מועצת יש"ע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מועצת יש"ע, בשמה המלא מועצת היישובים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה, היא ארגון העל המנהיג את ציבור המתנחלים ביהודה והשומרון ובעבר גם ברצועת עזה, שמהם נגזר גם שם הארגון כראשי תיבות. המועצה שהוקמה ב-1980, מאגדת את כל ראשי הערים, המועצות המקומיות והאזוריות שבתחומי יהודה ושומרון. מטרתה היא קידום מפעל ההתיישבות, ייצוג האינטרסים של המתיישבים וכן תעמולה על חשיבות המפעל כלפי פנים והסברה פרו-ישראלית כלפי חוץ. כמו כן מועצת יש"ע מהווה ארגון גג לרשויות המקומיות והאזוריות ביהודה ושומרון, זאת לצורך תיאום בין רשויות שונות וריכוז כוח ייצוגי רחב יותר אל מול משרדי הממשלה ורשויות המדינה האחרות בכך שהיא מטפלת בכל הנושאים האזוריים הקשורים לכל המועצות באורח כולל וזאת מבלי לפגוע בעבודה הנקודתית הקשורה לרשות המקומית. כוחה של מועצת יש"ע הוא בכך שהוא גוף ולנטרי המעוגן בחוק כעמותה, אשר הנהלתו מורכבת מראשי רשויות מקומיות ואזוריות ביהודה ושומרון, ומספר נציגי ציבור בולטים מבין אזרחי יו"ש.

למועצה זרוע מיישבת, אמנה, האחראית על ההתיישבות והפיתוח בתחומי המועצה.

בראש מועצת יש"ע עומד אבי רואה, ומייסדה הוא ישראל הראל.

הפגנת "מועצת יש"ע נגד הקפאת הבניה

פעילות המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעתות משבר, התגלתה המועצה כגוף בעל השפעה ניכרת וממתנת, אשר זכה להתייחסות רצינית גם בקרב גורמי השלטון. המועצה דוגלת בפעילות משותפת עם הנהגת המדינה לקידום מפעל ההתיישבות, אך לא מעט פעמים יוצאת נגד החלטות ממשלתיות הפוגעות במפעל זה‏[1]

מועצת יש"ע תוקצבה חלקית מכספים שהועברו לה מרשויות מקומיות בתחומי פעילותה. בנובמבר 2004, שלום עכשיו עתרה לבג"ץ נגד השימוש בתקציב מועצות מקומיות לצרכים שאינם מוניציפליים. בג"ץ הוציא צו ביניים האוסר על העברת הכספים מהרשויות. מאוחר יותר, במאי 2006, קבע בג"ץ שהעברת הכספים היא חוקית, וכיום מקור המימון העיקרי הינו דמי החבר של הרשויות ביו"ש.

בשנים האחרונות חל פיחות במעמדה של המועצה, כאשר מספר גדל והולך של אנשים אינם רואים בה גוף המייצג את השקפותיהם[דרוש מקור].

ביקורת וארגון מחדש לאחר ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כישלון המאבק בתוכנית ההתנתקות נשמעה ביקורת קשה בקרב חלק ממתנגדי ההתנתקות נגד מועצת יש"ע. הביקורת התייחסה למספר נקודות:

  • שיתוף פעולה עם כוחות הפינוי ותאום של כל[דרוש מקור] המהלכים איתם תוך העמדת פנים כלפי חוץ של מאבק בכוחות.
  • הטעיית הציבור בעצרות בכפר מימון ובשדרות- בעוד שמועצת יש"ע שידרה לציבור שהתכנון הוא לפרוץ לגוש קטיף לא הייתה כוונה לעשות כן.
  • מסמוס המאבק בגוש קטיף עצמו באמצעות ריסון הניסיונות למאבק אקטיבי, בעיקר בנווה דקלים.‏[2]

בעקבות הביקורת, התנהל במועצה בשנים שלאחר ההתנתקות ארגון מחדש, שמטרתו להגביר את מידת היצוגיות שלה ואת התמיכה בה בקרב המתנחלים. שמה שונה ל"מועצת יש"ע המתחדשת", ונוספו לה חברים רבים.

גם לאחר סיום היציאה מרצועת עזה ופירוק כל ההתנחלויות שם לא שינתה המועצה את שמה והשאירה את האות "ע" בסופו.

בחודש אייר ה'תשס"ו (2006), עם גיבוש קו הפעולה החדש של מועצת יש"ע לאחר ההתנתקות, הוחלט לפרסם עלון שבת חדש - ישע שלנו - בעריכת דובר המועצה, שיציג את מפעל ההתנחלות כולו ברוח אופטימית וישמש כבמה לדעות מועצת יש"ע בכלל ושל מתיישבי יהודה, שומרון ומפוני חבל עזה בפרט. העלון מופץ מאז מדי שבת בעשרות אלפי עותקים בבתי הכנסת ברחבי ישראל כולה.

חברי מועצת יש"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה חברים 25 ראשי רשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. נוסף להם חברים במליאת המועצה עוד כ-150 אישים המזוהים עם ההתיישבות. כמו כן, יש הנהלה בת כ-25 חברים ומזכירות בת כ-15 חברים. המזכירות מתכנסת פעם בשבועיים ומנהלת בפועל את המועצה.

הנהלת מועצת יש"ע הנוכחית נבחרה בפברואר 2013 ועומד בראשה אבי רואה.

מנהלת ההסברה של מועצת יש"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום משכן שילה הסמוך ליישוב שילה המנהלת פועלת להפוך את המקום לאתר תירות מרכזי

יהודה ושומרון – מנהלת ההסברה היא גוף שהוקם במועצת יש"ע, במטרה להעמיק את הזיקה שבין הציבור הישראלי לשטחי יהודה ושומרון. הגוף הוקם ב-2008 ופועל בכמה מישורים, קיום סיורים למעצבי דעת קהל, הפצת מחקרים וניירות עמדה בנושאים שונים הקשורים ליהודה ושומרון, הכשרה של דוברים ואנשי הסברה (כל מתיישב הוא מסביר) ובעזרת קמפיינים פרסומיים. בראש המנהלת עומד יגאל דילמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע.

פעילות המנהלת מלווה בסיסמה "יהודה ושומרון - הגיע הזמן שנכיר" - לאחר מעל 40 שנות התיישבות כשנושא יהודה ושומרון עולה על הפרק כמעט כל יום, הגיע לדעת מנהלי הקמפיין הזמן שתושבי ישראל יכירו את המרחב, האנשים, המורשת, העוצמה, הדעות והמניעים להתיישבות המתחדשת ביהודה ושומרון. המנהלת נוסדה לאחר שבמועצת יש"ע הגיעו למסקנה שבדיון הציבורי על עתיד שטחי יהודה ושומרון הוזנחו הטיעונים הערכים והמהותים, וכן העובדה ששטחי יהודה ושומרון הם ערש התרבות היהודית. הכישלון במניעת תוכנית ההתנתקות הוביל את הנהגת מועצת יש"ע למסקנה שטיעונים ביטחוניים בלבד אינם מספיקים מול הטיעונים הערכיים, שעומדים מאחורי הגישה של "שטחים תמורת שלום". לכן הוחלט כי מול הטיעונים לפגיעה בזכויותיו של עם אחר יש להעמיד את טיעוני זכויותיו של העם היהודי על חבלי ארץ אלו, ולהדגיש את ערכם ההיסטורי, התרבותי והדתי, תוך השוואה מול בחירת התנועה הציונית בהתיישבות בארץ ישראל, מול חלופות אחרות כגון תוכנית אוגנדה.

המנהלת פועלת להגברת הזיקה של החברה הישראלית ליהודה ושומרון, ולהפצת מידע בנושאים כגון: דמוגרפיה, מעמד יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי, המורשת היהודית ביהודה ושומרון, ביטחון וגבולות ברי הגנה, התיישבות יהודית חדשה. באמצעות מסעות פרסום, אתר תוכן ומידע, עידוד התיירות ביהודה ושומרון, תעמולה ממוקדת קהל והשתתפות בפאנלים ובאירועים.

חלק מקמפיין "הסיפור של כל יהודי" הדגיש שסיפורים רבים מהמקרא ומתקופות מאוחרות יותר התרחשו ביהודה ושומרון, כגון קרבות יהודה המכבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה ושומרון – מנהלת ההסברה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "קיבלנו ונדרנו על עצמנו - אנחנו בונים את ארץ ישראל יחד עם עם ישראל והנציגות של עם ישראל היא מדינת ישראל, באמצעות הנציגים הרשמיים. איתם אנחנו בונים, ביחד ולא כנגד" דקה 3:03 בסרטון זה
  2. ^ חלק מהטענות רוכזו בסרט "המרגלים"- סרט נגד פעולות מועצת יש"ע במאבק בתוכנית ההתנתקות