תשוקה, זהירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תשוקה, זהירות
色,戒
מבוסס על Lust, Caution עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי אנג לי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ויליאם קונג, ג'יימס שיימוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ג'יימס שיימוס, איילין צ'אנג, ונג אוי-לינג, אנג לי עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה טים סקוירס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים טוני לונג
Akiko Takeshita
He Saifei
Lawrence Ko
Hayato Fujiki
Lisa Lu
Noriko Koyama
Zhu Zhi-Ying
Tuo Tsung-hua
ונג אוי-לינג
Tang Wei
Chin Kar-lok
ג'ואן צ'אן
אנופם קר
וואנג לי-הום
קאו יינג-האסואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אלכסנדר דספלה
צילום רודריגו פריטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של סין, טאיוואן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה
  • River Road Entertainment
  • Haishang Films
  • Sil-Metropole Organisation
חברה מפיצה Focus Features, נטפליקס, וודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 157 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט מנדרינית תקנית, הינדי, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פשע, סרט מלחמה, מותחן ארוטי, סרט דרמה, סרט ריגול, סרט ארוטי, סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 15 מיליון דולר
הכנסות 67 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו lustcaution
פרסים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאווה, זהירות (בסינית מסורתית: 色,戒) הוא סרט ריגול אירוטי תקופתי משנת 2007[1] בבימויו של אנג לי, על פי הנובלה משנת 1979 מאת איילין צ'אנג. הסיפור מתרחש בהונג קונג בשנת 1938 ובשאנגחאי בשנת 1942, אז עיר תחת כיבוש הצבא היפני הקיסרי שנשלטת על ידי ממשלת הבובות בראשות ואנג ג'ינג-וויי. העלילה מתמקדת בקבוצה של סטודנטים סיניים מאוניברסיטת הונג קונג שמתכננת להתנקש בסוכן מיוחד ומגייס בכיר העובד עבור ממשלת הבובות, באמצעות אחת מבנות קבוצתם, צעירה מושכת, כדי לפתות אותו למלכודת. הסרט מבוסס על האירוע ההיסטורי של הניסיון הכושל של המרגלת הסינית ג'נג פינגרו להתנקש בחייו של משתף הפעולה היפני דינג מוקון.[2] הסרט הופק בתקציב של 15 מיליון דולר והכניס 67 מיליון דולר.[3][4][5][6]

עם סרט זה זכה אנג לי בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה בפעם השנייה, הסרט הראשון היה עם הר ברוקבק.[7] העיבוד הקולנועי והסיפור מבוססים באופן רופף על אירועים שהתרחשו במהלך הכיבוש היפני בשאנגחאי. סצינות המין המפורשות של הסרט הביאו לדירוג NC-17 בארצות הברית.[8]

שם הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם הסרט, תאווה, זהירות, יש משמעות כפולה בסינית. ניתן לקרוא את "תאווה" (色, sè ) כ"צבע", בעוד ש"זהירות" (戒, jiè ) יכולה להיקרא כ"טבעת" ולכן שם הסרט יכולה להיקרא גם כ"טבעת צבעונית", אובייקט שממלא תפקיד מרכזי בסיפור. שתי הקריאות החלופיות של השם שזורות לסיפור אזהרה של תאווה ואהבה באמצעות השימוש הסמלי בטבעת.[9]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונג קונג 1938. במהלך המלחמה סין-יפן השנייה, סטודנטית ביישנית וחסרת ניסיון, וונג צ'יה צ'י, נוסעת משאנגחאי להונג קונג ולומדת בשנה הראשונה שלה באוניברסיטת לינגנאן. סטודנט בשם קואנג יו מין, מזמין אותה להצטרף למועדון הדרמה הפטריוטי שלו, ועד מהרה היא הופכת לשחקנית ראשית ומעוררת השראה הן בקרב הקהל שלה והן בקרב עמיתיה. בהשראת המחזות הפטריוטיים של הלהקה, קונג משכנע את הקבוצה לתרום יותר למלחמה נגד יפן. הוא מתכנן תוכנית להתנקש בחייו של מר יי, סוכן מיוחד ומגייס ממשלת הבובות של ואנג ג'ינג-ויי שהוקם על ידי הכיבוש היפני בסין. צ'יה צ'י היפהפייה נבחרה לקחת על עצמה את התפקיד הסמוי של "גברת מאי", אשתו האלגנטית של בעל חברת סחר. היא מצליחה להכניס את עצמה למעגל החברתי של גברת יי.

צ'יה צ'י לוכדת את תשומת לבו של מר יי ומנסה לפתות אותו למקום בו אפשר יהיה להתנקש בחייו. צ'יה צ'י היא עדיין בתולה והיא מסכימה בחוסר רצון לקיים יחסי מין עם סטודנט אחר המעורב במזימה, כדי לתרגל את תפקידה כאישה נשואה אם הייתה שוכבת עם יי. קואנג, שיש לו רגשות כלפי צ'יה צ'י, נסער מכך, אך מסכים לכך. נמשך לצ'יה צ'י, יי כמעט נופל למלכודת אך נסוג ברגע האחרון. זמן קצר לאחר מכן, מר וגברת יי חוזרים לפתע לשאנגחאי ולא משאירים לסטודנטים שום סיכוי נוסף להשלים את תוכנית ההתנקשות שלהם. בזמן שהם מתכוננים להתפרק, איש חמוש של יי מופיע ללא הודעה ואומר להם שהוא מודע לתוכניות שלהם. לאחר מאבק אלים, הסטודנטים באוניברסיטאות הורגים אותו ואז מתחבאים.

שאנגחאי 1942. שלוש שנים מאוחר יותר בשאנגחאי הכבושה בידי יפן, צ'יה צ'י נתקלת שוב בקואנג, שהוא כיום סוכן סמוי של השירות החשאי של הקואומינטנג "ג'ונטונג", המבקש להפיל את כוחות הכיבוש היפניים ואת ממשלת הבובות שלהם. הוא מגייס אותה לתוכנית חיסול מחודשת להרוג את יי. בשלב זה יי הפך לראש מחלקת המשטרה החשאית תחת ממשלת הבובות והוא אחראי על לכידת והוצאתם להורג של סוכני התנגדות סינים העובדים עבור הקואומינטנג. צ'יה צ'י עוברת אימונים להשתמש בכלי נשק וכלי ריגול אחרים. ההתקדמות שלה להפוך לפילגשו של יי נושאת פירות ובמהלך המפגש המיני הראשון שלהם, יי אונס באלימות את צ'יה צ'י.[10][11][12] במהלך השבועות הבאים מערכת היחסים המינית שלהם הופכת אינטנסיבית יותר וגורמת לרגשות סותרים בצ'יה צ'י,[13] שעדיין מעורבת במזימת ההתנקשות.

כאשר צ'יה צ'י מדווחת לקצין הממונה עליה, היא ממליצה עליו לבצע את ההתנקשות בקרוב כדי שלא תצטרך להמשיך בקשרי המין שלה עם יי, אך נאמר לה כי יש לעכב את ההתנקשות מסיבות אסטרטגיות. צ'יה צ'י מתארת את הקונפליקט הרגשי הלא אנושי בו היא חיה, הקשורה מינית ורגשית לגבר אותו היא מתכננת להרוג. כאשר יי שולח את צ'יה צ'י לחנות תכשיטים עם מעטפה סגורה, היא מגלה שהוא סידר לה יהלום ורוד גדול ונדיר במיוחד של שישה קראט, שיורכב על טבעת. זה מספק להתנגדות הסינית אפשרות להגיע אל יי כאשר הוא לא מלווה בשומרי ראשו.

זמן קצר לאחר מכן, צ'יה צ'י מזמינה את יי להתלוות אליה לאסוף את טבעת היהלום. כשנכנסת לחנות התכשיטים, היא שמה לב שכל חברותיה המעורבות במזימה נמצאות סמויות בחוץ. כשהיא עוטה את הטבעת, היא מאיצה אותו בשקט לעזוב. מתוך הבנת משמעות דבריה, יי בורח מיד מהחנות ונמלט מניסיון ההתנקשות. בסוף היום, רוב קבוצת ההתנגדות נלכדת. סגנו של יי היה מודע לתא ההתנגדות, אך לא הודיע על כך כי הוא קיווה לנצל את ההזדמנות כדי לתפוס את מנהיגם. בסערת רגשות, יי חותם על צווי המוות שלהם וחברי קבוצת ההתנגדות, כולל צ'יה צ'י, מובלים למחצבה ומוצאים להורג. כשכל חברי קבוצת ההתנגדות נאלצים לכרוע על ברכיהם בעוד התליינים מוציאים את אקדחיהם, קונג עצוב מביט בה. בינתיים יי יושב על המיטה הריקה של צ'יה צ'י בחדר האורחים המשפחתי בזמן שאשתו שואלת אותו מה קורה, מכיוון שמזכירתו ושני הגברים לקחו את חפציה של צ'יה צ'י וכמה ניירות ממשרדו. יי אומר לה לשתוק ולהמשיך להשתעשע בקומה התחתונה, כדי להימנע מלהודיע למישהו שמשהו לא בסדר. אם מישהו שואל, הוא אומר, צ'יה צ'י חזרה להונג קונג.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טאנג וויי בתפקיד וונג צ'יה צ'י / "גברת מאי"
  • טוני לונג צ'יו-וואי בתפקיד מר יי
  • ג'ואן חן בתפקיד גברת יי
  • וואנג ליהום בתפקיד קואנג יומין
  • טו צ'ונג-הו בתפקיד וו הזקן
  • צ'ין קאר-לוק בתפקיד עוזר קצין צאו
  • צ'ו צ'י-אינג בתפקיד לאי שיוג'ין
  • קאו יינג-הסואן בתפקיד הואנג ליי
  • לורנס קו בתפקיד ליאנג ג'ונשנג
  • ג'ונסון יואן בתפקיד אויינג לינגוון / "מר מאי"
  • אוהד קואנג-יאו בתפקיד מזכיר צ'אנג
  • אנופם קר בתפקיד האלי סלהאדין
  • שיאם פאתק בתפקיד מוכר בחנות תכשיטים
  • אקיקו טאקשיטה בתפקיד גברת הטברנה היפנית
  • הייאטו פוג'יקי בתפקיד הקולונל היפני סאטו

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצורתו הלא מצונזרת, הסרט כולל שלוש סצנות של מין גרפי, עם עירום חזיתי מלא. עשר הדקות של סצינות המין נחשבו על ידי לי לקריטיות לסיפור ולפי הדיווחים לקחו 100 שעות לצלמם.[14]

במספר מדינות, בעיקר הרפובליקה העממית של סין והודו, נאלצו לחתוך רבים מסצנות המין לפני שניתן היה להוציא את הסרט. בסינגפור, בעוד שמפיקי הסרט החליטו בהתחלה להוציא שם גרסה מצונזרת שקיבלה דירוג NC-16, זעקה ציבורית שקבעה כי מפיקי הסרט מזלזל בסטנדרטים של צנזורה במדינה (הסרט פורסם ללא צנזורה בהונג קונג וטייוואן) הובילה אותם להוציא בסופו של דבר את הגרסה שלא צונזרה עם דירוג R21, הגבוה בסינגפור. הסרט זכה לדירוג R18 ויצא ללא צנזורה בניו זילנד.[15]

הסצנות הבאות נחתכו מהגרסה שהופצה בסין היבשתית:

  1. וונג צ'יה צ'י חולף על פני פליטים מתים ברחוב.
  2. זירת דקירות נחתכה לדקירת סכין אחת בלבד.
  3. שתיים מסצנות המין בהן מופיע הסטודנט, ושלוש בהשתתפות מר יי.
  4. צילום עירום של וונג צ'יה צ'י בחלון.
  5. וונג צ'יה צ'י במיטה לאחר סצנת המין הראשונה עם מר יי.
  6. דיאלוג השתנה בזירת טבעות היהלומים כך שוונג צ'יה צ'י לא הסגירה את ההתנגדות בכך שהזהירה את מר יי.[16]

כתוביות הסיום של הסרט מסתיימות בהתראה של דירוג 18 USC § 2257 המתריעים מפני סצנות למבוגרים בלבד.[17] בעקבות סצנות אלה, לא הותר לסרט "שאנגחאי" שמספר על אותה תקופה לערוך צילומים במדינה והמפיקים נאלצו להעביר את ההפקה לתאילנד.

רשימה שחורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאנג וויי המגלמת הדמות הראשית הודחה מתעשיית הקולנוע בסין ולא עבדה במשך שלוש שנים מכיוון שהמינהל הממלכתי לקולנוע, טלוויזיה ורדיו לא אישר את סצנות המין בהשתתפותה.[18] כל המודעות המודפסות והתכנים המוצגים בהן נראית טאנג הוסרו.[19] היא הייתה אמורה לככב בסרט שובר הקופות הגדול של טיאן ג'ואנג-ג'ואנג "הלוחם והזאב" (2009), אך היא הוחלפה לבסוף על ידי מגי קיו.[20] בפברואר 2009, במהלך היעדרותה מתעשיית הקולנוע, דווח כי השתתפה זמן קצר בשיעורי דרמה באוניברסיטת רדינג בבריטניה.[21]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופק בשיתוף החברות האמריקאיות Focus Features ו-River Road Productions, והחברות הסיניות Shanghai Film Group Corporation ו-Haishang Films וחברת הפקת הסרטים היי שנג הטאיוואנית. הבמאי אנג לי הוא מתאזרח אמריקני, כשהשחקנים / השחקניות הם מסין, הונג קונג וטייוואן וכן בארצות הברית. הצילומים נערכו בשאנגחאי, פרובינציית ג'ג'יאנג הסמוכה, הונג קונג (באוניברסיטת הונג קונג), ובכמה מקומות בפננג ובאיפוה במלזיה ששימשו להצגת הונג קונג של שנות השלושים והארבעים.

במקור, מארגני פסטיבל ונציה ציינו כי הסרט הוא קופורודקציה אמריקאית-סינית. עם זאת, כמה ימים לאחר מכן, פסטיבל ונציה שינה כך שהסרט מהווה הפקה של ארצות הברית-סין-טייוואן.[22] אך צעד זה ספג מחאה רבה מהרשויות בטייוואן.[23][24] לאחר הקרנת הבכורה של הסרט, טייוואן הגישה את הסרט כמועמד מטעמה לפרס הסרט הזר הטוב ביותר באוסקר. עם זאת, מארגני טקס האוסקר ביקשו מטייוואן למשוך את הסרט מכיוון שחלק מאנשי צוות המפתח אינם מקומיים. דוברת האוסקר, טני מלידוניאן, אמרה כי המארגנים סירבו לקבל את הסרט מכיוון שמספר לא מספיק של טייוואנים השתתפו בהפקת הסרט, במה שמהווה הפרה של כלל המחייב מדינות זרות לאשר את תושביהן כחלק מהיצירה האומנותית.

השמצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בספטמבר 2007 קיימה גברת מבוגרת, ג'נג טיאנרו, מסיבת עיתונאים בלוס אנג'לס בטענה כי הסרט עוסק באירועים אמיתיים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה, והציגה את אחותה הגדולה, ג'נג פינגרו, שלא כדין. סוכנת חשאית מופקרת שפיתתה ובסופו של דבר התאהבה ביעד החיסול דינג מוקון (היא טענה כי הדמויות הוחלפו בסרט לוונג צ'יה צ'י ומר יי).[25] לשכת החקירות של טייוואן אישרה כי ג'נג פינגרו לא הצליחה להרוג את דינג מוקון מכיוון שאקדחה נתקע במקום לפתח קשר רומנטי עם היעד. הבמאי אנג לי טוען כי איילין צ'אנג כתבה את הסיפור הקצר המקורי כסיפורת בדיונית.[26]

אנכרוניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבקרים (כולל בריאן אפלייארד[27]) ציינו כי המקומות של הונג קונג בסרט שהתרחש בסוף שנות השלושים[28] כוללת "מוניות לונדוניות" משני סוגים (FX3, FX4) שיוצרו רק החל משנת 1948 ו-1958 בהתאמה.[29]

הסרט כולל גם כתיב יפני שלא נעשה בו שימוש לפני 1946 בסצנת הכיתה; שעון היד של טוני קייונג הוא ללא ספק לא משנות השלושים. הגודל גדול בהרבה משעון בצורה מלבני לגברים מתקופה זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תשוקה, זהירות בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של תשוקה, זהירות

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lust, Caution (2007) - Ang Lee | Synopsis, Characteristics, Moods, Themes and Related | AllMovie (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2020-04-20
  2. ^ Peng, Hsiao-yen; Dilley, Whitney Crothers (2014). From Eileen Chang to Ang Lee: Lust/Caution. Taylor & Francis. p. 58. ISBN 978-1-317-91102-9.
  3. ^ ביקורת: ממשיכים בזהירות
  4. ^ Kamiyama, Masuo (20 בפברואר 2008). "Steamy Shanghai period flick's feisty performers show plenty of lust, not much caution". Mainichi Shimbun. אורכב מ-המקור ב-23 בפברואר 2008. נבדק ב-20 בפברואר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ ביקורות תאווה, זהירות - spcnet.tv
  6. ^ אנג לי על יצירתו תשוקה, זהירות
  7. ^ The awards of the Venice Film Festival on the Festival's site
  8. ^ קדימון הסרט
  9. ^ Peng Hsiao-yen; Whitney Crothers Dilley, eds. (10 בינואר 2014). From Eileen Chang to Ang Lee: Lust/Caution. Routledge. pp. 38–39. ISBN 9781317911036. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ "Lust, Caution (18)". The Independent (באנגלית). 2008-01-06. נבדק ב-2020-04-20.
  11. ^ Gallagher, Mark (2018-01-19). Tony Leung Chiu-Wai (באנגלית). Bloomsbury Publishing. ISBN 978-1-84457-783-5.
  12. ^ Accomando, Beth. "Lust, Caution". KPBS Public Media (באנגלית). נבדק ב-2020-04-20.
  13. ^ Wood, Michael (2008-01-24). "Michael Wood · At the Movies: 'Lust, Caution' · LRB 24 January 2008". London Review of Books (באנגלית). נבדק ב-2020-04-20.
  14. ^ "'Fang' Lee: cruel but true". The Age. Melbourne, Australia. 11 בינואר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ http://www.nzherald.co.nz/entertainment/news/article.cfm?c_id=1501119&objectid=10488493
  16. ^ Lee admits 'political edit' of film
  17. ^ The notice reads: "18 U.S.C § 2257 records custodian – Joyce Hsieh, custodian of records, Mr. Yee Productions LLC, C/O Schreck Rose Dapello Adams & Hurwitz LLP, 1790 Broadway, New York, NY 10019.
  18. ^ ""Lust, Caution" actress banned in China". 9 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Tang Wei's spectacular career comeback after being banned in China". LA Times. 7 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Maggie Q to star in 'Wolf'" Variety. 25 September 2008.
  21. ^ "Tang Wei returns, with caution". People's Daily. 15 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "64th Venice Film Festival – In Competition". אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2006. נבדק ב-9 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Taiwan protests Chinese credit for Ang Lee's movie at Venice festival". אורכב מ-המקור ב-15 בינואר 2013. נבדק ב-9 בספטמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Venice Film Fest faces faux pas over Taiwan". CBC News. 28 באוגוסט 2007. נבדק ב-9 בפברואר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ 色‧戒」影射鄭蘋如?鄭家人不滿 (בסינית). נבדק ב-16 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "湯唯情欲戲被指褻瀆烈士 <色戒>遭原型家人聲討" (בסינית). אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2008. נבדק ב-16 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Appleyard, Bryan (21 בינואר 2008). "A Protocol Problem and the Lust Caution Taxi". Thought Experiments: The Blog. brianappleyard.com. אורכב מ-המקור ב-9 בדצמבר 2008. נבדק ב-16 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ See Lust, Caution (clip) (WMV) (Motion picture). Focus Features. נבדק ב-16 באוגוסט 2008. {{cite AV media}}: (עזרה)
  29. ^ "The FX series". LTI Vehicles. 2006. אורכב מ-המקור ב-24 ביוני 2008. נבדק ב-16 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)