שיתוף מכוניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכונית משותפת של תאגיד התחבורה הגרמני דויטשה באן בתחנת הרכבת ברבנסבורג

שיתוף מכוניות (באנגלית: Carsharing;) הוא מודל של השכרת רכב למנויים, לפרקי זמן קצרים, לפי שעה, בכל זמן ובכל מקום. המערכת מיועדת בעיקר ללקוחות שצריכים רכב לכמה שעות בלבד או לקוחות שלא צריכים רכב כל יום בשביל להגיע לעבודה. מנויים שכאלו מצטרפים לשירות שיתוף מכוניות ומזמינים רכב רק מתי שהם צריכים, באמצעות אתר אינטרנט, אפליקצייה סלולרית או שירות לקוחות טלפוני, בין אם זה פעם בחודש או כל יום. פתיחת הדלתות מבוצעת באמצעות כרטיס חכם, ולעתים גם על ידי הזנת קוד. המכוניות מפוזרות ברחבי העיר, כך שהרעיון הוא שתמיד יהיה רכב במרחק הליכה, מכל מנוי שמעוניין להזמין רכב, בכל זמן ובכל מקום. שירות שיתוף מכוניות נועד על מנת לספק לתושבי ערים את החופש והגמישות שברכב פרטי, בלי העלויות והטרחה שכרוכים באחזקת רכב. המחיר מורכב לרוב מדמי הצטרפות, דמי מנוי חודשיים או שנתיים, מחיר לשעה ומחיר לק"מ שמגלם בפנים גם את עלות הדלק. המנוי ספקית שיתוף המכוניות עשויה להיות חברה מסחרית, אגודה ציבורית או ציבור המשתמשים עצמו. שיתוף מכוניות הוא דוגמה להסדר כלכלי מסוג צריכה שיתופית. קיימים מספר מודלים של שיתוף מכוניות, שיתוף מכוניות קלאסי או שיתוף מכוניות A2A בו המנוי מחזיר את הרכב לאותה נקודה ממנה הוא לקח אותו, מודל ONE WAY / OPEN ENDED RESERVATION בהם המנוי לוקח את הרכב מנקודה אחת ומחזיר אותו לנקודה אחרת. המודל האחרון מתחלק לשני תתי מודלים, מודל A2B בהם המנוי יכול לקחת א תהרכב בכל אחת מהתחנות הייעודיות ועליו להחזירו לכל אחת מהתחנות הייעודיות, או למודל A2Z, בו המכוניות "צפות" במיקומים לא קבועים והמנוי יכול לקחת את הרכב מכל כחול-לבן חוקי ולהחזירו לכל כחול-לבן חוקי תחת פרימטר מוגדר מראש.


מרבית חברות השיתוף בעולם נתמכות על ידי רשויות מקומיות או על ידי סבסודים ממשלתיים, שכן הטמעת מודל שיתוף מכוניות בעיר טומן בחובו יתרונות סביבתיים מוכחים, כפי שיתואר בהמשך.

מכיוון שניתנים סבסודים ותמיכה לחברות שיתוף מכוניות נקבעו קריטריונים להבדלה בין חברות השכרת רכב לבין שירותי שיתוף מכוניות. חברת שיתוף מכוניות נדרשת לעמוד בכל המבחנים הבאים:

1. הזמנה, איסוף והחזרת רכב בשירות עצמי

2. האפשרות לבצע הזמנת רכב דרך האינטרט, אפליקצייה או מוקד שירות לקוחות טלפוני שזמין 24/7

3. טכנולוגיה המאפשרת לפתוח את הרכב באמצעות כרטיס חכם

4. פיזור מכוניות בסביבת הלקוחות בחניות לאיסוף עצמי *(מספר מכוניות לא יעלה על פי שלושה ממספר המיקומים)

5. הרכב ניתן להזמנה לפי פרקי זמן של רבע שעה

6. שירות למנויים בלבד **(יחס של לפחות 30 מנויים לרכב)

7. עלויות הדלק כלולות במחיר השירות

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטורית, בשירות שיתוף מכונית היה מתקיים שיתוף של עלויות הרכישה, כמו גם של המאמצים הכרוכים באחזקת רכב וכן של הטרחה שבמציאת מקומות חניה. כיום, חברות המציעות שיתוף מכוניות מציעות ללקוח עלות של דמי הרשמה ודמי מנוי בלבד, ולאחר מכן תשלום לפי שימוש כאשר החברה נושאת בעלויות האחזקה והעלויות המשתנות כגון דלק ופחת. שיתוף מכוניות יכול גם לסייע בהפחתת עומסי תנועה וזיהום אוויר, וכן להקטין ישירות את הביקוש למקומות חניה, מאחר שרק מספר מסוים של מכוניות יכול להיות בשימוש בכל רגע נתון.

תומכי המודל ומפעילי השירות מאמינים כי שיתוף מכוניות יעיל וחסכוני בעיקר עבור אלו שאינם נוהגים באופן יום-יומי, או נוהגים פחות מ-15,000 קילומטר בשנה. אנשים שהצטרפו לשירותי שיתוף מוכרים את המכונית העיקרית או המשנית שלהם לאחר שימוש בשירות. נתון זה מצטרף להפחתת עלויות התחבורה החודשית, החוסך ממוצע של 135 - 435 לחודש על פי מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת ברקלי בשנת 2008.‏[1]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונית טויוטה פריוס של ספקית מכוניות שיתוף Zipcar מוטענת מחדש בתחנת הטעינה מול עיריית סן פרנסיסקו

המודל קיים באופנים שונים מאז שנות ה-50, אך לאורך העשור האחרון נהפך לאלטרנטיבה אמיתית לבעלות על מכונית פרטית. תחילה היה נפוץ במיוחד במדינות שווייץ, גרמניה, והולנד ולאחר מכן התפשט למדינות רבות נוספות, וכיום (2011) זמין בלמעלה מאלף ערים בעולם. ארצות הברית היא אחת המדינות בה ישנה התפתחות חשובה בתחום בשנים האחרונות. חברת שיתוף כלי רכב הגדולה ביותר בהולנד היא "גרינווילס" (Greenwheels), שמכוניותיה חונות במרכז אמסטרדם במרחקים שאינם עולים על מאות מטרים. חברת "מוביליטי" (Mobility) שהמשרד הראשי שלה בלוצרן היא החברה המובילה לשיתוף מכוניות בשווייץ, עם 2,400 מכוניות ב-1200 תחנות המשרתות 93 אלף חברים (נכון ליוני 2010).

בצרפת קיים מיזם בשם "Autolib'" (הלחם של מכונית וחירות) שמופעל בחסות העיריות, על בסיס זהה למיזמי תחנת אופניים שיתופית. המיזם בפריז צפוי לצאת לפועל בדצמבר 2011 לאחר השקעה של 4 מיליון יורו, ויספק צי של 4,000 מכוניות חשמליות שיהיו זמינות ב–1,000 תחנות עגינה ברחבי העיר. עלות השימוש המתוכננת כוללת דמי חבר קבועים, ומחיר נסיעה עירונית קצרה של כחצי שעה תהיה כ-8 יורו. בעיר ליון מספק המיזם החל מאפריל 2011 70 מכוניות הפרוסות ב-22 תחנות בעיר.

בישראל מספקת חברת Car2Go מאז תחילת 2008 שירות שיתוף מכוניות באזור גוש דן. קישור לאתר החברה הישראלית :https://www.car2go.co.il/

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף מכוניות נבדל מהשכרת רכב מסורתית או מאחזקת רכב פרטי בדרכים רבות. כך, לדוגמה, ניתן לשכור את הרכב לפי דקה, לפי שעה, או לפי יום, לאסוף אותו על בסיס שירות עצמי ללא הגבלה לשעות משרדיות, ולהחזיר אותם לתחנות עם מכוניות להשכרה מפוזרות ברחבי העיר, בדרך כלל במקום עם גישה לתחבורה ציבורית. בנוסף, ניתן למשתמשים אישור מראש לבצע השכרה (בדיקות הרקע של נהיגה כמו גם גביית התשלום מבוצעות עם הרישום למערכת מנויים).

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בהתאם למספר המשתמשים, הספקיות יכולות להציע צי של כלי רכב יחסית חדשים.
  • הימנעות מעלויות קבועות כגון עלות רכישה, שכירת מוסך, דלק, מסי רכב וביטוח. כאשר הרכב אינו בשימוש העלות נמוכה מאוד (דמי הרשמה או תשלום חודשי בלבד). כמו כן מציעות רוב החברות שירותי גרירה.
  • השימוש במכונית משותפת הוא לרוב זול יותר מאשר ברכב פרטי דומה, כל עוד הקילומטראז השנתי ומספר השימושים ברכב הם מתחת לסף הרווחיות. נתון זה משתנה מספקית לספקית, ובדרך כלל עומד על 10,000-20,000 ק"מ בשנה.
  • הנהג אינו קשור לרכב ספציפי או סוג מסוים של כלי רכב אלא יכול לבחור אותה על פי המצב והדרישות, לדוגמה: מכונית ספורט, סטיישן או ואן.
  • האחריות על התחזוקה המנהלית כגון תג הסביבה או בדיקה כללית.
  • שלא כמו בנסיעה משותפת ברכב (Carpooling), הסוגיות המשפטיות מוסדרות בין הספקית לבין הנהגים
  • שיתוף מכוניות יכול לשמש כתוספת לתחבורה הציבורית, להביא לקידומה, ובכך להקל על התנועה. בנוסף, שיתוף מכוניות עשוי להביא להקלה באזורי מגורים עירוניים, אם לא ייבנו חניונים לכל בניין מגורים.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיתוף מכונית מוגבל בדרך כלל לאזורים המיושבים בצפיפות, עם תחבורה ציבורית מפותחת.
  • שיתוף מכוניות אינו מיועד לנסיעות למרחקים גדולים כגון נסיעות נופש, העלויות גבוהות יותר יחסית לאמצעי תחבורה אחרים.
  • הרעיון של שיתוף מכוניות מנוגד לדימוי האינדיבידואליזם הדומיננטי בפרסומות ובתקשורת, לפיו בעלות על מכונית פרטית מבטאת קידמה.
  • משך השימוש ברכב חייב להיות מוגדר לפני השימוש. המשתמש יכול להאריך את ההזמנה רק אם המכונית עדיין לא הוזמנה על ידי משתמשים אחרים.
  • אין אפשרות לאבזר את המכונית באופן אישי; המשתמש לא יכול להשאיר דברים ברכב או לדחות את ניקיונה, המשתמש הבא מעוניין לקבל מכונית נקייה.
  • נדרש לעתים הבאה אישית של ציוד נוסף כמו מושב לילד
  • אצל רוב הספקיות, הרכב חייב להיות מוחזר לנקודת ההתחלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pisani, J (2009). Car Sharing Takes Off.‏ 4 בדצמבר 2009