המחוז האוטונומי הטיבטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיבט (מחוז אוטונומי)
西藏/Xīzàng
བོད་རང་སྐྱོང་ལྗོངས་/Bod-rang-skyong-ljongs
IMG 1800 Gyantze Kum Bum Palkhor Choide.jpg
מדינה / טריטוריה Flag of the People's Republic of China.svg  הרפובליקה העממית של סין
נציבויות במחוז אוטונומי 7
בירת המחוז אוטונומי להַסָה
שפה רשמית מנדרינית תקנית, טיבטית
שטח 1,228,400 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז אוטונומי
 ‑ צפיפות

2,840,000‏  (נכון ל-2004)
2.3 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 31°42′20″N 86°56′25″E / 31.705556°N 86.940278°E / 31.705556; 86.940278 קואורדינטות: 31°42′20″N 86°56′25″E / 31.705556°N 86.940278°E / 31.705556; 86.940278 
אזור זמן UTC +8
http://www.xizang.gov.cn/
לחצו כדי להקטין חזרה
מקאו הונג קונג האינאן גואנגדונג גואנגשי חונאן יונאן פוג'יין שאנגחאי ג'יאנגשי ג'ג'יאנג ג'יאנגסו חוביי אנחווי גוויג'ואו צ'ונגצ'ינג שאאנשי חנאן שאנשי שאנדונג חביי בייג'ינג טיינג'ין נינגשיה ליאונינג ג'ילין סצ'ואן המחוז האוטונומי הטיבטי חיילונגג'יאנג גאנסו צ'ינגהאי שינג'יאנג מונגוליה הפנימית שטח בשליטת פקיסטן דה-פקטו, הודו טוענת לבעלות שטח בשליטת הודו דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלות שטח בשליטת הודו דה-פקטו, סין טוענת לבעלות טאיוואן חלק ממחוז שינג'יאנג דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלות חלק מהמחוז האוטונומי הטיבטי דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלות בנגלדש בהוטן נפאל מיאנמר לאוס וייטנאם תאילנד הפיליפינים יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית קירגיזסטן קזחסטן מונגוליה אפגניסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן פקיסטן הודו רוסיהTibet in China (claimed hatched) (+all claims hatched).svg
אודות התמונה

המחוז האוטונומי הטיבטי (טיבטית:བོད་རང་སྐྱོང་ལྗོངས་ תעתיק וויילי: Bod-rang-skyong-ljongs; מנדרינית תקנית: 西藏自治區/西藏自治区 תעתיק פיניין: Xīzàng Zìzhìqū) הוא אזור אוטונומי במעמד מחוז ברפובליקה העממית של סין. בירתו היא העיר להסה. שטחו כ-1,228,400 קמ"ר - שני בשטחו רק לשינג'יאנג, אך עם צפיפות אוכלוסין ממוצעת של 2.23 נפש לקמ"ר, מונה אוכלוסייתו (נכון לאומדן משנת 2004) כ-2,740,000 נפש - מספר העולה רק על זה של מקאו הזעירה.

סין כבשה את טיבט בשנת 1950 ומזהה האזור האוטונומי הטיבטי כטיבט עצמה, אך לעצם הגדרה זו יש מתנגדים רבים ובראשם הממשלה הטיבטית הגולה. זו האחרונה מגדירה את טיבט, או את "טיבט ההיסטורית" כאזור הכולל לא רק את האזור האוטומי הטיבטי, אלא גם את המחוז ההיסטורי אמדו, הנכלל כיום במחוז צ'ינגהאי ודרום-מערב מחוז גאנסו, וכן מזרח מחוז ק'אם, היום במערב סצ'ואן וצפון-מערב מחוז יונאן. באזור האוטונומי הסיני נכלל המחוז ההיסטורי אוּ צאנג וחציו המערבי של מחוז ק'אם, המהווים ביחד כמחצית משטחה של טיבט ההיסטורית. גבולותיו הנוכחיים תואמים בקירוב את אלו של אזור השליטה של הממשלה הטיבטית שלפני 1959.

מידת האוטונומיה של האזור האוטונומי הטיבטי גם היא נתונה במחלוקת. על-פי ממשלת סין, לאזור האוטונומי הטיבטי מידה רבה של אוטונומיה, המתחייבת מכוח סעיפים 111-122 שבחוקת הרפובליקה העממית ומכוח החוק הסיני בדבר אוטונומיה אתנית אזורית. כך למשל היושב ראש של האזור האוטונומי הטיבטי מחויב על-פי חוק להיות ממוצא טיבטי אתני. מנגד טוענים התומכים בעצמאות טיבט כי לאזור האוטונומי הטיבטי אין בפועל כמעט כל אוטונומיה. מזה למעלה מעשור מצהיר הדלאי לאמה ה-14, טנזין גיאטסו, כי הוא מבקש לדון ב"ממשל-עצמי אמיתי" לטיבט תחת הרפובליקה העממית של סין, עמדה המבטאת את השקפתו כי במצב הנוכחי אין באזור האוטונומי הטיבטי כדי להביא לטיבטים ממשל עצמי כלשהו.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין כל האזורים במעמד מחוז ברפובליקה העממית של סין, האזור האוטונומי הטיבטי הוא הדליל ביותר באוכלוסייה, בעיקר בשל מאפייניו הגאוגרפיים הקשים.

נכון לשנת 2000, 92.8% מהאוכלוסייה הם טיבטים, רובם מאמינים בבודהיזם טיבטי או בבון. סינים בני האן, שהיגרו לאזור לאחרונה מיתר חלקי סין, מהווים 6.1% מהאוכלוסייה.

בדרום מזרח האזור נמצאים גם קבוצות שבטיות שונות כגון מוֹנְפָּה ולוֹבָּה, הנוהגים לפי שילובים של בודהיזם טיבטי ופולחן נשמות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי הטיבטים עוסקים בחקלאות למחייתם. עם זאת, מאז תחילת הרפורמה הכלכלית של סין החל בשנות השמונים, מתאפשרים משלחי-יד נוספים, בין היתר בתחום התיירות. בשנת 2005 עבר התמ"ג הנומינלי את רף ה-25 מיליארד יואן ($3.1 מיליארד דולר אמריקני) - למעלה מכפליים מהערך של ¥11.78 מיליארד בשנת 2000. הגידול בתמ"ג היה אפוא את כ-12% בממוצע בשנה בחמש השנים האחרונות. החקלאות ומשק החי ממשיכים אמנם למלא תפקיד חשוב בפיתוח הכלכלי המקומי, אך ענף השירותים צובר תאוצה ובשנת 2005 היה חלקו בגידול בתמ"ג למעלה מ-50%. כמו כן פתיחתו המחודשת של מעבר נַאטוּ-לָה בין טיבט להודו צפוי להקל על המסחר בין הודו לטיבט, ולתרום את חלקו לפיתוח הכלכלי של טיבט. ההכנסה הפנויה לנפש של האוכלוסייה העירונית והכפרית של תושבי טיבט בשנת 2005 הייתה ¥8,411 ($1,051) ו- ¥2,075 ($259) בהתאמה, עלייה של 30.4% ו-55.9% בהשוואה לשנת 2000.

לאחרונה מיישמת הממשלה המרכזית מדיניות של פיתוח מערב סין. בין יישומיה הבולטים של מדיניות זו היא סלילת מסילת הרכבת ללהסה, מיזם הנדסי עתיר אתגרים ותקציב, שבא אל סיומו בשנת 2006.