חלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלה עם שומשום
חלה עם גרגירי פרג
ארגזי חלות קטנות בבני ברק

חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ). אף על פי שחלה נחשבת למאכל יהודי, היא גם לחם מסורתי בכמה מדינות באירופה, למשל בהונגריה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם אינו לגמרי ברור. אליעזר בן יהודה מציין שיש אומרים שמקורו משורש ח.ל.ל., ואחרים אומרים שמקורו מהשורש בן שני העיצורים: ח.ל. = מתוק (בערבית המילה חלווה – ממתק)‏‏[1]. שורש ח.ו.ל. במשמעותו לסובב (מחול, לחולל) יכול גם להיות מקור טוב לשם, כי החלה היא מאפה עגול.

המילה חלה מופיעה בספר במדבר ( ט"ו 20): "רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם‏‏[2]--חַלָּה, תָּרִימוּ תְרוּמָה: כִּתְרוּמַת גֹּרֶן, כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ". החלה היא כמות ממנת בצק העשוי ממיני דגנים, המורמת כתרומת מנחה לכהנים בבית המקדש, על-פי הלכות הפרשת חלה. הלכות אלו מפורטות, בשל חשיבותן, במסכת מיוחדת במשנה בסדר זרעים, מסכת חלה. לאחר חורבן בית המקדש, הונהגה הפרשת חלה סמלית - כמות קטנה יותר, הקרויה גם היא חלה, ובאופן סמלי שורפים אותה קודם לאפייה. עניין זה תומך במקור הראשון ח.ל.ל. מלשון האֵינוּת (אין, לעומת הישות – יש). מזה חלל מלחמה, חלול, חלל היקום, חליל, חלון, מחילה וכו'.

חלת הדבש לעומת זאת תומכת בגרסה המתוקה יותר, אם כי יכול שעניינה גם הוא מהחללים בהן הדבורים מאחסנות את הדבש, ומאכסנות את הוולדות.

ארנסט קליין, לשונאי קנדי מביא גרסה נוספת, שחלה היא לחם מחורר (דוגמת מצות לפסח), ושהחללים המנוקבים נותנים לו את ייחודו‏‏[3].

ייתכן גם שהמקור הוא בשורש ח.ל.ן. שפירושו ההיפך מקדוש. מנחת הכוהנים ניתנת רק בימי חול (בשבתות אין נתינה כלשהי), ולכן הביטוי מנחת חולין. מנחת החולין אינה רק חלה, אלא גם סולת בלולה בשמן, ומיני בשרים מהעוף ומהבהמה. לכן ספק הוא אם 'מנחת חולין' קשורה לחלה מהצד הלשוני.

בספר ויקרא (ח' 26) מוזכרת החלה על שני סוגיה: חלת לחם וחלת מצה: "וּמִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, לָקַח חַלַּת מַצָּה אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת--וְרָקִיק אֶחָד; וַיָּשֶׂם, עַל-הַחֲלָבִים, וְעַל, שׁוֹק הַיָּמִין".

אזכור נוסף של חלת הלחם מופיע בספר שמואל ב' (ו' 19): "וַיְחַלֵּק לְכָל-הָעָם לְכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל-הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ".

אפיית חלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליעת חלה מקמח מלא
אברהם אבולניק מנהל מאפיית "עין בר" בעינת בודק את החלות האפויות, שנות ה-60

ישנם מגוון מתכונים לאפיית חלה, חלקם מבוססים על בצק שמרים. מתכונים מסורתיים מכילים הרבה ביצים, קמח לבן, וסוכר. מתכונים מודרניים מכילים פחות ביצים, קמח מלא, קמח שיבולת שועל או קמח כוסמת, ודבש או מולסה במקום סוכר. את העיסה מחלקים למספר גלילים (לפחות שלושה), וקולעים מהם צמה טרם האפייה. בישראל משווקת החלה בעיקר לקראת סוף השבוע ונפוצה בגרסה פשוטה, עם תוספות שונות ובגדלים שונים.

החלה במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבת מצווה על יהודי לאכול שלוש ארוחות (אחת בליל שבת, שנייה ביום שבת עצמו ושלישית ביום שבת מהצהריים ועד לשקיעה). לפי ההלכה היהודית, ארוחה נחשבת לכזאת רק אם יש בה כזית לחם. לכן, לפי המסורת, יהודים אוכלים חלה בתחילת כל ארוחה בשבת. נהוג לברך בשבת על "לחם משנה" - שתי חלות - זכר למן, שאיסופו בימי שישי במדבר היה כפול משאר הימים, על מנת שיספיק לשבת. הברכה על חלה היא, כמו על כל לחם, "המוציא לחם מן הארץ".

את החלה ניתן לקשט בחלמון ביצה (כדי להעניק לה ברק), ובזרעוני פרג או שומשום, המסמלים את המן שנתן ה' לבני ישראל במדבר. בראש השנה יש שמוסיפים צימוקים לעיסה, וקולעים חלה עגולה, שמסמלת את מעגל השנה. יש המוסיפים צורת סולם בראש החלה, המסמל את רצונם שתפילותיהם יעלו השמימה כמו על סולם.

מצוות הפרשת חלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרשת חלה

מצוות הפרשת חלה אינה מתייחסת למאפה החלה בלבד אלא לכל עיסת בצק העשויה מאחד מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל. התורה מורה להפריש חלק מן העיסה ממנה מיוצרת החלה כתרומה לכהנים. אך מאז שחרב בית המקדש, אין מפרישים חלה כמינחה, אלא באופן סמלי מפרישים חלק קטן כזית, ושורפים אותו. לדעת רבי אברהם חיים נאה (הדיעה המקובלת) ניתן להפריש חלה מעיסה העולה על 1200 גרם, אך יש לברך מעיסה בת 1680 גרם. לדעת החזון איש, לעומת זאת, לא מברכים על קמח בכמות פחותה מ-2,250 גרם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏מילון בן יהודה‏
  2. ^ ‏ללוש כדי עיסה (פירוש רש"י)‏
  3. ^ ‏A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English (1987)‏