גנאלוגיה

המונח "ייחוס" מפנה לכאן. לערך העוסק בייחוס ביהדות, ראו: "עשרה יוחסין".

אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחד מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצים ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה

גנאלוגיה, או אילן יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים. במובן הצר, המונח מתייחס לחקר היוחסין והשתלשלות הדורות. המונח הרשמי שנקבע בעברית למילה הלועזית Genealogy הוא: חֵקֶר יֻחֲסִין (הגנאלוג, אשר נקרא באנגלית Genealogist, הוא חוֹקֵר יֻחֲסִין).

הגנאלוג אוסף מידע על קשרי שארות, בין אם מדובר באנשים שעודם בחיים, ובין אם המדובר בנפטרים, ומבסס את היחסים המשפחתיים ביניהם, לצורך בניית אילן יוחסין, או עץ משפחה. המילה גנאלוגיה לקוחה מיוונית. genum פירושו גזע, או משפחה, בצירוף הסיומת לוגיה, או לוגוס - תורה.

גנאלוגיה בעמי העולם

בצורתה המקורית, שימשה הגנאלוגיה בעבר לחקר משפחות אצולה, ובמיוחד על מנת לתת לגיטימציה לתביעות לכוח ולעושר הנובעות מן היוחסין. חלק ניכר מעצי המשפחה של משפחות האצולה לקה באי דיוקים ובזיופים מכוונים, ובמיוחד אלו שהתיימרו להגיע לדמויות אגדיות או לאלים (לדוגמה, יומרתו של יוליוס קיסר להיות צאצאה של האלה ונוס). רישומים לגבי אנשים שלא היו שייכים למשפחות אצולה או מלוכה החלו במאה ה-16, עם נטייתן של ממשלות לעקוב אחרי קורות אזרחיהן. כאשר המשפחות החלו להיות מתועדות, נוצרה אפשרות לעקוב אחרי השתלשלות הדורות למשך מאות בשנים.

רישומי חיים - תעודות לידה, מוות, נישואין תעודות גיוס לצבא מפקדי אוכלוסין וכן גירושין - החלו להישמר בארכיון. הארכיונים הינם אחד ממקורות המידע העיקריים של גנאלוגים.

הגנאלוג נעזר במידע המתועד בכתובים, ובהיעדרו, במידע הנמסר בעל פה - עובדה המפחיתה מתוקפו של המחקר. עניינו של הגנאלוג אינו רק בשמות ובמספרים, אלא גם באורח החיים, הביוגרפיה, המניעים, מערכת האמונות והדעות והיחסים האישיים בין האנשים שהוא חוקר. הדבר דורש ידע בתחומים רבים: גאוגרפיה, חוק, דת, בהגירה, היסטוריה וסוציולוגיה.

מקורות מידע גנאלוגיים - ארכיבים ומוסדות בארץ ובעולם

למרות תדמיתם האפרורית והמרוחקת, ארכיונים יכולים להוות מקור מידע מצוין למחקר המשפחתי, לצד מוסדות שונים הקשורים לנושאי המחקר ולמושאיו.

גנאלוגיה יהודית

העם היהודי ייחס תמיד חשיבות ליוחסין. בתנ"ך פרקים שלמים המתארים את שושלות היוחסין, החל מאדם וחוה, דרך אבות האומה וכלה במלכי יהודה וישראל (ראו ערך מורחב עץ משפחה של דמויות מקראיות). בירושלמי, ברכות פ"ד, מופיע סיפור על רבי אלעזר בן עזריה, שנתמנה לראש ישיבה בן 18 שנה, והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: "לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא בן גדולים יותר ממני, אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בה".

שימוש מעשי בגנאלוגיה נועד לקביעת יהדות, אך משפחות מסוימות נוהגות מדורי דורות לשמור רישומים על קורותיהן, ובמיוחד משפחות רבניות (לדוגמה, משפחת יפה, משפחת הורוביץ, משפחת אלישר, משפחת פרנקו ומשפחת לייפער), המונות את ייחוסן מזה מאות בשנים, ויש המגיעות עד לדוד המלך.

דוגמה יפה היא ספרו של הגנאלוג היהודי ניל רוזנשטיין The Unbroken Chain, המונה את כל הצאצאים הידועים של שאול ואהל, רב שחי במאה ה-16. הרשימה מונה היום אלפי אנשים וכוללת אנשים כמו קרל מרקס והלנה רובינשטיין. באחרונה כתב רוזנשטיין ספר דומה על ייחוסה של משפחת לוריא.

חשיבות מיוחדת קיבלה הגנאלוגיה היהודית לאחר השואה, כאשר אחת מהבעיות העיקריות שנתקל בהן הגנאלוג היא הפער שפערה השואה במידע הזמין על יהודי אירופה, והתחושה הנוצרת כאשר נערך עץ המשפחה ומסתבר שענפים שלמים הושמדו בשואה. עם זאת, אחת המוטיבציות הקיימות כיום לגנאלוגים היהודים היא הנצחת קורבנות השואה והעלאת זכרם. נדבך עיקרי בהנצחת קורבנות השואה וכלי עזר במחקר הגנאלוגי אודות משפחותיהם הוא מפעל 'דפי העד' של יד ושם והאתר המקוון שלו - 'היכל השמות' בו מתועדים כארבעה מיליון שמות של קורבנות והרשימה מוסיפה להתעדכן.

תרומתם של המורמונים למחקר הגנאלוגי העולמי ככלל והיהודי בפרט לא תסולא בפז.

המורמונים וטעמיהם עמם (האמונה שהטבלת אב קדמון, גם לאחר מותו, הופכת את כל צאצאיו למורמונים גם כן) מצלמים מזה למעלה ממאה שנה ארכיונים של רשומות חיים (לידה, נישואין-גרושין ומוות) במזרח אירופה ומקומות אחרים. ללא הצילומים הללו לא היה נותר זכר לחומר הגנאלוגי הנ"ל שנשמד ברובו במהלך המלחמות שעברו על אירופה. את הצילומים ממירים למיקרופילמים שניתנים לחיפוש ואיחזור על ידי הציבור בכל אחת מ'מרכזי לימוד המשפחה' - הספריות המורמוניות הפרוסות ברחבי העולם, למעט ישראל.

מקצוע בפני עצמו הוא מחקר הגנאולוגיה הרבנית, המכונה "יוחסין" או "ייחעס" ביידיש. בחברה החרדית נחשב מחקר זה לנושא חשוב ביותר היות וערך האדם עולה בזכות אבותיו אם היו גדולי תורה וחסידות. ספרות היוחסין כוללת ביוגרפיות, רשימות של שושלות משפחתית ובעשור האחרון מוספים מיוחדים בעיתונות החרדית בעיקר ב"המודיע" ו"המבשר" המוקדושת לנושא. החוקרים הידועים כמומחים גדולים בנושא הם האדמו"ר מראדזין הרב אנגלרד המתמחה במשפחות רבניות עתיקות. הרבנים: נפתלי אהרן וקשטיין מאשדוד, בנימין פנטילאט מהבלוג "תולדות ושרשים", יהודה אהרן הלוי הורוויץ מירושלים המתמחה גם במשפחות "יקיות", דוב בריש וובר מניו יורק ועוד רבים.

ישנן משפחות שאף התאגדו והקימו ארגונים כמו "העמותה של משפחות הורוביץ", שושלת משפחת פרץ ואיגוד צאצאי האדמו"ר הראשון של חב"ד.

גנאלוגיה יהודית בארץ ישראל

מקורות טובים לתחילת מחקר גניאולוגי בישראל הינם מפקדי מונטיפיורי של יהודי ארץ ישראל אשר נערכו בשנים 1839,1849,1855,1866,1875 שנערכו על ידי מונטיפיורי על מנת לקבוע הסכומים לחלוקה בישוב היהודי בארץ ישראל. מפקדים אלה כוללים שמות של כל בני המשפחה, מקום לידה, תאריך עליה, גיל, מקצוע, שמות הנשים והילדים וגילאיהם, מצב כלכלי ולעיתים הערות בדבר ייחוס משפחתי., ובמפקד התושבים הבריטי מ 1922.

מקורות טובים אחרים הינם מצבות בתי הקברות דוגמת בית הקברות הר הזיתים, רישומי חברה קדישא, ופנקסי העתקות של מצבות בעבר דוגמת הספר חלקת מחוקק.

מקורות אחרים מצויים בבתי הדין השרעיים כאשר רכישות מקרקעין, מינוי אפוטרופסים, מינוי בעלי מקצועות שונים, וחלק ניכר מהסכסוכים שבין התושבים בירושלים בפרט ובארץ ישראל בכלל נדונו בבתי דין אלה. לאחרונה, החל מפעל גדול של תרגום ופרסום תעודות בתי הדין ע"י אמנון כהן.

חיפוש סבוך יותר יכול להתהל באמצעות ארכיוני כתובות ישנות, ספרי מסע לארץ ישראל, פנקסי קהילות בארץ ישראל ומחוצה לה (כאגרות הפקידים והאמרכלים), ארכיוני הקהילות המיישבות, מפקדי הבוחרים היהודיים לכנסת ישראל, וכן איתור כתבי הסכמה שונים.

שמות המשפחה בקרב יהודים

ערך מורחב – שם משפחה יהודי

אינדיקציה מסוימת למוצא הוא שם המשפחה. היהודים נהגו לקרוא לעצמם בשם ובשם האב, על פי הנוסחה - "יצחק בן אברהם". במקרים מסוימים היו משפחות, לרוב משפחות רבניות, שאימצו לעצמם שם משפחה כגון "הורוביץ" או "שור" וכמובן גם "כהן", "לוי", או "סג"ל" (סגן לוי). אך אימוץ שמות המשפחה החל בצורה המונית רק במאה ה-18, כתכתיב של הממשלות, ובמיוחד באזורי האימפריה האוסטרו הונגרית והאימפריה הרוסית. גם יהודי צפון אפריקה נשאו במקרים מסוימים שמות משפחה מדורי דורות, אולם גם במקרה זה נשיאת שם המשפחה החלה לרוב כיוזמה של הממשל הקולוניאלי השליט בארצות אלו - צרפת, איטליה ואנגליה.

שמות המשפחה היו מבוססים על כמה תבניות מרכזיות:

• מקום, ספציפי או תאורי, לדוגמה "ברלינר" (על שם העיר ברלין), "אלפסי" (על שם העיר פס), דנציגר ( על שם העיר דנציג, היום גדנסק בפולין ), פיליבה מהעיר פלובדיב, חלילי מהעיר חברון (בערבית), צפתמן מהעיר צפת, מאסלאווי מהעיר מוסול שבעיראק, רוטנברג מקורו מיישובים הנושאים שם זה בחבל בוואריה שבגרמניה, רייטן, מהעיר העתיקה רייטן שבחבל אסטוריאס שבספרד, גרינפלד - שדה ירוק וקליינפלץ - מקום קטן.
• שם האב, ספציפי או כללי, לדוגמה "מוסקוביץ","מושיאשוילי", "מוסאיוף" (על שם משה), בנוזיו-בנוזיליו מקורו מבן עוזיה‏, נחמיאס מנחמיה, ואקנין או ועקנין, מקורו מהשם בן יעקב^{[דרוש מקור]}, בשפה הברברית ובֶּנוֹ ( הבן של ).
• שם האם, למשל "חנקין", ו"אוחנה" (על שם חנה), דבורין (על שם דבורה), רייצס (על שם רייצה), בן לולו, הבן של לולו.
• עיסוק, לדוגמה "גלזר" (זגג), שניידר" (חייט), רזניק (שוחט), תורג'מן (מתורגמן), אסייג (צורף), שפירא- התוקע בשופר, או צורף ( אבן ספיר), לרר ומועלם - מורה, חרל"פ-חכם ראשי ליהדות פולין, מצאצאי הרב שנשלח לעמוד בראש קהילת פולין, גולדשמידט, חרש זהב, שהוא צורף, שלייפר- משחיז סכינים, סמולרצ'יק, מנקה ארובות, ויצמן - איש החיטה מגרמנית, סיטון- איש החיטה מיוונית וכן השם "חזן".
• תיאור פיזי, לדוגמה "קליין" ו"זע'יר" (קטן) או "שוורץ" ו"מורנו" (שחור), אזולאי ( תכול עיניים) וצווילינג-צוויגנבוים - מהמילה תאומים.
• תכונות אופי, לדוגמה "רחמים" (רחמן), "טייב" ו"גוטמן" (אדם טוב), "פרחי" ו"פרידמן" (שמח)^{[דרוש מקור]}, בלילי או בובליל, בעל הרוח הטובה ושיטרית מהמילה שטר-חכם בערבית, שיכול גם להיות מקושר למקצוע הרבנות ( חכם ספרדי).

יש קשר בין נתיבי הנדודים של היהודים ברחבי העולם לבין התפתחות שמות משפחתם. למשל, שם המשפחה בוחניק או בוכניק נחלק לשתי מילים: בוכ משמעה ספר בגרמנית וניק הינה סיומת ליטאית , כאשר במקרה דנן נושאי שם המשפחה הגיעו לישראל, ברובם מצפון אפריקה. יש האומרים שמקורו של השם בוחניק מיהדות צפון אפריקה הנו מ"אבו חנכ" (חנכ – حنك – חניכיים בערבית), ושכנראה שבעבר עסקו ברפואת שיניים או חניכיים.^{[דרוש מקור]}

אנגלנדר מיוחס ליהודים אשר גורשו מאנגליה בשנת 1290, חיו מספר דורות במדינות דוברות גרמנית וזכו לכינוי "האנגלי" בגרמנית, דהיינו אנגלנדר. לאחר מגפת הדבר בסוף המאה ה-14, גורשו היהודים ממערב ומרכז אירופה, מצאו מקלט בפולין ויצרו את הבסיס לקהילה המפוארת שצמחה בה.

דוגמאות נוספות: זוארץ מצפון אפריקה-מקורו סוארש בפורטוגל, רפפורט מיוחס למשפחת רב העיר אופורטו בפורטוגל, הולנדר מהולנד, פרנקו מצרפת‏. ועוד. שמות אלו עברו תהליך שינוי נוסף כאשר יהודים רבים הגיעו לארצות הברית, וכך שמות כמו נוימן, אלטמן וגולדווסר הפכו לניומן, אולדמן וגולדווטר בארצות הברית.

איתור מקור גאוגרפי של שם משפחה נעשה קשה במיוחד, כאשר יהודים נדדו ממדינות בעלות בסיס שפה לטיני, למדינות בעלות בסיס שפה ערבי או קירילי. כך שם משפחה כגון הנדלמן (סוחר), בגרסתו הגרמנית, הפך לגנדלמן בגרסתו הרוסית ושם משפחה כגון עטיה, שהיה נפוץ במדינות דוברות ערבית, פירושו מתנה או מנחה, הפך לאטיאס כאשר בסיס השפה השתנה ללטינית^{[דרוש מקור]}. כך גם השם התנכי עָשָיה (מלכים ב'), הפך לאסאיאס בגרסה הלטינית.

אין לפסוח גם על טעויות שביצעו פקידי הגירה בתחנות הנדידה אליהם הגיעו היהודים. לדוגמה, העולים לישראל ממדינות ערב נתקלו בפקידי הגירה שלא הבינו את שפתם וכך נולדו טעויות^{[דרוש מקור]}, כגון בניון לעומת בן עיון, שרעבי לעומת שרעף ועוד.

בישראל, בעיקר בראשיתה נפוץ היה לתרגם את שם המשפחה הלועזי לשם עברי וכך נולדו שמות משפחה חדשים כגון, גולדברג שהפך להר-זהב וזילבר שהפך לכספי. עוד תופעה שרווחה בראשית ימי מדינת ישראל בעיקר בצה"ל, הינה ביטול שם המשפחה הישן לחלוטין, בחירת שם בעל קונוטציה "צברית", ללא קשר לשם הקודם וכך נוצרו שמות משפחה חדשים כגון: אביר, עוז, ברק, צוק, וסלע.

תופעה ייחודית היא שמות משפחה המשייכים אדם לשושלת רבנית מסוימת, או כצאצא לאדם מסוים. נושאי השם הורוביץ (על כל גרסאותיו, כגון "הורביץ" או "גורביץ'" או "הורוויץ") הם לרוב צאצאי ישעיה הלוי איש הורוביץ, שחי בפראג במאה ה-17. בני משפחת וייסבלום הם ברובם צאצאי רבי אלימלך מליז'נסק, בני משפחת טברסקי הם צאצאי המגיד מצ'רנוביל, ובני משפחת ברנדויין הם לרוב צאצאי רבי יהודה צבי ברנדויין המהרי"צ, מגדולי החסידות. משפחות אלו שמרו על תיעוד גנאלוגי נרחב, וניתן לתעד את השתלשלות הדורות ואת היוחסין במשפחות אלו עד לרמה גבוהה מאוד של פירוט. לרוב שמות המשפחה מסוג זה הם על שמות גברים, אולם יש גם בודדים על שמות נשים (למשל, שפרינצק, על שם שפרינצה, דבורקס על-שם דבורה ועוד).

גנאלוגיה ממוחשבת

העברת מידע גנאלוגי הפכה לשימוש נפוץ באינטרנט. הפורמט הגנאלוגי הנפוץ GEDCOM מאפשר אחידות ומשלוח מידע גנאלוגי בדואר אלקטרוני, וכן שיתוף במידע באתרים גנאלוגיים משפחתיים.

אתרים רבים מציעים גישה למידע גנאלוגי ולמרשמי אוכלוסין וארכיבים של מדינות שונות.

קיימות תוכנות ייעודיות לצורך עריכת תרשימים גנאלוגיים ואיחזור מידע גנאלוגי. הידועות יותר הן: GenoPro, אילנות, שהוחלפה על ידי דורותרי, תוכנת Family Tree Legends, תוכנת Family Tree Maker, תוכנת Legacy ותוכנת GRAMPS החופשית.

חלק מתוכנות אלו ייעודיות לגנאלוגיה יהודית וכוללות מרכיבים כאיזכור מיוחד לאנשים שנרצחו בשואה, או המרת תאריכים מתאריך עברי לתאריך לועזי.

יש גם אתרי אינטרנט ישראלים, "חמולה" ו"משפוחה", המהווים מקומות מפגש מקוונים לבני משפחה, לרבות אפשרות של שמירת מתכונים משפחתיים, עצי יוחסין ואלבומי תמונות. באתר "בונים עולם יהודי" של הסוכנות היהודית עוסקים בנושא בהרחבה.

אתר Geni, שהתחיל את פעולתו ב-2007 הוא אתר גנאלוגי המהווה גם רשת חברתית מקוונת, בה יש מיליוני משתמשים רשומים. האתר מאפשר בניית עץ משפחה, וחיבורו לעצים שיצרו משתתפים אחרים, תוך שמירה על פרטיות המשתמשים, כאשר ככל שהמרחק המשפחתי בין המשתמשים גדל, כך כמות המידע שניתן לקבל על המשתמש האחר פוחתת.

אתר נוסף הוא myheritage שהחל את דרכו לפני מספר שנים וכיום הוא האתר השני בגודלו בעולם העוסק בחקר המשפחה ובבניית אילנות יוחסין. לאתר זה יתרונות רבים על geni כמו למשל העובדה שיש לו תמיכה מלאה בעברית, או כמו העובדה שרק בmyheritage ניתן להדפיס את האילן או ליצור ממנו קובץ PDF. בmyheritage ניתן גם לתייג תמונות שהועלו לאתר ובכך ליצור אלבום אישי לכל אדם. יש לציין כי העלאת תמונות בmyheritage יעלה ונוחה בהרבה מgeni- כאן באפשרותך לשלוח אימייל או מסרון לכתובת מסוימת אשר נוצרה במיוחד עבורך בעת פתיחת האתר עם תמונה והתמונה תעלה ישירות לאתר. Myheritage מציע שתי אפשרויות: האחת היא עבודה מקוונת באתר, והשנייה היא עבודה באמצעות תוכנה (שממנה ניתן בכל עת להעביר את האילן אל האתר). התוכנה מקנה כלים רבים העוזרים בבניית האילן אשר לא קיימים באתר ומאפשרת בניית עץ משפחה בראש שקט מבלי לפחד שמישהו יעשה בזה שימוש לרעה באינטרנט, הבעיה היחידה היא שאם עובדים עם התוכנה לא ניתן לערוך את העץ באתר, מה שאומר שאם אתה אצל קרוב משפחה למשל ומקבל ממנו מידע והינך מעוניין להכניס את הפרטים ישירות לאתר, לא תוכל- ניתן לערוך את האילן רק בעזרת התוכנה המצויה במחשב אחד! לmyheritage מערכת חיפוש קרובים מתוחכמת ויעילה המאפשרת חיפוש במאות מאגרי מידע בפעם אחת וזאת במקום לחפש בכל מאגר מידע בנפרד.

השוואה בין תוכנות גינאולוגיה למיניהן ניתן למצוא כאן.

גנאלוגיה באמצעות מיפוי גנטי

לאחרונה פותחה שיטות המשוות צבירים גנטיים להשוות בין צבירים גנטיים, לקביעת מידת הקירבה של הקשר המשפחתי. שיטה אחת שפותחה על ידי חברת Family Tree DNA מאפשרת למצוא קירבה משפחתית בין שני נדגמים (בדומה לבדיקות האבהות), כאשר באמצעות שיטה זו ניתן לכאורה לאתר קירבה משפחתית משוערת עד רמת של בני דודים ברביעית. מפתחי השיטה טוענים כי ניתן גם למצוא מוצא גניאולוגי משותף לקבוצות אנשים ודימיון משפחתי מהלך מאות בשנים

ראו גם

• שמות ביהדות
• הרלדיקה
• עץ משפחה של דמויות מקראיות
• עבודת שורשים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: יצירת אילן יוחסין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גנאלוגיה

• ויקיגניה - קיצור של ויקי לגנאלוגיה יהודית - מיזם שיתופי לבניית מסגרת מקיפה למחקר הגנאלוגי בהיבט יהודי
• הג'ואישג'ן - אתר הגג של הגנאלוגיה היהודית העולמית (אנגלית)
• העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה (עברית, אנגלית)
• "עקבות" - בסיס הנתונים הגנאלוגי של יהודי הולנד - המכון לחקר יהדות הולנד באוניברסיטה העברית.
• WikiTree.org
• המדריך העברי לגנאלוג המתחיל
• השורשים שלי - כיצד לכתוב עבודת שורשים, מבית סנונית.
• פורום "שורשים משפחתיים" בפורטל תפוז
• השוואה בין תוכנות גנאלוגיה (בוויקיפדיה האנגלית)
• תולדות ושורשים בעם ישראל - בלוג לתולדות רבנים ומשפחותיהם.
• המרכז לגניאלוגיה יהודית ע"ש דגלס א. גולדמן בבית התפוצות - מאגר עצי משפחה המכיל יותר מ- 3,000,000 שמות.
• שרית מנחם, דווידוביץ הוא "בן דוד"; רבינוביץ - "בן רב"; חדד היה בעצם "נפח" - מה שם המשפחה אומר עליכם?, דה מרקר, 04.9.2009