פרס ביאליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זוכי פרס ביאליק לשנת תשי"א, דוד בן-גוריון וזלמן שניאור יחד עם ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח, בטקס חלוקת הפרס

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס מוענק בהתאם להחלטת מועצת העיר, החל משנת 1933 במלאת 60 שנה למשורר חיים נחמן ביאליק. הפרס נוצר לשם מתן כבוד והוקרה לביאליק, אשר מיום עלותו לארץ, בחר בתל אביב כמקום יצירתו והשפיע רבות על חייה התרבותיים.

עיקרי תקנות הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. מטרת הפרס: לעודד את יצירתם של הסופרים והחוקרים העבריים החיים במדינת ישראל.

ב. צורת הענקת הפרס ויום חלוקתו: הפרסים יוענקו למחברי היצירות המובחרות ביותר שנכתבו בעברית ונתפרסמו בשנתיים שקדמו לשנת מתן הפרס לפי מניין ישראל. בתחום הספרות היפה יוענקו שלושה פרסים, אחד מהם לספרות ילדים. בתחום חכמת ישראל יוענקו שני פרסים. על הפרס יודיעו במידת האפשר בטקס פומבי, בסמוך ליום הולדתו של חיים נחמן ביאליק.

ג. הענקת הפרס: ועדת השופטים שתדון בכל פרס רשאית להעניקו על פועל חייו של סופר או חוקר ולאו דווקא על ספר אחד. הפרס לא יוענק לסופר אחד פעמיים, בתוך תקופה של עשר שנים. אין הפרס מוענק למי שזכה בפרס ישראל. אם לדעת השופטים אין יצירה ספרותית הראויה לקבלת פרס ביאליק, הרשות בידם לבקש את מועצת העיר לדחות את מתן הפרס באותה שנה. אם גם בשנה הבאה העוקבת לא ימצאו ספרים הראויים לפרס, תהה הרשות נתונה למועצת העיר להקדיש את סכום הפרס למפעל ספרותי אחר, שיש בו משום תמיכה בספרות העברית וביוצריה.

ד. הגדרת הפרסים:

  • הפרס המיועד לספרות יפה יינתן לכל יצירה חדשה, ובאין יצירה חדשה ראויה לפרס, גם לכתבים מכונסים בכל סוג שהוא לרבות דברי שירה, סיפורים, רומנים, מחזות, מסות, ביוגרפיות, ספרות ילדים וכיוצא בזה. הפרס ליצירה חדשה יינתן רק לחיבור מוגמר ולא לחלקו של חיבור. המושג "ספרות יפה" הוגדר לפי ההגדרה המקובלת בפרסים בינ"ל ובתורת הספרות.
  • הפרס המיועד לחכמת ישראל יינתן לכל חיבור שיצא לאור בספר ועוסק בתולדות העם העברי, תורתו, לשונו, ספרותו, ארצו, חייו ואמונתו, על כל ענפיהם ובכל תקופותיהם. חיבור מסוג חכמת ישראל שיש בו מספר חלקים, יוכל לזכות בפרס ביאליק רק פעם אחת.

ד. סכום הפרס: 18,000 ש"ח‏[1].

זוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי פרס ביאליק לפי שנים
שנה הזוכים בפרס לספרות יפה הזוכים בפרס לחכמת ישראל
1933 דבורה בארון, מתתיהו שוהם יחזקאל קויפמן
1934 שמואל יוסף עגנון חיים יהושע קוסובסקי
1935 אברהם פריימן בנימין מנשה לוין
1936 דוד שמעוני רפאל פטאי, משה צבי סגל
1937 יעקב שטיינברג אברהם כהנא
1938 יעקב כהן ברוך צ'יזיק
1939 יהודה בורלא, אשר ברש מלך זגורודסקי, צבי רודי
1940 שאול טשרניחובסקי נפתלי הרץ טור-סיני
1941 ש. שלום יוסף קלויזנר
1942 שאול טשרניחובסקי, חיים הזז נחום סלושץ
1943 אהרון קבק אברהם פולק (היסטוריון)
1944 שלמה צמח, יהודה קרני ירוחם פישל לחובר
1945 יעקב פיכמן יצחק בער
1946 גרשון שופמן יהודה גור-גרזובסקי
1947 אורי צבי גרינברג שמואל אבא הורדוצקי
1948 מקס ברוד יעקב נחום אפשטיין
1949 דוד שמעוני יוסף קלויזנר
1950 שמואל יוסף עגנון משה צבי סגל
1951 זלמן שניאור דוד בן-גוריון
1952 יצחק דב ברקוביץ חיים יהושע קוסובסקי
1953 יעקב פיכמן יצחק בן צבי
1954 יהודה בורלא, אורי צבי גרינברג נחמן אביגד
1955 משה שמיר מיכאל אבי-יונה, שמואל ייבין
1956 צבי וויסלבסקי יחזקאל קויפמן
1957 נתן אלתרמן שאול ליברמן
1958 - משה זילברג
1959 אליעזר שטיינמן, אברהם שלונסקי משה מייזליש
1960 - יוסף ברסלבי
1961 מרדכי בן יחזקאל מרדכי מרטין בובר
1962 ברוך קורצווייל יוסף קאפח
1963 - יהושע גוטמן
1964 יוכבד בת-מרים אברהם יערי
1965 יצחק דב ברקוביץ יהודה רצהבי
1966 זלמן שזר, ישראל אפרת שרגא אברמסון
1967 שמעון הלקין אבא בנדויד
1968 עזרא זוסמן אליקים ג. קרסל
1969 אהרון ראובני חנוך אלבק
1970 חיים הזז נחמיה אלוני
1971 אמיר גלבע דוד בן-גוריון
1972 אברהם רגלסון ישעיהו תשבי
1973 אהרון מגד, אברהם קריב יוסף קאפח
1974 ישראל כהן יהודה קומלוש
1975 חיים גורי -
1976 יהודה עמיחי, ישורון קשת בנימין קוסובסקי
1977 אורי צבי גרינברג גרשם שלום
1978 אבא קובנר, זלדה שניאורסון-מישקובסקי יהושע בן אריה, אהרון מירסקי
1979 אהרון אפלפלד, אבות ישורון יצחק רפאל, יהודה רצהבי
1980 דב סדן דן מירון
1981 זרובבל גלעד, יהושע טן-פי אברהם אבן שושן, זאב וילנאי
1982 נתן זך ישראל לוין
1983 ניסים אלוני , עוזר רבין אפרים אלימלך אורבך, נחמה ליבוביץ
1984 יהושע בר-יוסף, דוד שחר מרדכי ברויאר
1985 חנוך ברטוב , שלמה טנאי הלל ברזל, דוד הלבני, שלמה פינס
1986 יצחק אוורבוך אורפז, עמוס עוז עזרא פליישר
1987 משה דור, דליה רביקוביץ גרשון שקד
1988 נתן שחם ישראל אלדד, צבי מאיר רבינוביץ'
1989 אבנר טריינין, אברהם ב. יהושע שמואל אברמסקי, שלמה מורג
1990 ט. כרמי, פנחס שדה, נתן יונתן אריה כשר, מנחם דורמן
1991 ס. יזהר מרדכי אלטשולר, נתן רוטנשטרייך
1992 גבריאל פרייל -
1993 דוד אבידן, עמליה כהנא-כרמון משה אידל, יונה פרנקל
1994 מאיר ויזלטיר, חנוך לוין בנימין פינקוס
1995 - -
1996 יעקב אורלנד, יהודית הנדל אברהם גרוסמן, יהודה ליבס
1997 יהושע קנז -
1998 נורית גוברין, אריה סיון, אפרים קישון אליעזר גולדמן, אהרון דותן, מנחם הרן
1999 אהרון אלמוג, נורית זרחי, יורם קניוק -
2000 - -
2001 - -
2002 חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות ישראל יובל, דב נוי, ישראל תא-שמע
2003 - -
2004 דויד גרוסמן, אפרים סידון, חיה שנהב אוריאל סימון, מנדל פייקאז', משה קוסובסקי
2005 - -
2006 אורי אורלב, רות אלמוג, רחל חלפי יוסף גורני, חוה טורניאנסקי
2007 - -
2008 ישעיהו קורן, ישראל אלירז, עודד בורלא דוד ויטל, עזרא מנדלסון
2009 - -
2010 לאה איני, שלומית כהן אסיף, מרדכי גלדמן עמנואל אטקס, דבורה דימנט
2011 - -
2012 דן בניה סרי, דתיה בן-דור, שרון אס יוסף יהלום, חננאל מאק
2013 - -
2014 - עוזי שביט, אהרון דמסקי

זוכי פרס ביאליק בחכמת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

1933, תרצ"ג - יחזקאל קויפמן, על ספרו "גולה ונכר"
1934, תרצ"ד - חיים יהושע קוסובסקי, על ספרו "אוצר לשון התוספתא"
1935, תרצ"ה - בנימין משה לוין, על ספרו "אוצר הגאונים"
1936, תרצ"ו - רפאל פטאי, על ספרו "המים", משה צבי סגל, על ספרו "דקדוק לשון המשנה"
1937, תרצ"ז - אברהם כהנא, על ספרו, מהדורת הספרים החיצוניים
1938, תרצ"ח - ברוך צ'יזיק, על ספרו "עולם הצמחים"
1939, תרצ"ט - מלך זגורודסקי, על ספרו מילון כלבו לחקלאות, צבי רודי, על לקסיקון לפילוסופיה
1940, ת"ש - נפתלי הרץ טור-סיני, על ספרו "תעודות לכיש"
1941, תש"א - יוסף קלויזנר, על ספרו "ההיסטוריה של הספרות העברית החדשה"
1942, תש"ב - נחום סלושץ, על ספרו "אוצר הכתבות הפיניקיות"
1943, תש"ג - אברהם פולק, על ספרו "זכריה"
1944, תש"ד - ירוחם פישל לחובר, על ספרו "ביאליק חייו ויצירתו"
1945, תש"ה - יצחק בער, על ספריו "תולדות היהודים בספרד הנוצרית"
1946, תש"ו - יהודה גור-גרזובסקי, על "מילון עברי"
1947, תש"ז - שמואל אבא הורודצקי, על ספריו "תורת הקבלה של האר'י ושל ר' חיים ויטאל", "יהדות השכל ויהדות הרגש", "עולי ציון", "שלוש מאות שנה של יהדות פולין ושבחי הבעש"ט"
1948, תש"ח - יעקב נחום אפשטיין, על ספרו "מבוא לנוסח המשנה"
1949, תש"ט - יוסף קלויזנר, על ספרו "היסטוריה של בית שני"
1950, תש"י - משה צבי סגל, על ספרו "מבוא המקרא"
1951, תשי"א - דוד בן-גוריון, על ספריו "בהלחם ישראל", "חזון דרך"
1952, תשי"ב - חיים יהושע קוסובסקי, על ספרו "אוצר לשון התלמוד"
1953, תשי"ג - יצחק בן צבי, על ספריו "נידחי ישראל"
1954, תשי"ד - נחמן אביגד, על ספרו "מצבות קדומים בנחל קדרון"
1955, תשט"ו - מיכאל אבי-יונה ושמואל ייבין, על ספרם "קדמוניות ארצנו"
1956, תשט"ז - יחזקאל קויפמן, על ספרו "תולדות האמונה הישראלית"
1957, תשי"ז - שאול ליברמן, על ספרו "התוספתא כפשוטה"
1958, תשי"ח - משה זילברג, על ספרו "המעמד האישי בישראל"
1959, תשי"ט - משה מייזליש, על ספרו "מחשבה ואמת"
1960, תש"ך - יוסף ברסלבי, על ספרו "בין תבור וחרמון"
1961, תשכ"א - מרדכי מרטין בובר, על ספרו "אור גנוז"
1962, תשכ"ב - יוסף קאפח, על ספרו "הליכות תימן"
1963, תשכ"ג - יהושע גוטמן, על ספרו "הספרות היהודית ההלניסטית"
1964, תשכ"ד - אברהם יערי, על ספרו "תולדות חג שמחת תורה"
1965, תשכ"ה - יהודה רצהבי, על "ספר המוסר"
1966, תשכ"ו - שרגא אברמסון, על ספריו "רב נסים גאון", "במרכזים ובתפוצות"
1967, תשכ"ז - אבא בנדוד, על ספרו "לשון מקרא ולשון חכמים"
1968, תשכ"ח - אליקים ג. קרסל, על "לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים"
1969, תשכ"ט - חנוך אלבק, על ספרו "מבוא לתלמודים"
1970, תש"ל - נחמיה אלוני, על ספרו "האגרון לר' סעדיה גאון"
1971, תשל"א - דוד בן-גוריון, על ספריו "מדינת ישראל המחודשת" ו"זכרונות ואגדות"
1972, תשל"ב - ישעיהו תשבי, על ספרו "מבחר ספרות המוסר"
1973, תשל"ג - יוסף קאפח, על ספריו "איוב עם תרגום ופירוש רס"ג", ו"ספר היצירה השלם"
1974, תשל"ד - יהודה קומלוש, על ספרו "המקרא באור התרגום"
1976, תשל"ו - בנימין קוסובסקי, על "אוצר לשון התנאים לספרי המדבר,
1977, תשל"ז - גרשם שלום, על מפעל חייו בתחום מדעי היהדות
1978, תשל"ח - יהושע בן-אריה, על ספרו "עיר בראי תקופה", אהרון מירסקי, על ספרו "פיוטי יוסי בן יוסי"
1979, תשל"ט - יצחק רפאל, על המהדורה המדעית. יהודה רצהבי, על ספרו "אוצר לשון הקודש של בני תימן"
1980, תש"ם - דן מירון, על ספרו "בין חזון לאמת"
1981, תשמ"א - אברהם אבן-שושן, על "מילון אבן שושן"
1982, תשמ"ב - ישראל לוין.
1983, תשמ"ג - נחמה לייבוביץ', אפרים אלימלך אורבך, על ספרו "בעלי תוספות"
1984, תשמ"ד - שלמה פינס
1985, תשמ"ה - דוד הלבני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סכום הפרס יעודכן מעת לעת בהתאם לתקציב העירייה באותה שנה. הסכום עודכן לאחרונה בשנת 2011