הר סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום
"מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659

במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, אירוע המכונה "מעמד הר סיני". במשך הדורות הוצעו כמה הצעות לזיהוי מקומו של הר סיני.

הר סיני במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סיני" ("של סין", אל הירח), המכונה גם "חורב", הוא שמו של אזור ההרים אליו הגיעו, על פי המסורת, העברים הקדמונים בחודש השלישי לאחר יציאת מצרים. בו הם הקימו מחנה למשך כשנה. המסע המפותל מים סוף לנקודה זו, נמשך לאורך כ-240 ק"מ. שני הפרקים האחרונים של ספר שמות, יחד עם ספר ויקרא וספר במדבר פרקים א'-י"א, כוללים את תיאור האירועים שקרו בזמן שהעברים שהו במקום. על פי המסופר שם, מרפידים הלכו בני ישראל לכיוון ואדי סולף וואדי א-שייח' לתוך מישור א-רח'ה, "מדבר סיני", ושם חנו "מול ההר".

לפי הסיפור המקראי, במהלך חנייתם בהר עברו בני ישראל חוויה דתית עמוקה. לאחר מתן תורה, הם הפכו לעם שהתחייב לאלוהים. בחודש השני של השנה השנייה לאחר יציאת מצרים, המשיכו במסעם וצעדו קדימה בסדר מוגדר. לאחר מהלך שלושה ימים הגיעו ל"מדבר פארן", ושם קבעו את תחנתם הבאה. אז נפלה רוח העם והאל הכה אותם באש בקצה המחנה. משה קרא למקום ההוא תַּבְעֵרָה. המסע מסיני לגבול הדרומי של ארץ ישראל לקדש (בערך 240 ק"מ נוספים) ארך כשנה.

אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". (איכה רבה, פתיחתא ב')

זיהוי הר סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנזר סנטה קתרינה הסמוך לג'בל מוסא

בימינו, ההר המכונה על פי רוב "הר סיני" הוא ג'בל מוסא ("הר משה") - הר בדרום חצי האי סיני במצרים, אולם השאלה האם הר סיני המקראי הוא אכן ג'בל מוסא נתונה במחלוקת דתית ומחקרית, וישנן גם עדויות היסטוריות הסותרות את הדעה לפיה ג'בל מוסא הוא אכן הר סיני המקראי‏[1].

מלומדים יהודים קבעו שמקומו המדויק של הר סיני, מקום קבלת עשרת הדברות מאלוהים, אינו ידוע באופן מכוון, על מנת למנוע את הפיכתו למקדש. זאת בדומה למיקומו של קבר משה בהר נבו שבמואב שעל פי המסורת לא נודע מסיבה דומה.

חלק מרכס ההרים, צוק סלע נמוך ובולט, הידוע בשם ראס סופספה, בולט כמעט במאונך למישור, ויש המזהים אותו עם הר סיני ההיסטורי. סיורים במקום כמו גם קבוצות דתיות מפרסמות אותו כהר סיני המתואר בתנ"ך. עם זאת, היסטוריונים וארכאולוגים מצביעים על העובדה שאין מסורת מקובלת אחת שקובעת איזה הר הוא הר סיני האמיתי, וישנן מספר קבוצות אחרות שמצביעות על הרים אחרים באזור כעל ההר האמיתי.

בינואר 1978 הכריז נשיא מצרים, אנואר סאדאת, על כוונתו להקים בהר בתי תפילה לשלוש הדתות, בית כנסת מסגד וכנסייה‏[2].

אתרים מוצעים להר סיני המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור סלע מהר כרכום המתאר, על פי עמנואל ענתי, את לוחות הברית.
  1. זה מקום עם מספיק מים לעם שלם בקיץ.
  2. השופט יפתח בספר שופטים טוען שמשה ביקש גם ממואב וגם מאדום לעבור דרך ארצם כדי להגיע לכנען כאשר משה היה בקדש, וקדש קרובה להר סיני לפי הפסוק בתהילים " קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש" ונראה שהפסוק מדבר במעמד הר סיני.
  3. הר סיני נושק לאדום ממזרח לפי הפסוק בסוף ספר דברים "ה מסיני בא וזרח משעיר למו" כלומר השמש זרחה על בני ישראל במזרח מעל אדום כשהם קיבלו את התורה.
  4. ההר הזה קרוב לים המלח , והר סיני קרוב לים לפי הפסוק בספר במדבר (פרשת בהעלותך) "ויגז שלוים מהים" והפסוק מדבר בקברות התאוה בדיוק מסע אחד מהר סיני, ומדוע משה נלחץ כשעם ישראל ביקש ממנו בשר-דגים? שישלח אותם לדוג, מכאן שהם חנו ליד ים ללא דגים.
  5. השליו בנדידת האביב עובר דרך השבר הסורי אפריקני ולא דרך מרחבי חצי האי סיני.
  6. הר סיני מוקף צוקים מכל צדדיו לפי הפסוק בספר שמות " ונגוע בקצהו".
  7. בתחילת פרשת בהר בספר ויקרא שואל רש"י "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?", הקשר הוא שאם עומדים על הר מעל צוער נזכרים במהפכת סדום ולכן ניתנה מצות שמיטה.
  • ד"ר צבי אילן הציע לזהות את סרביט אל-ח'אדם עם הר סיני, זיהוי שלא מקובל על מרבית החוקרים.
  • תאוריה נוספת מציעה את ג'בל אל-לווז שבערב הסעודית, בארץ מדין הקדומה. על פי הצעה זו חצו בני ישראל את סיני עד נואיבה, או עד לשארם-א-שייח', שם חצו את ים סוף, והמשיכו אל ג'בל אל-לווז לא הרחק משם. הסופר הווארד בלום חיבר ספר בשם "בעקבות עגל הזהב" שהוא רומן סביב הרעיון הזה. תאוריה זו אינה מקובלת בקרב המחקר, לא הושמה תחת ביקורת מקצועית ואינה מגובה בעדויות מהימנות, ויש לציין שכל זיהוי של הר סיני באזור מדין הוא חלש, ואלו חלק מהסיבות‏[4]:
  1. המרחק בין ארץ גושן לארץ מדין הוא כ-450 ק"מ, ואין טווח זה תואם את הכתוב במקרא בדבר קרבתו של הר סיני לארץ מצרים.
  2. כאשר משה מבקש מחבב בן רעואל המדיני להצטרף לעם ישראל במסעו במדבר, מסרב חבב: " וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לֹא אֵלֵךְ: כִּי אִם-אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ". אם הר סיני שוכן במדין, הוא נמצא בתחום מולדתו של חבב, והדברים הנ"ל לא היו צריכים להיאמר.
  3. זיהוי ההר באזור זה אינו תואם את תיאור מסעו של עם ישראל בחצי האי סיני המוזכר במקרא ומתחמק מזיהוים של התחנות והמדבריות (מדבר סיני, סין, שור המזוהים בסבירות גבוהה) הנזכרות במהלכו.
  • השערה שהועלתה על ידי פרופ' מנשה הראל הציעה לזהות את ג'בל סִין בִּישָׁר הנמצא בחלקו המערבי של ואדי סודר במערב סיני, כהר סיני המקראי.
  • מספר חוקרים הציעו לזהות את ג'בל חלאל כהר סיני המקראי. מיקום ההר מתאים לדעתם לתאוריות של "המסלול הצפוני" של יציאת מצרים. בחירתו נבעה מסמיכותו היחסית לעין קודיראת ולעין קדיס שחלק מהחוקרים זיהו עם קדש ברנע המקראית. מושל סיני הבריטי בשנות ה-30 של המאה ה-20, מייג'ור קלוד ג'רוויס (Claude Scudamore Jarvis) התבסס גם על שם ההר שפירושו בערבית: "מותר" ובהקשר של הקרבת קורבנות "קדוש וחוקי". גם יוחנן אהרוני הציע לזהות את הר סיני בג'בל חלאל. הביקורת על זיהויו כהר סיני טוענת כי הממצאים ארכאולוגים שנתגלו באזור ההר הם מתקופת האבן ומהתקופה הרומית-ביזנטית ושתי תקופות אלו אינן תואמות את התיארוך המקובל ליציאת מצרים.
  • ג'יימס קמרון ושמחה יעקובוביץ' הציעו בסרטם "פענוח יציאת מצרים" לזהות את ההר עם ג'בל חשם אל-טאריף שבמזרח סיני.
  • פרופ' ישראל קנוהל מהאוניברסיטה העברית מעלה בספרו השם השערה כי הר סיני כלל אינו קיים. לטענתו, בוצעה העתקה מאוחרת של השם "סיני" למדבר שבין מצרים לכנען, בשל מניפולציה דתית על טקסט קדום (תהילים ס"ח) אשר בו נכתב המשפט "אלוהים זה סיני", משפט שמשמעותו לא התאימה לאמונה ולכן השתנה בטקסטים מאוחרים יותר (כגון בשירת דבורה) על מנת להפוך אמירה המזהה את סיני (צורת הביטוי הכנענית של "סין") עם האל לאמירה המזהה אותו עם אזור גאוגרפי. בין שאר הראיות לכך העובדה שאזור זה אינו קרוי "סיני" בשום תיעוד חוץ מקראי קדום, וכן לא נמצאו באזור שום ממצאים שמעידים על עבודת האל סין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הר סיני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  2. ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- 12 בינואר 1978
  3. ^ [הבלוג של הלל הלפרין http://www.sinaimount.bloger.co.il/]
  4. ^ עולם התנ"ך, שמות