יצחק איצקוביטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק איצקוביטש
לידה 9 בדצמבר 1891
באקו
פטירה 13 בפברואר 1980 (בגיל 88)
חיפה
תאריך עלייה 1926
לימודי רפואה אוניברסיטת מינכן
התמחות רדיוגרפיה
תפקידים רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר יצחק איצקוביטש (יצחק איצקוביץ, 9 בדצמבר 189113 בפברואר 1980[1]) היה הרנטגנולוג הראשון בצפון ארץ ישראל, פעיל ציבור ואזרח כבוד של חיפה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איצקוביטש נולד בבאקו שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אזרבייג'ן) לאליעזר איצקוביטש, ציוני סוחר ותעשיין נפט אמיד. למד רפואה באוניברסיטת מינכן, וקיבל בה תואר דוקטור ב-1914. לאחר מכן שב לרוסיה, וגויס לצבא עד 1921. במסגרת השירות הצבאי קיבל שני אותות הצטיינות מיוחדים. לאחר מכן עבד כרופא רנטגנולוג.

ב-1924 נשא את עליזה (אליז) בת יעקובוס קאן (בנקאי, פעיל ציוני והקונסול הראשון של הולנד בירושלים) לאישה, עלה לארץ ישראל ב-1926 והשתקע בחיפה.

פעילותו בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית משפחת איצקוביטש ברחוב ארלוזורוב 16 בחיפה
השלט שעל קיר ביתה של משפחת איצקוביטש

במאי 1926 פתח ד"ר איצקוביטש בחיפה מכון רנטגן ברחוב החדש[2] (כיום רחוב שיבת ציון); היה זה המכון הראשון בצפון ארץ ישראל.
ביתה של משפחת איצקוביטש (ברחוב ארלוזורוב 16) תוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד בסוף שנות ה-20, ולאחר שהמשפחה, לאחר הפצצת האיטלקים עברה לגור בכרמל, שכן בו משרד ועד הקהילה החיפאי. יותר מאוחר שימש את משרדי הרבנות הראשית של חיפה ואת בית משפט השלום. ב-1999 נתנה העירייה את המבנה למכון ה.ל.כ.ה - המכון לפיתוח כושר הלמידה. נכון לאוקטובר 2013 מציעה עמותת המכון טיפולים דידקטיים, רגשיים ופרא-רפואיים לילדים תושבי חיפה והסביבה.

במשך שנים היה איצקוביטש יושב ראש הסתדרות הרופאים בחיפה, ובמסגרתה ניסה לשתף פעולה עם אגודת הרופאים הערבים. ב-1949 היה בין יוזמי הקמת "בית הרופא", שהיה ראשון בתי הרופא בארץ, ואת "מעון הרופא" לרופאים שהגיעו לגיל הזהב.

שירת בהגנה.

ב-1970 קיבל את אזרחות הכבוד של העיר חיפה ואת מדליית הזהב על שם רוזנפלד של ההסתדרות הרפואית. על שמו רחוב בחיפה, ליד מעון הרופא שהקים.

אחותו, שרה סולוביצ'יק, הייתה אף היא רופאה והתמחתה ברפואת ילדים וכאחיה השתלבה בעשייה ציבורית. עליזה ויצחק איצקוביטש היו הורים לשלושה דוד, איתמר ויונה. בנם איתמר ארבל, קצין קרבי בגדוד השלישי של הפלמ"ח[3], נשא לאישה את זיוה ארבל ("הנערה עם האקדח"), שאותה הכיר בשירותם בפלמ"ח. בתם, יונה[4], הייתה קצינה בצה"ל ואחות מוסמכת, נישאה לרופא פרופ' אגון ריס רופא הרובע היהודי במלחמת העצמאות ומחלוצי הקרדיולוגיה בישראל.

הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת 1939 נערך בבית הבריאות ע"ש שטראוס ברחוב צ'נסלור, בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י[5]. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה[6][7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799–1948, הקיבוץ המאוחד, עמ' 374–386.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מת ד"ר י. איצקוביטש, דבר, 14 בפברואר 1980
  2. ^ כל ארץ-ישראל תרצ"ב – 1932, הוצאת מסחר ותעשייה חברה להוצאות ולתערוכות בע"מ תל אביב, תרצ"ב
  3. ^ איתמר ארבל, באתר הפלמ"ח
  4. ^ ראיון עמה ב זמן חיפה, ד"ר איצקוביץ, סרטון באתר יוטיוב.
  5. ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
  6. ^ תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'
  7. ^ ראו: ד"ר איצקוביץ (חיפה): אבחנת רנטגן של מומי הלב (ישיבה ב', יום ד', 31 במאי)