תוכנית פיאד
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חסר הרקע לכתיבת התוכנית, נקודת המבט אינה נייטרלית ומידע מוצג בצורה סלקטיבית, וכן המקורות בערך חד-צדדים: מועצת יש"ע, עמותת רגבים (ובתה "מרכז אדם ואדמה") ופורום שילה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חסר הרקע לכתיבת התוכנית, נקודת המבט אינה נייטרלית ומידע מוצג בצורה סלקטיבית, וכן המקורות בערך חד-צדדים: מועצת יש"ע, עמותת רגבים (ובתה "מרכז אדם ואדמה") ופורום שילה. | |
תוכנית פיאד או תוכנית פלסטין - סיום הכיבוש, הקמת מדינה, היא תוכנית דו-שנתית שפרסם ראש ממשלת הרשות הפלסטינית סלאם פיאד בשנת 2009, ומפרטת תוכנית עבודה לשנתיים לבניית התשתיות והמוסדות על מנת להקים עד שנת 2011 מדינה פלסטינית דה פקטו, באופן חד צדדי, על כל שטחי יהודה ושומרון ושבירתה תהיה מזרח ירושלים.
לפי התוכנית באמצעות רצף בנייה ללא תיאום עם ישראל, ינתקו את היישובים היהודים זה מזה וישלטו על המרחב. שליטה על המרחב אמורה הייתה ליצור מדינה בפועל. הבנייה הבלתי חוקית ממשיכה לפי עקרונות השיטה. עד שנת 2022 נבנו מעל 70,000 בתים בלתי חוקיים פלסטינים על כ-95,000 דונם.
מטרות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוכנית פורסמה ב-25 באוגוסט 2009 על ידי ראש ממשלת הרשות הפלסטינית סלאם פיאד, ומטרתה הייתה להקים מדינה פלסטינית דה פקטו באופן חד צדדי עד שנת 2011[1]. על פי התוכנית, בירת המדינה תהיה ירושלים, ובנוסף מתוכננים בורסה, נמל תעופה ביהודה ושומרון, פיתוח תשתיות, הפרדת רשויות, ומדיניות של כלכלה חופשית.[2] על פי התוכנית יש לבנות יחסים אזוריים ודיפלומטיים חיוביים, ולהסביר שהפלסטינים תרמו לכינונם וקידומם של עקרונות הדמוקרטיה, הסובלנות והפתיחות בעולם.
גיבוי מהאיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במישור הבינלאומי תוכנית פיאד זכתה לתמיכה פורצת דרך. לפי פיאד, מאחר שהסכמי אוסלו נכשלו ולא הביאו להסכם קבע, הפלסטינים משוחררים מההסדרים שנקבעו ביחס לשטח C ורשאים לפעול בשטח באופן חד צדדי. העובדה שפיאד קידם בשטח יוזמות אזרחיות של פיתוח והתיישבות תרמה להצלחה במישור הבינלאומי. במרץ 2013 נחתם הסכם מסגרת בין הרשות הפלסטינית לבין האיחוד האירופי, שהעניק לפיאד גיבוי מבחינה משאבית ומבחינה מדינית ליוזמות שקידם בשטח C.[3]
יישום התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשות הפלסטינית החלה ביישום התוכנית כבר כשפורסמה, והחלה להפגין ריבונות פלסטינית בשטחי C, אשר לפי הסכמי אוסלו אמורים היו להימצא בשליטת ישראל עד להסכם קבע שהיה אמור להיחתם בשנת 1998. הממשלה בראשותו של פיאד העבירה כספים למוסדות שחלקם נמצאים בשטחי C, ועודדה בנייה ופיתוח של חקלאות, מוסדות ובנייה פרטית, בין השאר בשטחי C. חלק מהמבנים נבנו בצמידות לצירי תנועה מרכזיים ולמיקומים אסטרטגיים אחרים, כגון כביש 1 וכביש 5.
שאיפותיו של פיאד מצאו אהדה רבה בקרב הפלסטינים, אך נתקלו בחסמים פנים פלסטיניים ובגרירת רגליים מצד המנגנון של הרשות הפלסטינית. בסופו של דבר התכנית לא מומשה במלואה בתקופת פיאד. לאחר התפטרותו של פיאד ב-2013 התכנית נזנחה למעשה.
תוכניות המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C
למרות שפיאד לא הצליח לממש את חזונו, הוא יצר את התשתית הארגונית לקידום רעיונות דומים. כמו כן נוצרה בתקופתו פריצת דרך בשיתוף הפעולה בין הרשות הפלסטינית לבין האיחוד האירופי. בעקבות ההסכם שחתם עליו פיאד ב-2013 לסיוע האיחוד האירופי בפיתוח תשתיות בשטח C, נחתם הסכם לתוכנית המשך בשנת 2015.[3]
בעקבות תוכנית פיאד[דרוש מקור] נוצרו יוזמות אזרחיות וממשלתיות ברשות הפלסטינית לפיתוח חקלאות והתיישבות פלסטינית בשטחי C. כמו תוכנית פיאד, היוזמות זוכות למימון ולסיוע מהאיחוד האירופי, כאשר המטרה המוצהרת היא יצירת תשתית למדינה פלסטינית בכל שטחי יהודה ושומרון, תוך דחיקת ההתנחלויות ודרכי הגישה אליהן. הממשלות שקמו לאחר פיאד, בראשות ראשי הממשלות חמדאללה ואשתייה, הפיקו לקחים מהכשלים הארגוניים שסיכלו את תוכנית פיאד, ופעלו לפתור אותם באמצעות הקמת מנגנון שיקדם את המטרות המדיניות המוסכמות תוך סינרגיה בין הארגונים והמוסדות השונים. בתוך כך נעשתה חלוקת סמכויות בין הארגונים השונים, וכן הוסדרו עניינים תקציביים.
על פי דו"ח של משרד המודיעין הישראלי, בעקבות תוכנית טראמפ הגבירו הפלסטינים את המהלכים החד צדדיים לקראת הקמת מדינה פלסטינית בפועל, מתוך הבנה כי כל תוכנית שלום תהיה מבוססת על מפת ההתיישבות, החקלאות והשליטה בקרקע בפועל.[3]
נכון ל-2021 נבנו כ-72,274 מבנים פלסטינים לא חוקיים בשטח C, מתוכם כמאה בתי ספר.[4][5][6] חלק מהמבנים נבנו בתוך אתרים ארכאולוגיים כמו בחורבת ענים העליונה, או בתוך גנים לאומיים, שמורות טבע כמו בנחל מכוך, או שטחי אש.
ב-2022 החלה בניית עיר פלסטינית שלמה על אדמות מדינה ואדמות יהודיות פרטיות בסמוך לקרני שומרון. במקרה זה נמנעו רשויות האכיפה והמנהל האזרחי מלעצור את הפרויקט, ונכון לספטמבר 2022 העניין ממתין להכרעת בג"ץ בעתירה שהגישה תנועת רגבים.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית פיאד, באתר מרכז אדם ואדמה לציונות משפט וחברה, מיסודה של תנועת רגבים
- המערכה על שטחי C, באתר פורום שילה
- הבנייה הפלסטינית בשטחי C, תוכנית השלבים של פיאד, מאת מועצת יש"ע
- מלחמת ההתשה - כך חותרת הרשות הפלסטינית להקמת מדינה ערבית בשטחי C, מאת עמותת רגבים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "תוכנית פיאד: מדינה דה-פקטו תוך שנתיים", 25 באוגוסט 2009, באתר ynet
- ^ עלי ואקד, תוכנית פיאד: פלסטין דמוקרטית וקפיטליסטית, 25 באוגוסט 2009, באתר ynet
- ^ 1 2 3 המערכה הפלסטינית על שטחי C - עיצוב מציאות ביטחונית בשטח, תיאור ומשמעויות
, דו"ח של אגף המחקר של משרד המודיעין, 7 ביוני 2021
- ^ מלחמת ההתשה: כך חותרת הרשות הפלסטינית להקמת מדינה ערבית בשטחי C (עמ' 12), עמותת רגבים, 2019
- ^ קלמן ליבסקינד, הנתונים הדרמטיים של ההשתלטות הפלסטינית על שטחי אזור C נחשפים, 9 באפריל 2022, באתר מעריב
- ^ דו"ח חדש חושף: הרשות הפלסטינית בנתה עשרות בתי ספר בלתי חוקיים בשטחי C, ט' באלול תשפ"א, 17 באוגוסט 2021
- ^ על קרקע יהודית: עיר פלסטינית חדשה בשומרון, באתר ערוץ 7
