תאודור הול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאודור הולאנגלית: Theodore Hall;‏ 20 באוקטובר 1925 - 1 בנובמבר 1999), פיזיקאי אמריקאי אשר פעל כמרגל עבור ברית המועצות במהלך עבודתו בפרויקט מנהטן על פיתוח פצצת האטום, אך מעולם לא הועמד לדין, ונחשף לציבור רק באחרית ימיו.

Theodore Hall ID badge.png

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאודור הלוויין הולצברג נולד בניו יורק למשפחה יהודית ובילדותו התגורר במנהטן. במהלך השפל הגדול, בעת שחיפש עבודה, שינה אביו את שם משפחתו להול במטרה להימנע מאפליה על רקע אנטישמי.

הול היה תלמיד טוב, ובהתאם למדיניות אז הוא הוקפץ ארבע כיתות במהלך בית הספר היסודי. הוא למד בתיכון ליד האוניברסיטה ובגיל 15 עבר ללמוד באוניברסיטת הרווארד, שם סיים את לימודיו בגיל 18. בגיל 19 גויס לפרויקט מנהטן, והיה למדען הצעיר ביותר בלוס אלמוס.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה עבר הול לאוניברסיטת שיקגו, שם עסק בביולוגיה. הול היה בין החלוצים של שיטות חשובות במיקרואנליזה באמצעות קרני רנטגן. ב-1962 עבר לעבוד באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.

הול סבל ממחלת פרקינסון, אך מת בנובמבר 1999 בקיימברידג' באנגליה מסרטן הכליות.

הריגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם השנייה, כאשר שהה בחופשה בעיר מולדתו, נכנס הול לקונסוליה הסובייטית בניו יורק, יחד עם חבר מהרווארד בשם סביל סאקס שרחש אהדה לקומוניזם, והתנדב להעביר מידע על פרויקט הפצצה האטומית לידי הממשל הסובייטי. לונה כוהן שימשה כשליחה של הול והעבירה עבורו מידע שמסר לידי הקונסוליה הסובייטית בניו יורק. הול מסר תיאור מפורט של "איש שמן" ושל תהליכי טיהור פלוטוניום לפקיד סובייטי, שהעביר את המידע לנ.ק.ו.ד. באמצעות צופן פנקס חד פעמי.

בנוסף להול פעלו בלוס אלמוס מרגלים סובייטיים נוספים, שהמפורסם שבהם היה קלאוס פוקס, אך הול לא ידע עליהם. יש מחלוקת לגבי מידת החשיבות של המידע שמסר הול לסובייטים. היו שטענו שחשיבות המידע שהול מסר פחותה בהרבה מזו שמסר פוקס, ושהמידע של הול שימש בעיקר להצלבה. אחרים, בהם ארגונים אנטישמיים, טענו שהמידע שמסר הול היה חשוב מאוד לסובייטים ופתח בפניהם אשנב לתחום מחקר שהם כלל לא ידעו עליו.

חשד, הכחשה והוכחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951 נחקר הול על ידי ה-FBI, אך לא הוגש נגדו כתב אישום מעולם, למרות שהעביר יותר מידע לסובייטים ממרגלים אחרים כהארי גולד, דייוויד גרינגלאס ויוליוס ואתל רוזנברג, שנענשו בחומרה. אלן בלמונט שהיה בכיר ב-FBI החליט שאין די ראיות כדי להרשיעו בריגול ושחשיפת הידיעות שהגיעו מפרויקט וינונה (Venona project, פרויקט סודי של ארצות הברית ובריטניה שסיפק מידע רב על פעילות מודיעינית סובייטית במערב), במסגרת משפט נגד הול, היה עלול להזיק לפרויקט. לטענת אשתו, במהלך שנות השישים של המאה ה-20 נתבקש הול להודות בעובדת היותו מרגל על ידי שירותי הביון של בריטניה, אולם למרות רצונו להודות בכל, שעה לעצת אשתו והכחיש הכל.

בשנת 1995 התפרסמו תשדירים סובייטיים מנובמבר 1944 אשר זיהו את הול כמרגל סובייטי, אך עקב הזמן הרב שעבר, שירותי הביטחון הבריטיים והאמריקאיים העדיפו שלא לפתוח בחקירה מחודשת בנושא. לעומת זאת, יוסף אולברייט ערך תחקיר מקיף בנושא, והוציא לאור בשנת 1997 את הספר Bombshell המספר את סיפור הריגול שלו. בתגובה שכתב הול בשנת 1997 ובסרט דוקומנטרי משנת 1998 של ה-CNN על המלחמה הקרה, רמז הול על שיתוף הפעולה שלו עם הסובייטים באומרו שבשנים שלאחר המלחמה רצה ליידע את הסובייטים על פרויקט האטום ולהעביר סודות אטום לידיהם, אך לא הודה מפורשות. הול הסביר את מניעיו בכך שהוא חש שמונופול אמריקני על נשק גרעיני "היה מסוכן והיה צריך למונעו". אשתו ג'ואן אישרה לאחר מותו את עובדת היותו מרגל, ואמרה שבמהלך עבודתו בלוס אלמוס הול היה מודאג מהאפשרות שארצות הברית תהפוך למדינה מיליטריסטית עם מונופול על הנשק הגרעיני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bombshell: The Secret Story of America's Unknown Atomic Spy Conspiracy

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]