תוכנית דוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ארלס דוז, 1924

תוכנית דוז (Dawes Plan) היא תוכנית שנועדה להסדיר את תשלום פיצויי המלחמה של גרמניה לבעלות הברית, לאחר מלחמת העולם הראשונה.

התוכנית נחתמה ב-1924 ונקראה על שם צ'ארלס דוז, ששימש באותה עת כמנהל היחידה למנהל ותקציב הממשל בארצות הברית; דוז עמד בראש הוועדה שגיבשה את התוכנית בשנת 1923, ואף זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1925 על פועלו לשיקום גרמניה בזכות גיבוש התוכנית. התוכנית פעלה עד 1928 וסייעה לשיקומה הכלכלי של גרמניה, והזרימה לה השקעות חוץ, בעיקר אמריקאיות, אך לא הצליחה כמצופה, ובשנת 1929 הוחלפה בתוכנית יאנג.

סעיפי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם, שנחתם באוגוסט 1924 כלל הפחתה של חוב הפיצויים הגרמני ל-132 מיליארד גולדמרק, במקום הסכום שננקב בחוזה ורסאי שעמד במקורו על 269 מיליארד גולדמרק, שווה ערך ל-100,000 טונות של זהב טהור. כלומר, למעלה ממחצית מכמות הזהב שהייתה באותה עת בעולם כולו. כלכלנים רבים, בהם ג'ון מיינרד קיינס, סברו שהסכום אבסורדי. הסכם התיר לבנקים אמריקאים להעניק לגרמניה הלוואות לשם כיסוי חובותיה, בפיקוח מחלקת המדינה של ארצות הברית ובתנאי שהרייכסבנק, הבנק המרכזי הגרמני, יאורגן מחדש תחת פיקוח בעלות הברית. ההסכם התיר לגרמניה לממן את התשלום באמצעות תשלומי מיסי בלו ומכס.

פריסת התשלומים לא הייתה חדה ולא קבעה תקופה מוגדרת לסיום התשלומים, נאמר רק שהתשלום הראשון יהיה בן מיליארד מרק ויעלה בהדרגה לשני מיליארד מרק בתשלום האחרון.

צרפת, שהחזיקה באזורי תעשייה ומכרות בחבל הרוהר, בהם העיר דיסבורג, נתבעה לסגת מהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]