קרני שומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרני שומרון
Karnei Shomron COA.png
קרנישומרון.jpg
מראה היישוב מכיוון מזרח, מפסגת "מצפה צבאים", 2006
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יגאל להב
גובה ממוצע ‎340‏ מטר
תאריך ייסוד 1976
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 6,570 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.5%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 915 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 7,179 דונם
מיקום קרני שומרון
קרני שומרון
קרני שומרון
דירוג חברתי-כלכלי 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4264
פרופיל קרני שומרון נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר הבית של המועצה

קרני שומרון הוא התנחלות במרכז השומרון, כ-19 קילומטרים מזרחית לכפר סבא בכביש 55, מערבית לקדומים ומזרחית למעלה שומרון. היישוב הוקם בשנת תשל"ח (1978) והוכרז כמועצה מקומית בשנת תשנ"א (1991). שטח השיפוט שלה הוא קרוב ל-7,200 דונם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית היישוב ביישוב קהילתי דתי בשם זה שעלה לקרקע בחול המועד סוכות תשל"ז (1976) על ידי גרעין "צופין"‏[1] בשנת תשמ"ג (1983) נוסד ממערב לו יישוב-פרוורי בשם גינות שומרון. בשנת תשמ"ט (1989) נוסד ממזרח לו יישוב-פרברי נוסף בשם נווה מנחם על שם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין. בשנת 1991 הוכרזה מועצה מקומית בשם "קרני שומרון", שכללה את שלושת היישובים. מקורו של שם היישוב בצורת-נוף שתי הגבעות המיתמרות מעליו מכיוון מזרח. השם הערבי של הגבעות הוא "אבו קרנין". הגבעה הדרומית, עליה שוכנת שכונת רמת גלעד נקראת "קרנין אג'נובה" והגבעה הצפונית, עליה שוכן מצפה צבאים נקראת "קרנין אשמאילה".

בשנת תשנ"ט (1999) נוסדה דרום-מזרחית לנווה מנחם שכונה רביעית בשם אלוני שילה על שם סמ"ר שילה לוי שנפל באסון המסוקים. בשנת תשס"א (2001) עלתה לקרקע נקודת יישוב נוספת בשטחי המועצה המקומית בשם רמת גלעד על שם גלעד זר , קב"ט מועצה אזורית שומרון שנהרג על ידי מחבלים, על גבעה שהיא באחת משתי הקרניים שעל שמן קרוי היישוב, והוכרה על ידי המועצה המקומית כשכונה חמישית במספר כעבור מספר חודשים מהקמתה.

חמש שכונות המועצה המקומית מיוצגות בסמלה של המועצה בחמישה בתים קטנים.

בשנת 2002 התרחש בפיצריה שבמרכז המסחרי בכניסה ליישוב פיגוע התאבדות בו נרצחו 3 צעירים תושבי היישוב, ונפצעו שמונה.

קרני שומרון זכתה בשנת 2011, שנה שנייה ברציפות, בחמישה כוכבי יופי של המועצה לישראל יפה[2], לאחר 4 שנים ברציפות בה זכתה בארבעה כוכבי יופי של המועצה לישראל יפה. קרני שומרון זכתה בשנת 2011, שנה שישית ברציפות, בפרס ניהול כספי תקין ממשרד הפנים.‏[3]

ראש המועצה הנוכחי, נכון לשנת 2014, הוא יגאל להב.

ראשי מועצה קודמים: בשנים 1992-2002 הודי ליברמן, בשנים 2003-2013 הרצל בן-ארי.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע"פ אתר מועצת קרני שומרון, היישוב מונה כ-7,300 תושבים, נכון ל-2014.

מבנים ומוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הספרדי

בקרני שומרון קניון הקרוי "קניון השומרון", מועדון ספורט הכולל בריכת שחייה, מגרשי טניס, מגרשי כדור סל, כדור עף, ומגרש קט רגל, מתנ"ס.

בקרני שומרון ישנם שני אזורי תעשייה: הראשון נמצא בגבעה המרכזית, וכולל בתי מלאכה, תעשייה קלה/זעירה ומפעל אלקטרוניקה. השני ממוקם צפונית ליישוב מעבר לכביש 55 וכולל מפעלי תעשייה, דפוס, צנורות פיברגלס, בית יציקה, תעשיות מתכת, ייצור תבלינים, בתי מלאכה ומוסכים, מפעל בטון, ותחנת דלק.

בקרני שומרון ארבעה בתי-ספר יסודיים (ברקאי, רימון, משואה ולפידים) ושתי ישיבות-תיכוניות ישיבת השומרון ו"הליכות עולם". כמו כן ישיבת ההסדר קרני שומרון, שבה תלמידים מכל רחבי הארץ.

מאז שנת 1994 פועל ביישוב שבט צופים בשם "עמירים" על שמו של שמוליק עמיר. כמו כן קיימים ארבעה סניפי בני עקיבא (בכל השכונות פרט ל"רמת גלעד").

שכונות ורבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרני שומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת קרני שומרון מכונה גם "הגבעה המרכזית", יושבת במקום היישוב הקהילתי המקורי, נמצאת בגבעה המרכזית של היישוב, השכונה הינה בעלת אופי דתי, ובה כ-2,000[דרוש מקור] תושבים. נוסדה על ידי גרעין צופין שעלה לקרקע בסוכות תשל"ז (1976).

גינות שומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת גינות שומרון מכונה גם "הגבעה המערבית", נוסדה בשנת תשמ"ג (1983), השכונה נמצאת בגבעה המערבית של היישוב והיא השכונה הגדולה מבין השכונות, ובה כ-3,000[דרוש מקור] תושבים. גינות שומרון עצמה מורכבת מורכבת ממספר שכונות-משנה, בהן אשדר, בריטיש, אברהמי (נקראות על שם חברות הבנייה שבנו אותן) ועוד מספר שכונות קטנות יותר. שכונת-המשנה הוותיקה ביותר היא שכונת נווה עליזה (על שם עליזה בגין, אשתו של ראש הממשלה מנחם בגין), שכונה בתוך גינות שומרון שהוקמה על ידי משפחות דתיות מעולי ארצות הברית שהתארגנו, חלקן בעודן באמריקה, במטרה להקים את ביתן במקום. בניית רובע זה החלה בראשית שנות ה-80 אולם עקב פשיטת רגל של קבלן הבנייה התעכב האכלוס עד סמוך להקמת רובע "גינות שומרון"[דרוש מקור]. שאר שכונות-המשנה ב"גינות שומרון" הן בעלות אוכלוסייה מגוונת - חילונים ודתיים שגרים בצוותא.

נווה מנחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת נווה מנחם מכונה גם "הגבעה המזרחית", נוסדה תשמ"ט (1989) על שם ראש הממשלה מנחם בגין, השכונה נמצאת בגבעה המזרחית של היישוב, בעל אוכלוסייה מעורבת, ובה 1,500[דרוש מקור] תושבים, דתיים וחילונים. לאחר תקופה ארוכה של הקפאת בנייה, אישר שר הביטחון אהוד ברק בספטמבר 2009 בניית 37 דירות נוספות בשכונה.‏[4] בשכונה מוקם פרויקט בניה "קרני שומרון הצעירה" עם 55 דירות.

אלוני שילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי התלמידות במדרשת שילת

שכונת אלוני שילה עלתה לקרקע בערב יום העצמאות ה'תשנ"ט (1999) על שם סמ"ר שילה לוי, תושב שכונת קרני שומרון שנהרג באסון המסוקים, נקראה בתחילתה שכונת נוף קנה על שם נחל קנה הסמוך, השכונה נמצאת בגבעה דרומית-מזרחית לשכונת נווה-מנחם. במקום פועלת מדרשת שילת. בשכונה קיימים עשרה בתי קבע, קרוואנים מורחבים וקרוואנים סטנדרטים . השכונה מונה כ-48 משפחות ובעלת אופי קהילתי-תורני. בשכונה מכהן ועד בנוסף לוועדות שונות כגון: ועדת תרבות, ועדת קליטה,ועדת חסד,ועדת בנייה, ועדת שילוב וכו'.

רמת גלעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת גלעד עלתה לקרקע בשנת תשס"א (2001), כמאחז על שם גלעד זר , קב"ט מועצה אזורית שומרון שנרצח על ידי מחבלים הקרקע עליה שוכנת השכונה שייכת למשה זר. נקראה בתחילתה, בטרם היותה שכונה של המועצה המקומית גבעת הדגל לאחר שבשנת תש"ס (2000) בני תנועת "הצופים" מקרני שומרון יצרו דגל ישראל בגודל 750 מ"ר (שזכה להירשם בספר השיאים של גינס בשל גודלו)‏[5], מספר חודשים לאחר העלייה לקרקע, הוכרה השכונה על ידי המועצה המקומית כשכונה חמישית במספר. בסוף שנת 2011, בעקבות גיבוש הסכם בין ראש המועצה הרצל בן ארי לבין השר בני בגין, הוחלט על הכשרה של שכונת רמת גלעד כשכונה אינטגרלית במועצה המקומית ואישור תב"ע בתוכנית המתאר הארצית. למרות זאת בתחילת 2014 השכונה שוב בסכנת פינוי. הגבעה עליה השכונה נמצאת נקראת "קרנין אג'נובה", שהיא הגבעה הדרומית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב והיא מזרחית לנווה מנחם. השכונה מונה כ-10 משפחות.

מצפה צבאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום השיפוט של המועצה ישנה נקודת יישוב נוספת: מצפה צבאים, הוקמה על ידי משה זר על אדמה פרטית שנרכשה על ידו ומאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית קרני שומרון. קודם שנקראה בשמה הנוכחי, הוקמה בשם כרמים. עקב התנגדות המנהל האזרחי לא ניתנו היתרי בנייה, למעט ביתו של משה זר הניצב על ראש הגבעה. הגבעה עליה נקודת היישוב נמצאת נקראת "קרנין אשמאילה", שהיא הגבעה הצפונית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב.

בתוך תחומי היישוב נמצא כרם הזיתים של משפחת ג'אבר מכפר לאקף השכן, צה"ל מאבטח אותם בעת המסיק.‏‏‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אין קשר בין גרעין לזה לבין היישוב צופים שהוקם ב"חירב'ת צופין"
  2. ^ הוכרזו תוצאות תחרות "קריה יפה בישראל יפה" לשנת 2010 קובץ PDF
  3. ^ קרני שומרון זוכה בפרס ניהול יוקרתי ממשרד הפנים
  4. ^ אפרת וייס, "ריסון": ברק אישר עוד 37 דירות בקרני שומרון, באתר ynet‏, 23 בספטמבר 2009
  5. ^ לאחר שהדגל נשרף על ידי ערבים, יצרו בני נוער קרני שומרון דגל נוסף, גדול מקודמו, ופרסו גם אותו על הגבעה
  6. ^ אבי יששכרוףצבא ההגנה למסיק, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2010



קואורדינטות: 32°10′17.75″N 35°5′51.72″E / 32.1715972°N 35.0977000°E / 32.1715972; 35.0977000