K2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
K2 או פסגת גודווין-אוסטן
K2-big.jpg

K2 בקיץ
גובה 8,611 מטר. ההר השני בגובהו בעולם
מיקום גבול סין וצפון פקיסטן
רכס הרים קארקוראם
העפלה ראשונה 31 ביולי 1954 על ידי האיטלקים לינו לצ'דלי ואקילֶה קומפניוני.
קואורדינטות 35°52′57″N 76°30′48″E

הר K2 (נודע גם בשמות פסגת גודווין-אוסטן, לאמבה פהאר, צ'וגורי, קצ'ו ודאפסאנג) הוא הר גבוה ברכס קארקוראם, שנמצא על גבול סין וצפון פקיסטן. גובהו 8,611 מטר, והוא ההר השני בגובהו בעולם לאחר האוורסט, שגובהו 8,848 מטר.

ההר נחקר לראשונה על ידי אירופים בשנת 1856, עת משלחת בראשותו של הנרי האברשאם גודווין אוסטן כינתה אותו "K": "K2" היא האות הראשונה של שם הרכס "קארקוראם". "2" מפני שזו הייתה הפסגה השנייה שראה באופק.

הניסיון המקצועי הראשון לטיפוס על ההר נעשה ב־1903, אך רק לאחר חמישה ניסיונות מאומצים ויקרים שנכשלו, נכבשה פסגת ההר ב־31 ביולי 1954 על ידי משלחת מטפסים איטלקית בראשותו של ארדיטו דסיו. שני המטפסים שהגיעו לפסגה הם לינו לצ'דלי ואקילֶה קומפניוני.

האישה הראשונה שהעפילה לפסגת K2 היא ואנדה רוטיאקביץ' מפולין, ב־1986. חמש הנשים שניסו לטפס על הפסגה אחריה נספו כולן (שלוש מהן בדרכן חזרה - למשל, אליסון הרגריבס), נסיבות שהובילו לאמונה תפלה כי ההר מקולל למטפסות הרים.

K2 נחשב להר קשה יותר לטיפוס מהאוורסט, ולמעשה ההר הקשה ביותר לטיפוס בעולם. נכון ל-1 בינואר 2002, רק 198 מטפסים הגיעו לפסגה. שניים מהם הגיעו פעמיים. מתוך ה-196 שהגיעו לפסגה, 22 נספו בדרכם חזרה, כך שבפועל רק 174 מטפסים השלימו העפלה מלאה. בניסיונות העפלה אלו נספו 49 אנשים, מתוכם 13 בשנת 1986 לבדה. דהיינו, אחד מכל ארבעה מטפסים מת על ההר. בעונת הטיפוס של 2006 הגיעו רק ארבעה מטפסים לפסגת K2. ארבעה מטפסים קיפדו את חייהם בניסיונות העפלה כושלים. זהו היחס הירוד ביותר של הגעה לפסגה כנגד מספר הקורבנות.

באוגוסט 2008 הגיעו ביחד 18 מטפסים משבע משלחות שונות לפסגה. המטפסים הגיעו לפסגה מאוחר מאוד, בסביבות 18:30, ולא הספיקו לרדת ממנה בשעות האור. ביומיים הבאים נספו במהלך הירידה 11 מהם, ורק שבעה נצלו. לשניים מהם כרתו מאוחר יותר את כל אצבעות הרגליים, שקפאו.

סרטים הקשורים ל-K2[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]