May (סרט)

May
	כרזת הסרט באנגלית
	כרזת הסרט באנגלית
בימוי	לאקי מק'קי (אנ')
הופק בידי	מריוס באלחונס (אנ')
תסריט	לאקי מק'קי (אנ')
עריכה	דברה גולדפילד; ריאן ג'ונסון; כריס סיברסטון (אנ')
שחקנים ראשיים	אנג'לה בטיס (אנ'); ג'רמי סיסטו; אנה פריס; ג'יימס דובל (אנ')
מוזיקה	ג'יי ברנס לוקט (אנ')
צילום	סטיב ידלין (אנ')
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	2 Loop Films
חברה מפיצה	Lionsgate (אנ')
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	13 בינואר 2002 (סאנדנס); 7 בפברואר 2003 (ארצות הברית)
משך הקרנה	93 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	אימה פסיכולוגית (אנ')
תקציב	1.7 מיליון דולר
הכנסות	634,803 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	may
פרסים	Sitges Film Festival Best Actress award; Sitges Film Festival Best Screenplay award ;
	www.maythemovie.com
	דף הסרט ב־IMDb

May (בעברית: מיי) הוא סרט אימה פסיכולוגית (אנ') אמריקאי משנת 2002 שנכתב ובוים על ידי לאקי מק'קי (אנ') וזהו פרויקט הביכורים שלו.^[1]^[2] בסרט מככבים אנג'לה בטיס (אנ'), ג'רמי סיסטו, אנה פריס וג'יימס דובל (אנ'). עלילת הסרט עוקבת אחר אישה בודדה שחוותה ילדות טראומתית, ובמאמצה לרכוש לעצמה חברים.

הסרט נחשב לכישלון מבחינה קופתית, אך זכה לביקורות מעורבות ונחשב לסרט פולחן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיי קנדי היא סייעת לווטרינר שסבלה מבריונות בילדותה בעקבות עין עצלה. "חברתה היחידה" של מיי היא בובה המוצגת בתוך תיבה מזכוכית לה מיי קוראת סוזי, אותה אמה של מיי הכינה לה ליום הולדתה עם ההקדשה "אם אינך יכולה למצוא חבר, תעשי לעצמך אחד". האופטימטריסט של מיי מתקן את העין העצלה שלה, תחילה בעזרת משקפיים ולאחר מכן בעזרת עדשות מגע.

מיי מתחברת למכונאי בשם אדם ומתחילה לצאת איתו. מיי מקובעת על ידיו של אדם, אותן היא מחשיבה לחלק הכי אטרקטיבי בגופו. חברתה הלסבית של מיי לעבודה, פולי מציגה משיכה מינית כלפיי מיי. באחד הימים, מיי רומזת שלפולי יש צוואר יפה. במהלך פלרטוט, פולי מעניקה למיי חתולת מחמד לה מיי קוראת לופי.

מיי מזמינה את אדם לדירתה, שם הוא מראה לה סרט בשם "ג'ק וג'יל" אותו הוא יצר במהלך לימודיו באוניברסיטה. הסרט מציג זוג אוהבים שיוצאים ביחד לפיקניק שבו הם אוכלים אחד את השני. מיי מוקסמת מהקניבליזם שמוצג בסרט. בזמן שהזוג מתנשק בלהט, מיי נושכת את שפתיו של אדם והן מדממות. מוטרד ממה שקרה, אדם עוזב את הדירה. מיי מוציאה את תסכולה על סוזי ולאחר מכן סוגרת אותה בקופסת קרטון.

בהמשך, מיי מתחילה להתנדב בבית ספר לילדים עיוורים, שם היא מתחברת לילדה מופנית בשם פטי, שמכינה למיי מאפרה מחימר. מתוסכלת מהפרידה מאדם, מיי מתחילה במערכת יחסים מינית עם פולי. מיי שומעת את אדם אומר שהוא שמח להיפטר ממנה. מתוסכלת, מיי מבקרת את פולי, אך מוצאת אותה ביחד עם אישה אחרת בשם אמברוסיה. לאחר שלופי מסרבת להתקרב למיי, מיי בכעסה זורקת את המאפרה עליה והורגת אותה. מיי מתחילה לחוות הזיות בהן סוזי מדברת אליה.

מיי לוקחת את סוזי לבית הספר ומציגה אותה בפני הילדים כחברתה הכי טובה. הילדים מנסים להוציא את סוזי מתיבת הזכוכית, אך בטעות שוברים אותה ופוצעים את עצמם ואת מיי. מיי העצובה חוזרת לביתה ביחד עם סוזי ההרוסה. יום למחרת, מיי פוגשת גבר פאנק ששואל אותה אם היא רוצה לאכול ממתקים ביחד איתו. מיי מסכימה ומחמיאה לגבר על הקעקוע בזרועו. בביתה של מיי, הגבר מוצא את גופתה של לופי במקרר ומכנה את מיי "מוזרה". תחת התקף פסיכוטי, מיי דוקרת את הגבר בראשו. לאחר שהיא מהרהרת על החוויה, מיי מסיקה שהיא צריכה עוד "חלקים".

בערב ליל כל הקדושים, מיי מתחפשת לבובה שדומה לסוזי. מיי מעמידה פנים שהיא נורמלית והולכת לביתה של פולי, שם היא משספת את גרונה עם אזמל. כשאמברוסיה מגיעה, מיי דוקרת אותה. לאחר מכן, מיי הולכת לביתו של אדם, שם הוא נמצא עם בת זוגו החדשה. שם, מיי רוצחת את אדם וחברתו בעזרת אזמל. בחזרה בביתה, מיי מעצבת לעצמה "חברה חדשה", בובת סמרטוטים שעשויה מחלקי הגופות של קורבנותיה: זרועותיו של הגבר הפאנק, צווארה של פולי, רגליה של אמברוסיה, ידיו של אדם, אוזניה של בת זוגו ופרוותה של לופי שמשמשת כשיער. בעזרת החלקים מהמאפרה שהיא ניפצה קודם לכן, מיי חורטת את השם "איימי" על הבובה. מיי מבינה שלאיימי אין עיניים ולכן היא לא יכולה "לראות" אותה, לכן היא מוציאה מעצמה את העין העצלה שלה ומדביקה אותה לפניה של איימי. מיי פורצת בבכי ומתחילה לדמם מעיניה, לאחר מכן מתחננת בפניי איימי שתביט בה. מיי מתמוטטת על המיטה בסמוך לבובה ומחבקת אותה. לאחר מכן, הבובה קמה לחיים ומלטפת את מיי באמצעות ידיו של אדם.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנג'לה בטיס (אנ') - מיי קנדי.
- צ'נדלר ריילי האצ'ט - מיי הצעירה.
ג'רמי סיסטו - אדם סטאבס.
אנה פריס - פולי.
ניקול הילטז (אנ') - אמברוסיה.
ג'יימס דובל (אנ') - גבר פאנק.
קן דוויטיאן (אנ') - רופא.
קווין גייג' (אנ') - אביה של מיי.
מרלי קנדי - אמה של מיי.
רייצ'ל דייוויד - פטי דייוויד.
נורה זהטנר - בת הזוג החדשה של אדם.
ויל אסטס - שותפו לדירה של אדם.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט מכיל שירים מקוריים שנוצרו בידי ג'יימס לאקט (אנ') מלהקת "Poperratic (אנ')".

אמנים נוספים שתרמו לפסקול הם הברידרז, The Kelley Deal 6000 (אנ'), H Is Orange, Strangels, Thrill My Wife, The Wedding's Off, אנג'לו מאטז ו-Tommy James and the Shondells (אנ').

חלק משיריו של לאקט שהושמעו בסרט שוחררו על גבי תקליטור בשם "May and Other Selected Works of Jaye Barnes Luckett" בהפצת La-La Land Records בשנת 2007.

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיי הופץ בצורה מוגבלת בבתי קולנוע בצפון אמריקה. לאחר סיום ההקרנות, הסרט הרוויח 150,227 דולר.^[3] הסרט הרוויח 634,803 מהקרנות מסביב לעולם כנגד תקציב של 1.7 מיליון דולר שהושקעו ביצירתו.^[4]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר Rotten Tomatoes העניק לסרט ציון של 70% טריות על סמך 69 ביקורות.^[5]

האתר Metacritic העניק לסרט ציון של 58/100 על סמך 18 ביקורות.^[6]

מועמדויות וזכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]


טקס	פרס	מקבל הפרס
פסטיבל הסרטים בבריסל (אנ')	השחקנית הכי טובה	אנג'לה בטיס (אנ')
פסטיבל סרטי Sitges (אנ')	השחקנית הכי טובה התסריט הכי טוב	אנג'לה בטיס (אנ') לאקי מק'קי (אנ')
פסטיבל סרטי ז'רארדמר (אנ')	הפרמיירה הכי טובה	לאקי מק'קי (אנ')
פסטיבל הסרטים במלאגה	השחקנית הכי טובה הסרט הכי טוב התסריט הכי טוב הסרט הכי טוב	אנג'לה בטיס (אנ') לאקי מק'קי (אנ') לאקי מק'קי (אנ') לאקי מק'קי (אנ')