שמואל פישר
שמואל (שמוליק) פישר (1914[1] – 17 ביולי 1971) היה שחקן, בדרן, קומיקאי, קונפרנסייה, קריין, פזמונאי ומערכונאי ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל בן יצחק[1] פישר נולד בשנת 1917 בפרמישלן שבגליציה המזרחית,[2] פולין. בשנת 1938, כשהיה כבן 21, עלה לארץ ישראל. תחילה עבד כפועל בניין, אך בתוך זמן קצר הצטרף לתיאטרון הסאטירי הקטן "כל הרוחות" שפעל בתל אביב מתחילת שנת 1939 ועד 1941, שם הופיע ביחד עם מתתיהו רוזין. פרט לפועלו על הבמה, בעיקר כקונפרנסייה, גם כתב לתיאטרון, ועד מהרה התפרסם בכישרונו לחיבור פזמונים, מערכונים ומונולוגים. בהמשך כתב והשתתף בתיאטרונים "לי-לה-לו" (שנוסד בשנות ה-40) ו"דו-רה-מי" (שנות ה-50).
בסוף שנת 1952 נסע למסע הופעות בן תשעה חודשים בצרפת ומערב אירופה,[3] ובסוף 1953,[4] זמן קצר לאחר שובו, נסע לחפש את מזלו בארצות הברית. שם הופיע בפני קהל יהודי ביחד עם שחקנים כדני קיי וקלודט קולבר, ומדי פעם היה שב לישראל להופיע. מ-1957 שהה בארץ והופיע ב"תיבת נוח" בפני חיילי צה"ל,[5] בסוף שנת 1958[6] נסע שוב לארצות הברית, וב-1959[7] נישא לזמרת הסופרן והשחקנית היידית שרה ליפטון (פריידל'ה (פריידעלע) ליפשיץ; בתה של השחקנית היידית לנה ליפשיץ)[8] והתגורר עִמה ברחוב ברודוויי שבמנהטן. במשך שבע שנים חי ועבד בארצות הברית, וחרף רצונו לא יכֹל היה לשוב לארץ, בשל מצבה הבריאותי של חותנתו.[9] ב-1962[2] העלה עם ליפטון במכללת האנטר בניו יורק תוכנית מיצירתו של מרדכי גבירטיג.[10]
לבסוף שב לישראל בראשית שנת 1966 עם רעייתו ואמהּ. לאחר מספר חודשי התאקלמות, החל להכין מופעים משולבים עם אשתו – מופעי פולקלור יהודי, ביידיש, שבה שילבו השניים את כישוריהם - הוא בהגשת קטעי הומור והיא בזמרה. הוא ביקש להגשים את חלומו ולפתוח במה עצמאית, ולשם כך שכר אולם קטן בשדרות דוד המלך פינת אבן גבירול (מול קפה "רוול") וקרא לה "טווס הזהב" (די גאָלדענע פּאווע), על שם המוטיב המפורסם של איציק מאנגר.[11] אולם המציאות הישראלית שהכיר משנות ה-40 וה-50 השתנתה, והוא נאלץ לסגור את התיאטרון הזעיר שלו כבר אחרי הצגה אחת.[12]
עם זאת, הוא הוסיף לפתח פורמט כזה של מופע, והעלה כמה הצגות שזכו להערכה.[12] ב-1968 העלה את המופע "אגדת מרדכי גבירטיג", ביידיש עם קטעי קישור בעברית. פישר הפיק, ערך את דברי הקישור וביים, ובמופע השתתפו עוד אשתו, צבי בורודו ומרדכי בן שחר (תפאורה מאת אלכסנדר בוגן).[13]
בפברואר 1970 העלה את התוכנית "קמץ אלף והגדי הלבן", על מרק ורשבסקי ואברהם גולדפדן. בתוכנית, שבה השתתפו מרדכי בן שחר ואינו טופר, הוגש סיפור חייהם בעברית, והשירים חלקם במקור ביידיש וחלקם בעברית.[14]
תוכניתם האחרונה של פישר ואשתו הייתה "פרנסות ביי יידן" ('פרנסות בישראל'). בתוכנית, שהועלתה בסוף חודש מאי 1971, הופיעו פישר וליפטון כשתיא רפאלי מלווה אותם בפסנתר.[15]
עם להיטיו הידועים של פישר נמנים השירים "ארצנו הקטנטונת" שהלחין הנריק גולד, "חביבי" ("חביבי - הכל עובר, חביבי"; על יסודו קבעה להקת הכל עובר חביבי את שמה), "בעמדה" ("בחורים, בחורות"), "אמרי לי", "שלום". כמו כן, חיבר גרסאות עבריות ל"שיר על עץ" של איציק מאנגר ו"צימוקים ושקדים" של אברהם גולדפדן, וכן חיבר מילים ללחנים רוסיים כמו "הגידו חבריא מדוע" ו"מנגינה נשכחת".
ב-17 ביולי 1971, זמן קצר לפני שעלה לבמה בבית שלום עליכם, לקה בהתקף לב, התמוטט ונפטר במקום, בגיל 54. נקבר בבית עלמין הדרום.[1] במותו הותיר פישר את אשתו. לא היו לו ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל פישר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- שמואל פישר, באתר זמרשת
- שמואל פישר, באתר שירונט
שמואל פישר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- שמואל פישר, דף שער בספרייה הלאומית
- שמואל פישר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- חוה נובק, כל העולם במה: בית השניים: שמואל'יק פישר והרחל שלו, דבר, 17 במרץ 1966
- אורי קיסרי, על טעם וריח: שמואל פישר חזר אל "ארצנו הקטנטונת", מעריב, 27 באפריל 1966
- יעקב העליון, מסך ומסכה: ערב "חאלטורה" לחלוץ ה"חאלטוריסטים": שחקנים, זמרים ובדרנים יערכו ב"היכל התרבות" מופע לרגל "יובלו הכפול" של שמוליק פישר: יום הולדתו ה-50 ו-30 שנות הופעתו על במה, מעריב, 18 במאי 1969
- חוה נובק, כל העולם במה: לשמוליק פישר זה קורה פעם ביובל, דבר, 26 במאי 1969
- רפאל בשן, "לי מותר לדבר, אני בעל יובל": מונולוג של שמואל פישר, מעריב, 6 ביוני 1969, המשך
- מת השחקן שמואל פישר, דבר, 18 ביולי 1971
- שמואל פישר – למנוחות, דבר, 19 ביולי 1971
- א. כ. [אריה כנרתי], שמואל פישר ז"ל, דבר, 22 ביולי 1971
- א. כ. [אריה כנרתי], שמואל פישר (שלוש שנים למותו), דבר, 19 ביולי 1974
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 שמואל פישר באתר חברה קדישא ת"א–יפו
- ^ 1 2 שמואל פישר, קוראים כותבים | פישר – למען זכרו של גבירטיג, מעריב, 18 בפברואר 1969.
- ^ אלנה, מאחורי הקלעים: שמואל פישר חזר, מעריב, 1 ביוני 1953.
- ^ י. ד., פרידה לקומיקן, מעריב, 21 באוקטובר 1953.
- ^ ש. ערן, הערות המאזין: פיליטון בנוסח קוקוריקו, דבר, 4 באוקטובר 1957.
- ^ רם עברון, מאזני המאזין, מעריב, טור 3, 24 באוקטובר 1958.
- ^ שמואל פישר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.
- ^ על אמה ראו: מתה השחקנית האידית לנה ליפשיץ, מעריב, 26 באפריל 1970.
- ^ "מיודענו שמואל פישר שרוי במבוכה. הוא אמנם נשא אשה חיננית, הזמרת פריידלה ליפשיץ, אך אין הוא יכול לצאת אתה לישראל בשל אמה. השחקן חי עם רעיתו בדירה נאה מאד בברודוויי, אך עבודה וסיפוק אמנותי אין להם. בינתיים מתגעגע פישר ל"נוגה", ל"כסית" ולהופעות בצה"ל – וחושב על תחבולות שונות כיצד להחיש שובו לארץ" (משה רון, אמנים ישראלים – "כוכבים תועים" בניו-יורק, מעריב, טור 4, 8 בדצמבר 1960).
- ^ תמר אבידר, מסך ומסכה | תוכנית מיוחדת לשירי גבירטיג, מעריב, 8 בספטמבר 1968.
- ^ טלילה בן-זכאי, מסך ומסכה | שמואל פישר חזר – עם אשה ותוכניות, מעריב, 2 בפברואר 1966; טלילה בן-זכאי, מסך ומסכה | במה עצמאית לקומיקאי שחזר, מעריב, טור 4, 27 בנובמבר 1966; "טווס הזהב", דבר, 15 בדצמבר 1966.
- ^ 1 2 "קמץ אלף והגדי הלבן" אצל שמואל פישר, דבר, 13 בינואר 1970.
- ^ תמר אבידר, מסך ומסכה | שביבים, מעריב, 27 באוקטובר 1968); תמר אבידר, מסך ומסכה | תוכנית מיוחדת לשירי גבירטיג, מעריב, 8 בספטמבר 1968; אגדת מרדכי גבירטיג, דבר, 16 בספטמבר 1968; נחמן בן עמי, במה זעירה | נעימות הנגר-הפייטן: ערב שירי מרדכי גבירטיג, מעריב, 23 בינואר 1969; יעקב העליון, מסך ומסכה | שירי גבירטיג – בבית "שלום עליכם", מעריב, 2 בנובמבר 1969.
- ^ יעקב העליון, מסך ומסכה: ורשבסקי וגולדפאדן – בהצגה של פישר, מעריב, טור אחרון, 8 בינואר 1970; "קמץ אלף והגדי הלבן" אצל שמואל פישר, דבר, 13 בינואר 1970; יצחק סלע, "קמץ אלף והגדי הלבן", דבר, 26 בפברואר 1970; נחמן בן-עמי, על ערב שירים: מימים משכבר: שירי גולדפאדן ומארק וארשבסקי, מעריב, 16 במרץ 1970.
- ^ פרנסות בישראל נוסח שמואליק פישר, דבר, 20 במאי 1971; באגודת סופרי אידיש "בית ליוויק", דבר, 28 במאי 1971.
