שלמה טנאי
שלמה טנאי (קושיצקי) (27 בנובמבר 1919 – 10 בינואר 2000) היה משורר, סופר, מתרגם ועיתונאי עברי.
שלמה טנאי נולד בשנת 1919 בביליץ (בילסקו) שבשלזיה, פולין, ועלה ארצה עם הוריו ואחיותיו בשנת 1929. בשנת 1938 פורסם שירו הראשון, "שעת הצלילים" בעיתון "דבר". בראשית שנות הארבעים יזם וערך, יחד עם משה שמיר, את כתב העת "ילקוט הרעים", ופרסם בו כמה משיריו. בשנת 1947 הופיע ספר שיריו הראשון "פגישת האוהבים" עם ציורי תרצה טנאי אשתו.
משנת 1944 היה חבר מערכת "הארץ", ועבד בו לסירוגין עד 1966. היה עורך העיתון "במחנה", בשנת 1954 היה עורך השבועון לילדים "דבר לילדים". בשנת 1956 היה עורכו של השבועון "רימון", שהוקם על-מנת להתחרות בשבועון "העולם הזה" ונסגר כעבור חודשים מעטים. החל מ-1967 היה עובד המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. מעבר לכך תרגם רבים משיריו וכתביו של המשורר היהודי-גרמני היינריך היינה.
היה חבר בוועדת העשור להקמת המדינה, ואז הגה ויזם את רעיון שבוע הספר העברי שנערך לראשונה ב-1959. יו"ר הדירקטוריון של אקו"ם מספטמבר 1973 עד ינואר 1998.
בשנת 1972 זכה בפרס קוגל על ספר שיריו "ניחושים". בשנת 1976 זכה בפרס מרים טלפיר על ספר שיריו "רגלי המבשר". בשנת 1985 זכה בפרס ביאליק על מפעלו בשירה, ובשנת 1999 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים לספרות.
נפטר בתל אביב בשנת 2000. נקבר בבית העלמין ירקון.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "שלמה טנאי (קושיצקי)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2596
- שלמה טנאי ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שלמה טנאי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
| הקודם: יהושע בר-יוסף, דוד שחר |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם חנוך ברטוב 1985 |
הבא: יצחק אוורבוך אורפז, עמוס עוז |