קוקה קולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במשקה. אם התכוונתם לחברה המייצרת אותו, ראו חברת קוקה קולה.
| קוקה קולה | |
|---|---|
 |
|
| סוג | קולה |
| אחוז אלכוהול | {{{אחוז}}} |
| אישור | |
| יצרן | The Coca-Cola Company (חברת קוקה קולה) |
| מפיץ | |
| ארץ מוצא | ארצות הברית |
| מועד הכנה ראשוני | 1886 |
| הפסקת הכנה | |
| צבע | |
| טעם | |
| משתנים | |
| מוצרים קשורים | RC קולה, פפסי קולה, מכה קולה |
קוקה קולה הוא משקה קולה פופולרי, המיוצר ומשווק ברחבי תבל, על ידי חברת קוקה קולה וזכייניות שלה. משקאות קולה דומים מיוצרים ומשווקים על ידי חברות מתחרות, אך משקה הקוקה קולה הוא הפופולרי ביותר. מטה החברה הבינלאומית, שהתאגדה בשנת 1893, נמצא באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות המשקה
משקה הקוקה קולה הומצא באטלנטה, בג'ורג'יה שבארצות הברית על ידי רוקח בשם ג'ון פמברטון בשנת 1886 [1] במקורו היה המשקה רקיחה נגד כאב בטן. ואולם כשגילה את טעמו החליט פמברטון לשווקו תחת השם "יין צרפתי קוקה של פמברטון" והוגדר כ"המעורר המושלם לעצבים ולמרץ". לאחר מכן התחיל לפתח משקה לא-אלכוהולי, ושינה את שמו ל"קוקה קולה". שיווק המשקה החדש החל ב-8 במאי 1886.
השם קוקה קולה נטבע בשל חומריו של המשקה המקורי שהכיל עלים מצמח הקוקה מהם מופק גם הקוקאין ותובל באגוז הקולה. כיום המשקה עדיין מכיל עלי קוקה, אך אלה עוברים תהליך של מיצוי הקוקאין לפני הוספתם למשקה. כמו כן הוא אינו מתובל באגוז הקולה, אלא בקרמל. במקור נכתב הצמח באנגלית באות K, אולם הוחלט לשנות את האות בשם המשקה ל-C, בשל שיקולי אסתטיקה וגרפיקה.
בגיל 65 החל פמברטון למכור חלקים מהחברה לשותפים, ולפני מותו מכר את חלקו שלו לסוחר בשם אסה קנדלר במחיר של 1200 דולר אמריקאי. ב-22 בינואר 1892 ייסד קנדלר את חברת קוקה קולה, יחד עם אחיו ושני שותפים נוספים. לוגו החברה נרשם כסימן רשום שנה לאחר מכן.
[עריכה] המתכון להכנת המשקה
המתכון המדויק המשמש להכנת תרכיז הקוקה-קולה הוא סוד מסחרי של החברה. החברה טוענת כי המתכון נשמר בכספת המרכזית של בנק SunTrust שבאטלנטה, ג'ורג'יה, וכי רק שלושה אנשים מכירים אותו במלואו, אך טענה זו היא כנראה אמירה תדמיתית בעיקרה, משום שאינה מתיישבת עם תהליכי ייצור מודרניים ועם היכולת האנליטית של מהנדסי מזון המאפשרת קביעה מדויקת של ההרכב הכימי של המשקה,[2] אם כי אין די בידיעת המרכיבים על מנת ליצור את המשקה (מתכון הינו שילוב של מרכיבים, צורת הכנתם וזמן התרכבותם. ערבוב אקראי של כלל מרכיבי הקולה לא ייצור קולה).
המתכון מורכב ממי סודה, סוכר, צבע מאכל קרמל (E150), קפאין, חומצה זרחתית וחומרי טעם וריח. חומרי הטעם והריח הנמצאים בשימוש בקולה הם ייחודיים ומיוצרים במפעל המרכזי של החברה, ששולח את המרכיבים לכל מפעלי קוקה-קולה בעולם. ייתכנו שינויים קלים בטעם הסופי של המוצר בין ארצות בגלל השוני בטעמם של המים המקומיים שמהווים את רובו של המשקה. המתכון הראשון והמקורי של הקולה כלל תמצית טעם שכללה עשרה תבלינים ו-5 מיצים מפירות שונים מעורבבים עם אלכוהול. לתמצית טעם הוספו סוכר, עלי קוקה, אגוז הקולה וסודה.
[עריכה] בישראל
חברת קוקה קולה ביקשה לפתוח מפעל בישראל בשנת 1949, אך לא הצליחה לקבל רישיון. בשנים שלאחר מכן, נמנעה קוקה קולה מלשווק את מוצריה בישראל בגלל רתיעתה מהחרם הערבי. ב-1961, העניין עלה לדיון ציבורי, בגלל טעות של פקיד מצרי. הפקיד ראה כיתוב באמהרית על בקבוק קוקה קולה, טעה וחשבו לעברית, והאשים את קוקה קולה בקיום יחסים מסחריים עם ישראל. דובר המפעל המצרי מיהר והצהיר בתקשורת כי קוקה קולה לעולם לא תעשה עסקים בישראל בגלל גודלו הקטן של השוק הישראלי.
בשנת 1966 יצא איש עסקים ישראלי בשם משה בורנשטיין בהאשמות ציבוריות כנגד חברת קוקה קולה, על כניעתה לחרם הערבי. בעקבות כך, יצאה הליגה נגד השמצה בהתקפה על חברת קוקה קולה, והסבירה כי התרוץ על "גודלו של השוק" אינו הגיוני, שכן לקוקה קולה לא הייתה בעיה לפעול באותו זמן בקפריסין, שגודל השוק שלה היה כ 10% מהשוק הישראלי. הלחץ הציבורי בארצות הברית על החברה הלך וגדל, וחברת קוקה קולה עמדה בפני סכנה של חרם צרכנים בארצות הברית. הלחץ עשה את שלו, וחברת קוקה קולה יצאה בהצהרה כי תפתח מפעל בתל אביב. בתוך כשנה פרצה מלחמת ששת הימים (1967) ובשטח שנכבש היה גם מפעל קוקה קולה, על שמו קרוי "צומת קוקה קולה" בפאתיה הצפון-מזרחיים של ירושלים. למעשה אין לדעת אם הגורם להפעלת החברה בישראל היה ההצהרה הנ"ל או הניצחון במלחמה.
עם פתיחת המפעל בישראל הגיבו מדינות ערב בחרם על קוקה קולה. החרם נמשך משנת 1968 ועד 1991, ובמצרים בין השנים 1968 - 1979.
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ היא הזכיינית לשיווק המשקה בישראל. המשקה הגיע לישראל בשנת 1966 ונמכר בבקבוקי זכוכית. ב-1980 החלה מכירת המשקה גם בפחיות, ומ-1982 הוא נמכר גם בבקבוקי פלסטיק. משקאות קוקה קולה לסוגיהם, נמכרים בישראל ברובם בבקבוקים בגודל של ליטר וחצי בלבד. זאת, בניגוד לבקבוקי שני ליטר המקובלים במדינות אחרות.
בגדה המערבית וברצועת עזה נמצא הזיכיון של קוקה קולה בידיה של "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים" הנמצאת ברמאללה. המשקאות משווקים באמצעות מרכזי הפצה הנמצאים בחברון, שכם ועזה. במפעל ברמאללה מועסקים כ-200 פועלים.
[עריכה] כשרות
בשנת 1948 פרסם שמואל אהרון הלוי פרדס בירחון "הפרדס", על דעת עורך העיתון הרב שמחה עלבערג, מודעה בה נאמר כי ביקר במפעל קוקה קולה באטלנטה ולאחר שגילו לו את כל סודות הייצור הוא מאשר שהמשקה כשר.[3] כן קיבל המשקה בארצות הברית הכשר מטעם הרב רלב"ג וה-OU - האיחוד האורתודוקסי. בישראל זכה המשקה להכשר רגיל מטעם הרבנות הראשית תל אביב-יפו, ובשנת 1991 אף לכשרות למהדרין מאת הרב משה יהודא ליב לנדא מבני ברק. נציגים של שני נותני ההכשר קיבלו לידיהם את המידע על ההרכב המדויק של המשקה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- קונסטנס ל. הייס, טעם החיים - סיפורה האמיתי של קוקה-קולה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- בלדד השוחי, ממה עשויה קוקה-קולה?, באתר נענע 10
- בלדד השוחי, האם בקוקה-קולה יש קוקאין?, באתר נענע 10
- הרב טוביה גפן, שו"ת בעניין כשרות קוקה קולה, באתר HebrewBooks, אטלנטה 1935 (מתורגם לאנגלית)
- שושנה חן ומריאנה אורבך, סקר משקאות קלים: מה הם מכילים ומה הכי בריא? באתר ynet
- מה קורה לגוף אחרי שתיית בקבוק קוקה קולה
- מה רע במשקאות קלים
[עריכה] אתרי אספנים של פחיות קוקה קולה
- אוסף פחיות קוקה קולה ודיאט קולה של רונן ליבסקי מישראל
- סרטון - אוסף הפחיות של רונן - ynet
- אוסף פחיות קוקה קולה של רונן רוטפרב מישראל
- אתר האוסף של Guy Mortier מבלגיה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Our Coca Cola Brands, coca-cola.uk
- ^ Have a cloak and smile, snopes.com
- ^ הפרדס, אלול תש"ח, שער פנימי קדמי
