שנת 66' הייתה טובה לתיירות
| בימוי | עמית גורן |
|---|---|
| תסריט | עמית גורן |
| עריכה | טלי הלטר שנקר |
| מוזיקה | יואב גורן |
| צילום | איתן חריס |
| מדינה |
 ישראל |
| חברת הפקה | עמית גורן הפקות |
| הקרנת בכורה |
1992 |
| משך הקרנה | 66 דקות |
| שפת הסרט | עברית, אנגלית |
| פרסים | פרס אופיר לסרט תיעודי, פרס וולג'ין |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שנת 66' הייתה טובה לתיירות הוא סרט תיעודי ישראלי בבימויו של עמית גורן.
הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמית גורן, המספר בסרט, מביא בו את סיפור ההגירה של משפחתו מישראל לארצות הברית. אמו ניצה נולדה בישראל (ב-1935 לערך). אביו חיים נולד במצרים (ב-1929 לערך) ובגיל 22 בא לישראל דרך צרפת. כאן עיברת את שמו, נישא לניצה ועבד בתל אביב כסוכן נסיעות. בשנת 1966 היגרה המשפחה לניו יורק עם עמית הבכור, בן 9, ואחיו יואב בן 4 ויובל בן שנתיים. אביו הסתגל היטב למעבר ושיפר את פרנסת המשפחה. אמו סלדה מהמעבר, נותרה ישראלית בליבה ועם הזמן מצאה נחמה בעיסוק בפיסול. עמית, שחש שנתלש מביתו עם המעבר, שב לישראל בגיל 19 כדי לשרת בצה"ל, למד בארצות הברית ובגיל 27 שב לתל אביב והקים משפחה. אחיו נשארו בארצות הברית - יובל בניו יורק ויואב, שהתארס עם אמריקאית ממוצא סיני, עבר ללוס אנג'לס. בסרט, 25 שנים לאחר המעבר לארצות הברית, מבקר עמית עם בני משפחתו בתחנות השונות בחייהם, כולל אלכסנדריה שבמצרים, ומשוחח עמם על רגשותיהם ועל תחושות הזהות שלהם כמהגרים, השונות זו מזו. בשלהי הסרט מתועדת חוויית השהייה במקלט של עמית ומשפחתו במהלך מלחמת המפרץ.
שם הסרט נובע מאמירתו של חיים גורן לבנו כי 1966, השנה שבה היגרו לארצות הברית, הייתה שנה טובה מאוד. במענה לכך אמר עמית לאביו: "זו הייתה שנה רעה מאוד בשבילי". חיים השיב "זו הייתה שנה טובה לתיירות" וניצה צחקה צחוק מר.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמית גורן ביים את הסרט וכתב את התסריט לו. הצילום נעשה על ידי איתן חריס ועמית גורן. עורכת הסרט הייתה טלי הלטר שנקר. המוזיקה לסרט נכתבה על ידי יואב גורן ומעצב פס הקול היה עופר ובמן. הסרט הופק על בסיס 50 שעות צילום שהתפרשו על פני תקופה של שנה וחצי.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט זכה בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 1992. באותה שנה זכה גם בפרס וולג'ין לסרט התיעודי הטוב ביותר במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שנת 66' הייתה טובה לתיירות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "שנת 66' הייתה טובה לתיירות", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "שנת 66' הייתה טובה לתיירות", באתר אידיבי
"שנת 66' הייתה טובה לתיירות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הסרט בערוצו של עמית גורן באתר יוטיוב
- על הסרט, באתר אישים
- ההצעה המקורית של עמית גורן לסרט בתוספת כתבה מכתב העת "סינמטק, 1992
- יעל גבירץ, אבא החליט לרדת, ידיעות אחרונות, 3 ביולי 1992
| פרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| שנות התשעים של המאה העשרים | שאנן שיא (1991) • שנת 66' הייתה טובה לתיירות (1992) • סנג'ין (1993) • אל תגעו לי בשואה (1994) • באבא לובה (1995) • בית שאן: סרט מלחמה (1996) • האולימפיאדה הראשונה של אמא (1997) • יומן ראש הממשלה (1998) • הקומדיאנטים (1999) | |
| העשור הראשון של המאה העשרים ואחת | רשימת אהבה (2000) • תומר והשרוטים (2001) • מייק ברנט - לס מואה ט'מה (2002) • ההרוג ה-17 (2003) • את שאהבה נפשי (2004) • 18 קילו אהבה (2005) • סובנירים (2006) • מרגל השמפניה (2007) • ילדי השמש (2008) • שיטת השקשוקה (2009) | |
| העשור השני של המאה העשרים ואחת | חיים יקרים (2010) • הדירה (2011) • הצלמניה (2012) • שומרי הסף (2013) • הנסיך הירוק (2014) • שיח לוחמים. הסלילים הגנוזים (2015) • פרינסס שואו (2016) • בן-גוריון, אפילוג (2017) • ארץ זרה (2018) • יונתן אגסי הציל את חיי (2019) | |
| העשור השלישי של המאה העשרים ואחת | לאה צמל, עורכת דין (2020) • שפר בדרך להוליווד (2021) • מחברות שחורות (2022) • אם זה נגמר - ענבל פרלמוטר (2023) | |