות? DaFLM 09:47, 13 יולי 2005 (UTC)

יישר כוח לך פטר רחם. בנוסף אפשר להזכיר את התיזה של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בנוגע לטעמי המצוות. י"ז בתמוז היהודי

אנא הבט

בארגז הכלים: משתמש:היהודי/בית השיטה היהודי והפץ אותו. וומ"נ היהודי 09:40, 7 אוגוסט 2005 (UTC)

דעתך נדרשת

שלום פטר,
ראה בבקשה את הדיון בשיחה:חומת הכשרות. גילגמש • שיחה 11:48, 22 אוגוסט 2005 (UTC)

זה מה שהיה שם:

בס"ד

/יוסף שרייבר

על חומתיך הכשרות, הפקדתי שומרים

עם היציאה למרחב של בד"ץ "חומת הכשרות"

כבר עשרות שנים מאז שהוקם ונוסד בירושלים עיה"ק בית דין צדק שהתבסס בעיקר בעניני ממונות. המיסדים גדולי ירושלים וגדולי התורה ובראשם האדמו"ר מסטרופקוב זצוקללה"ה. המיוחד בבית דין זה היה דוקא השילוב של כל הכוחות מכל גווני הציבור החרדית, אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים וכדו'. יחד בהגמוניה ישבו בדין והורו תורה ודעת לעם ישראל, שהעדיף לקבל מרות בי"ד קדוש זה. רוחם של גדולי ארץ אלו ממשיך לרחף על ההרכב הנוכחי של בית דין הדין שיצא לו שם ותהלה כשפסקי הדין נאמרים ונחתכים באופן ברור ללא מורא וללא משוא פנים. בין ההרכב הרבנים והדיינים היושבים במשמרת הקודש ניתן לראות את הגאון הצדיק רבי אלטר כהנא שליט"א כ"ק אדמו"ר מזידיטשוב, הגה"צ רבי משה סאקס שליט"א הרב הגאון רבי ישראל שווארץ שליט"א מח"ס שו"ת אהבת ישראל ועוד, הרב הגאון רבי יוסף וואעקנין מח"ס כשלג ילבינו ועוד, הרב הגאון רבי יפתח בשארי שליט"א מח"ס נזקי שכנים ועוד, הרב הגאון רבי ראובן הלוי שליט"א, הרב יעקב יצחק קליין שליט"א מח"ס אוצרות יעקב ועוד. רבנים וגדולי תורה ידועי שם המכהנים כראשי ישיבה ומורי הוראה בישראל. בין פעולות המגוונות של בית הדין שנקרא בית דין צדק לקהילות היראים, היה גם מתן הכשרים של מספר מצומצם של מפעלי אוכל, שהעדיפו ועמדו על כך שמפעלם יעמוד דוקא תחת פיקוח בית הדין שהוא מקובל על כל החוגים החרדים ויראי ה'. לחץ של מוסדות ומפעלים אשר בקשו להכלל תחת פיקוחם והקפדתם של הרבנים הגאונים חברי הביד"ץ – שמטבע הדברים בגלל הרכבו של בית הדין הרי שההקפדה והפיקוח הוא לפי כל השיטות של הפוסקים האשכנזים והספרדים לעדותיהם ולשבטיהם – היה גדול, כך שחברי הביד"ץ לא יכלו לעמוד מנגד ולרבות בקשות מחוגים שונים וגדולי תורה מכל החוגים, ולכן נמנו וגמרו ולצורך מחלקה זו מתן הכשרים ופיקוח על חומרי הגלם והמוצרים וכל הכרוך בכך, והחלו לבדוק, לראות, לפקח ולהנהיג רמה גדולה ללא פשרות בשיא הכשרות של כל מקום ומקום וכל מפעל ומפעל אשר מבקש להיות תחת השגחת הבד"ץ אשר שמו נאה לו והוא נאה לשמו – "חומת הכשרות". בית דין זה של "חומת הכשרות", שמטרתו היא קודש, לשם שמים, להרבות מקומות ייצור של מזון כשר למהדרין, מפעלים שאין להם ולא היה להם שיג ושיח עם הציבור החרדי, "חומת הכשרות" המבקש שבכל בית בין אם הוא חרדי בין אם לא, יהיו המוצרים שנכנסים לביתו ולפיו כשרים למהדרין, והכל במחירים עממיים ונוחים, שם לו לחוק בל יעבור להמנע מחילוקי דיעות ומחלוקות עם גופי הכשרות של מהדרין האחרים אשר כולם אהובים וכולם ברורים, - ועל כן קודם ההחלטה המעשית לצאת למרחב התייעצו חברי בית הדין עם גדולי ישראל הידועים והמפורסמים, מנהיגי העדות בישראל, ובקרו בביתם של רבים מגדולי ישראל לבקש עצתם, לשמוע חוות דעתם וקבלת ברכתם הקדושה, שממהלך זה יצא אך ורק קידוש שם שמים ולא חלילה מחלוקת בישראל. וגדולי וצדיקי ישראל העניקו בחום את ברכתם, וחזקו את חברי הביד"ץ להרבות פעלים במערכת הכשרות הזו, בשיתוף פעולה עם כל גורמי הכשרות בישראל. מחוזקים ומעודדים יצאו חברי הבד"ץ מביתם של גדולי ישראל, והחלו בפעולה עניפה של "על חומותיך הכשרות הפקדתי שומרים", כשהם משתפים פעולה עם גורמי הכשרות בארץ ובחו"ל, לשמחת לב כל יראי ה' וחושבי שמו, שמעתירים ומתפללים להצלחת "חומת הכשרות". בשיחה עם סופרינו מסיימים הרבנים חברי הבד"ץ בתפלה ותקוה שבמהרה נזכה לדברי חז"ל במנחות (פז.): כתיב על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם, מאי אמרי, הכי אמר רבא בר רב שילא אתה תקום תרחם ציון, רב נחמן בר יצחק אמר בונה ירושלים ה'. במהרה בימינו, אמן