צחוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: קביעות חסרות בסיס, חסרים מקורות, בעיות ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
צחוק מתבטא בין היתר בהסמקה ובכיווץ שרירי הפנים

צחוק הוא פעולה פיזיולוגית קולית המשנה את הבעת הפנים באופן הדומה לחיוך. גלוטולוגיה הוא המדע העוסק בחקר הצחוק והשפעתו על האדם מבחינה פיזיולוגית ומבחינה פסיכולוגית.

הצחוק מתעורר בעקבות רגשות או מצבים מסוימים. על פי רוב הצחוק בא לידי ביטוי בהקשר של הומור ושמחה, אך הוא יכול לבטא גם רגשות אחרים כמו מבוכה.

בתהליך הצחוק מתכווצים שרירים שונים בגוף - ובעיקר הסרעפת ושרירי הפנים, ועקב כך מוצא אוויר מהריאות בלחץ תוך השמעת קולות צחוק, כך גם דמעות והסמקה מאוד אופיניים לצחוק אינטנסיבי.

גורמים לצחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, הצחוק יכול לנבוע כתוצאה מרגשות ומצבים שונים.

צחוק מהומור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צחוק יכול להיות ביטוי להומור ומצבים קומיים. אחת הדרכים לעורר צחוק באמצעות ההומור היא לספר בדיחה.

בספרו של אנרי ברגסון, "הצחוק", מפורטות מספר סיבות לצחוק:איבוד הגמישות, חריגה מהנורמה, חיקוי, מחווה ותנועות המזכירות מכניקה אוטומטית, הפניית הגשמי אל הרוחני, עקרון ההישנות, אפקט הדומינו וזכות בחירה מדומה. גורמים בהם הצחוק תלוי: קהל יעד, תזמון (בשיחה, בסצנה או בהרצאה), תחושות המועברות לקהל, הזדהות, מבוכה, סלידה.

צחוק מהנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי ילדות צוחקות

צחוק יכול להיות ביטוי לתחושת עונג ולרגשות חיוביים כמו שמחה ואושר.

רגש השמחה יכול להתעורר גם על חשבון הזולת. במצבים כאלו הצחוק נובע משמחה לאיד.

צחוק ממבוכה וחשש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס ילצין וביל קלינטון צוחקים במסיבת עיתונאים

צחוק יכול להיגרם ממבוכה. אדם נבוך עלול לאמץ את הצחוק כדי להסתיר את מבוכתו - כמו אדם מפוחד שחש בצורך להסתיר את חרדתו אל מול סיטואציה מאיימת יאמץ את הצחוק כדי להתל בצופים שיגזימו בכוחו בהניחם שהסיטואציה קטנה עליו עד כדי שהוא מתייחס אליה כאל משחק.

צחוק כתגובה גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעוט צוחק מדגדוג.

הצחוק יכול לנבוע מתגובה גופנית לגירויים פיזיים או כימיכלים שונים.

דגדוג יכול לעורר צחוק באופן בלתי רצוני.

הגז חמצן דו-חנקני קרוי "גז הצחוק" משום שהוא מעורר תגובות של צחוק. הוא משמש ברפואה כתחליף להרדמה.

תרומה לבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה צוחקת.

מדענים טוענים שהצחוק עוזר לבריאות ומשתתף בתהליך הריפוי אצל חולים. במחקרים נמצא שלאחר הצחוק ישנה ירידה בהורמוני הדחק כמו האדרנלין והקורטיזול, דבר המחזק את המערכת החיסונית ומוריד את לחץ הדם. הגוף גם משחרר אנדורפינים שמשפרים את מצב הרוח.

לאחרונה התפתח מקצוע רפואי המשתמש בצחוק למטרות טיפוליות בשם "ליצנות רפואית" שבו ליצנים מסתובבים בבתי חולים ומשעשעים חולים בתעלולים שונים.

השימוש בצחוק כמקדם בריאות הפך את היוגה צחוק לפופולרית ומאז שנת 2004 החלו לפעול עשרות מועדוני יוגה צחוק ברחבי הארץ.

היחס לצחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2014 קבע סגן ראש ממשלת טורקיה, בולנט ארינץ', כי "לנשים אסור לצחוק בפומבי", משום שיש בכך פגיעה בצניעות. במחאת רשת שקמה בעקבות דבריו פרסמו נשים רבות תמונות שלהן כשהן צוחקות.‏[1]

הצחוק בבידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצחוק מופיע בתרבויות שונות.
הצחוק כפעילות חברתית.

הצחוק בצורתו הבידורית כבש את תרבות הפנאי, הצחוק נתפס גם כמשדר בריאות טובה הן נפשית והן פיזית.

סביב הצחוק התפתחה תעשייה שלמה של בידור, הן בצורה של סרטים ובהם בעיקר סרטי קומדיה והן בצורה של הצגות ובהם בעיקר ז'אנר הקרוי סטנד-אפ קומדי, שבו שחקנים מספרים בדיחות או אפיזודות משעשעות.

צחוק מוקלט הוא פסקול של צחוק מוקלט אותו מוסיפים בעריכה לסדרות טלוויזיה, בעיקר קומדיות מצבים, ובתוכניות רדיו.

צחוק במסגרת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולניות שבצחוק נועדה להכריז וליצור הבחנה בין התנהגות אמיתית לבין התנהגות לא אמיתית ועל כן גם לא מאיימת. [דרוש מקור]

הצחוק הקלאסי יופיע אצל ילדים בעת משחקם, והקולניות שבצחוק מחצינה ומסנכרנת את רוח המשחק בין המשתתפים ומוודאת שההתנהגות העכשווית "אינה אמיתית" אלא היא משחק, וכאשר אחד הילדים יחצה את הגבול שבין המשחקיות להתנהגות תוקפנית, סביר מאוד להניח שקולות הצחוק ייפסקו. [דרוש מקור]

משחקיות הינה התנהגות נפוצה בקרב בעלי החיים, ומהותה היא חיקוי של מצבים אמיתיים שמצריכים מיומנות כדי להתמודד עימם, ועל כן גם ההכרזה על ה"משחקיות" תהייה מצויה אצל אותם בעלי חיים שמשחקים.

אצל בעלי החיים החברותיים כגון האדם, המשחקיות משמשת גם (ואולי בעיקר) לאינטראקציה ולהידוק הקשרים והמעמדות שבקהילייה, ומקלה על ההיכרות שבין הפרטים, ועל כן שיחות הווי מאופיינים בצחוק מתמשך לכל אורכם.

על ידי הצחוק הצוחק יכול לומר לצופים שהתנהגותו המאיימת לכאורה - בעצם איננה מאיימת כלל, כגון טפיחה אדירה וחברית על השכם וכדומה , אך לעתים סיטואציה שבה התנהגות תוקפנית של חבורה כלפי זר תתפרש אצל בני החבורה כמשחק שיאופיין בצחוק קולקטיבי של בני החבורה, ואילו לגבי הזר מדובר באיום או התקפה חד משמעית. [דרוש מקור]

כמו כן ההיררכיה - שבעל המעמד הגבוה כמו רודה בבן המעמד הנמוך יותר, ועל כן מעידה של רם מעלה בשפת גוף שסותרת את רום מעמדו, מהווה לאלו שמתחתיו מעין שיחרור שיתבטא בצחוק, כך המבוגר שמועד לעיני הילדים, או המלך הנתפס ערום על ידי נתיניו, או אדם בעל ארשת רצינית שנתפס בנפיחה קולנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]