תוכנית מארינר
תוכנית מארינר היא תוכנית שבמסגרתה שוגרו גשושיות לחלל במטרה לחקור את כוכבי הלכת נוגה, מאדים וכוכב חמה.
תוכן עניינים |
מארינר 1 ו־2[עריכה]
ב־22 ביולי 1962 שוגרה הגשושית מארינר 1, אך היא סטתה מנתיבה והיה צורך להשמידה. מארינר 2 עזבה את כן השיגור ב־26 באוגוסט 1962 והייתה הגשושית הראשונה שהוכיחה כי נאס"א יכולה לפקח על גשושיות ממרחקים גדולים. כשהתברר לאחר שבוע שמארינר 2 סטתה מעט מהנתיב ועתידה להחטיא את נוגה בכ-373 אלף קילומטרים, שודר תיקון נתיב ברדיו. לאחר 109 יום חלפה מארינר 2 במרחק של 34,500 ק"מ מנוגה. במסעה חזרה שידרה המרינר 2 לכדור הארץ נתונים, מהם עלה כי הטמפרטורה על פני נוגה גבוהה ביותר - כ-500 מעלות צלזיוס, כי כוכב הלכת עטוי עננים, וכי אין לו שדה מגנטי וחגורות קרינה (כדוגמת חגורות ואן אלן של כדור הארץ).
מארינר 3 ו־4[עריכה]
מארינר 3 ומארינר 4 היו גשושיות שתוכננו לחלוף ליד מאדים. מארינר 3 אבדה כאשר טיל השיגור לא הצליח להיפרד ממנה. הגשושית האחות שלה, מארינר 4 שוגרה ב־28 בנובמבר 1964, וסיפקה את הנתונים הראשונים ממאדים בטיסת היעף שלה. היו אלו הצילומים הראשון של מאדים מטווח קצר.
- המשימה: טיסת יעף ליד מאדים
- משקל: 261 ק"ג
- חיישנים: מצלמה עם טייפ דיגיטלי (בעל קיבולת של כעשרים תמונות), מערכות למדידת האבק הקוסמי, פלסמת השמש, קרינה לכודה, קרניים קוסמיות ושדות מגנטיים ומערבלי רדיו.
מארינר 5[עריכה]
מארינר 5 שוגרה שוב לנוגה ב־14 ביוני 1967 והגיעה לקרבת כוכב הלכת באוקטובר 1967. היא נשאה סדרת ניסויים כדי לחקור את האטמוספירה: גלי רדיו, סריקת הבהירות שלה בתחום האור האולטרה סגול, ודגימת חלקיקי השמש ותנודות השדה המגנטי מעל כוכב הלכת.
- המשימה: טיסת מעבר ליד נוגה.
- משקל: 245 ק"ג.
- חיישנים: פוטומטר אולטרה-סגול, מכשירים למדידת האבק הקוסמי, פלסמת השמש, קרינה לכודה, קרניים קוסמיות, שדות מגנטיים ומערבלי רדיו.
מארינר 6 ו־7[עריכה]
מארינר 6 ומארינר 7 היו גשושיות זהות במשימה כפולה למאדים. מארינר 6 שוגרה ב־24 בפברואר 1969, וב־27 במרץ 1969 שוגרה אחותה הגשושית מארינר 7. הם טסו מעל קו המשווה וחצי הכדור הצפוני של מאדים.
- המשימה: יעף ליד מאדים
- משקל: 413 ק"ג.
- חיישנים: מצלמות רחבות זווית וצרות זווית עם טייפ דיגיטלי, ספקטרוסקופ ורדיומטר בתחום האינפרה אדום, ספטקרומטר אולטרה סגול, מערבל רדיו.
מארינר 8 ו־9[עריכה]
מארינר 8 ומארינר 9 היו גשושיות זהות שתוכננו למפות את פני השטח של מאדים בו זמנית, אך מארינר 8 אבדה בשיגור בשל כישלון הטיל. הגשושית התאומה, מארינר 9, שוגרה במאי 1971 והפכה ללוויין המלאכותי הראשון של מאדים. היא נכנסה למסלול סביב מאדים בנובמבר 1971, צילמה את פני השטח של כוכב הלכת וניתחה את האטמוספירה שלו בעזרת ציוד האינפרה-אדום והאולטרה-סגול שנשאה.
- המשימה: הקפת מאדים.
- משקל: 998 ק"ג.
- חיישנים: מצלמות רחבות זווית וצרות זווית עם טייפ דיגיטלי, ספקטרוסקופ ורדיומטר בתחום האינפרה אדום, ספטקרומטר אולטרה סגול ומערבל רדיו.
מארינר 10[עריכה]
הגשושית מארינר 10 שוגרה ב־3 בנובמבר 1973 והייתה הראשונה שהסתייעה בכוח המשיכה של כוכב לכת (נוגה) כדי להאיץ בדרכה לעבר כוכב לכת אחר - כוכב חמה. היא הייתה גם הגשושית הראשונה שערכה מפגש עם שני כוכבי לכת מטווח קרוב, והראשונה שצילמה את כוכב חמה מקרוב.
- המשימה: יעף ליד נוגה וליד כוכב חמה.
- משקל: 443 ק"ג.
- חיישנים: מצלמות רחבות זווית וצרות זווית עם טייפ דיגיטלי, ספקטרוסקופ ורדיומטר בתחום האינפרה אדום, ספטקרומטר אולטרה סגול ומערבל רדיו.
| תוכניות נאס"א לחקר מערכת השמש | ||
|---|---|---|
| פעילות |
אקספלורר • וויאג'ר • דיסקברי • גבולות חדשים • פלאגשיפ • מארס רובר |
 |
| הושלמו |
פיוניר • מארינר • לונר אורביטר • ריינג'ר • סרוויור • אפולו • ויקינג • פלנטרי אובסרבר • מארינר סימן 2 • MESUR • מרס סרוויור 98 • מארס סקאוט |
|
| בוטלו |
פלנטרי גראנד טור • וויאג'ר (מאדים) • פרומתאוס • קונסטליישן • ניו מילניום |
|
| משימות לחקר מאדים | |||
|---|---|---|---|
| מקפות | הושלמו | מארינר 9 • מארס 2 • מארס 3 • מארס 5 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • פובוס 2 • מארס גלובל סרוויור |
 |
| פעילים | 2001 מארס אודיסיי • מארס אקספרס • מקפת לסקר מאדים | ||
| בתכנון | מאוון (2013) • מקפת אקסו-מארס (2016) | ||
| נחתות | הושלמו | מארס 3 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • מארס פאת'פיינדר • פיניקס | |
| בתכנון | מט-נט (2013) • אור-צפוני (לא ידוע) | ||
| רוברים | הושלמו | סוג'ורנר • מארס רובר (ספיריט) | |
| פעילים | מארס רובר (אופרטוניטי) • מארס סיינס לברטורי | ||
| בתכנון | רובר אקסו-מארס (2018) • אור-צפוני (לא ידוע) | ||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||
