שרלוט גינסבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרלוט גינסבורג, 2007

שרלוט לוסי גינסבורג (Charlotte Lucy Gainsbourg; נולדה ב-21 ביולי 1971) היא שחקנית, זמרת ויוצרת בריטית-צרפתייה ממוצא יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרלוט גינסבורג ב2010.

גינסבורג נולדה בלונדון, וגדלה בפריז. היא בתם של השחקנית והזמרת הבריטית ג'יין בירקין ושל הזמר-יוצר, שחקן והבמאי היהודי-צרפתי סרז' גינסבורג. סבתה מצד אמה היא השחקנית ג'ודי קמפבל ודודה הוא התסריטאי אנדרו בירקין, שליהק את גינסבורג בסרטו "The Cement Garden".

שותפה לחיים של גינסבורג הוא השחקן והבמאי הצרפתי יליד ישראל איוואן אטאל, [1] ולהם שני ילדים בן ואליס.[2]

כתוצאה מתאונת סקי מים שעברה גינסבורג בארצות הברית, היא אושפזה ב-5 בספטמבר 2007 בבית חולים בפריז שם עברה ניתוח לטיפול בדימום תוך-גולגולתי.[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של גינסבורג בקולנוע הייתה כשגילמה את בתה של קתרין דנב בסרט Paroles et musique ‏ (1984). ב-1986 זכתה גינסבורג בפרס הסזאר בקטגוריית "השחקנית המבטיחה ביותר" על הסרט L'effrontée, וב-2000 היא זכתה בפרס כ"שחקנית המשנה הטובה ביותר" בסרט La Bûche.

ב-1993 הופיעה גינסבורג לראשונה בסרט דובר אנגלית, בסרט The Cement Garden , אותו כתב וביים דודה, אנדרו בירקין.

ב-1994 גינסבורג הופיעה לראשונה על הבמה בתיאטרון Théâtre de la Gaîté-Montparnasse בהצגה Oleanna של דייוויד מאמט. גינסבורג שרה את שיר הנושא בשלושה מסרטיה.

ב-1996 כיכבה גינסבורג כג'יין אייר בסרט ג'יין אייר, הסרט עתור השבחים שהוא עיבוד הרומן משנת 1847 של שרלוט ברונטה.

ב-2005 היא זכתה לשבחים בשל הופעתה לצד שרלוט רמפלינג במותחן הסוריאליסטי Lemming.

ב-2007 הופיעה גינסבורג לצד גאל גרסיה ברנאל בסרטו של מישל גונדרי מדעי החלום וכקלייר בסרט ביוגרפי על בוב דילן אני לא שם, אותו ביים טוד היינס וגם שרה את שירו של דילן "Just Like a Woman" בפסקול הסרט. ב-2008 היא הופיעה לצדם של אנתוני הופקינס ולורה ליני בסרט The City of Your Final Destination.

ב-2009 היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן על משחקה בסרט Antichrist.‏[4]

הפרימיירה לסרט Persecution של פטריס שרו נערכה ב-2009 בפסטיבל הסרטים ה-66 של ונציה והוא מועמד לפרס אריה הזהב. הסרט עוסק במערכת יחסים ובו מככבים גם Romain Duris ו- Jean-Hugues Anglade. אמה של גינסבורג, ג'יין בירקין גם לוקחת חלק בסרט המשתתף בתחרות, בסרט מדע בדיוני 36 Views from the Pic Saint-Loup. של הבמאי Jacques Rivette.

ב-2010 השתתפה בסרט המדע הבדיוני האוסטרלי The Tree בבימויה של ג'ולי ברטוצ'לי.

ב-2011 גילמה את קלייר בסרט Melancholia של הבמאי לארס פון טרייר.‏[5]

גינסבורג במהלך קונצרט באמסטרדם, ב-2007

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של גינסבורג כזמרת הייתה ביחד עם אביה בשיר מ- 1984 "Lemon Incest".‏[6] שנתיים מאוחר יותר היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה Charlotte for Ever, אותו הפיק אביה. היא גם שיחקה עם אביה בסרט הנושא את אותו השם.

בשנת 2000 הופיעה גינסבורג באלבומה של מדונה Music, בשיר "What It Feels Like For A Girl". ההשראה לכותרת השיר באה מתוך המונולוג הארוך שלה בסרט The Cement Garden. אחרי כן השיר עובד שוב לגרסה משנת 2001 כשגינסבורג חוזרת על נאומה מהסרט במהלך השיר.

ב-2004 היא שרה דואט עם זמר הפופ הצרפתי Étienne Daho בסינגל "If".

ב-2006 גינסבורג הוציאה את אלבומה השני 5:55 שזכה לביקורות משבחות ולהצלחה מסחרית והגיעה לראש המצעד הצרפתי וזכתה לאלבום פלטינום בצרפת. בבריטניה, האלבום זכה להצלחה בינונית, והגיע למקום ה-78 (השיר "The Songs That We Sing" הגיע רק למקום ה-129).

בשלהי 2009 יצא לחנויות אלבומה השלישי של גינסבורג IRM‏[7] אותו הפיק בק.[8][9] אחד מהגורמים שהשפיעו על תוכנו של האלבום היה משחקה בסרט Antichrist.‏[10] כותרת האלבום נכתבה בהשראת הפגיעה בראש ממנה סבלה ב-2007, השם "IRM", הוא התרגום הצרפתי של מכונת הסריקה הרפואית MRI. כשהיא עברה סריקת מוח, היא החלה לחשוב על המוזיקה לאלבום. "כשהייתי בתוך המכונה," היא אמרה, "הייתה זו בריחה לחשוב על מוזיקה. זה היה קצב. זה היה מאוד כאוטי."[11]

שירה “Heaven Can Wait” נבחר בידי iTunes של סטארבקס כבחירת השבוע ב-2 במרץ 2010.[12]

בדצמבר 2011 הוציאה את אלבומה הרביעי, "Stage Whisper".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרלוט גינסבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]