NASL (1968-1984)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הליגה הצפון אמריקאית בכדורגל
NASL
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 7 בדצמבר 1967
תאריך פירוק 28 במרץ 1985
ארגון מפעיל פדרציית הכדורגל של ארצות הברית
מספר מתמודדים 24
מדינות משתתפות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קנדהקנדה קנדה
זוכה אחרון/נה שיקגו סטינג
הכי הרבה זכיות ניו יורק קוסמוס (5)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הליגה הצפון אמריקאית בכדורגל (NASL), הייתה ליגת הכדורגל הבכירה בארצות הברית ובקנדה שפעלה בין השנים 1968 ל-1984. זו הייתה ליגת הכדורגל הראשונה שהצליחה בקנה מידה לאומי בארצות הברית. ה-NASL הניח את היסודות לכדורגל בארצות הברית שסייעו לאירוח את גביע העולם ב-1994 ולהקמת ה-MLS ב-1996. קבוצות הליגה החתימו מספר לא קטן מהשחקנים הטובים בעולם. בסופו של דבר, המיתון הכלכלי של תחילת שנות ה-80, וסכסוכים עם איגוד השחקנים הובילו לקריסה של ה-NASL לאחר עונת 1984. ליגת הכדורגל של צפון אמריקה (NASL) ניהלה מערכת יחסים סוערת עם פיפ"א, הגוף המנהל העולמי של הכדורגל, עקב שינויי החוקים שלה. באפריל 1978, פיפ"א איימה לאסור על שחקני NASL להשתתף במשחקים בינלאומיים בשל שינויי החוקים הבלתי מאושרים. ה-NASL הגיב באיום לתבוע את פיפ"א בבית משפט פדרלי. המחלוקת הוכרעה בסופו של דבר כאשר ה-NASL הסכים לציית לכללים ולתקנות של פיפ"א. הסכם זה איפשר לשחקני NASL להמשיך לשחק בינלאומי, ולפיפ"א לשלוט על הכללים והתקנות של הספורט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הצפון אמריקאית בכדורגל (NASL) הוקמה בשנת 1967 כתוצאה מכמות קהל הטלוויזיה הגדול והמפתיע של צפון אמריקה של למעלה ממיליון כאשר צפה בשידורי מונדיאל 1966. מה שגרם למשקיעי ספורט אמריקאים להאמין שיש שוק לא מנוצל לספורט בארצות הברית ובקנדה. כתוצאה מכך, נפתחו שתי ליגות כדורגל מקצועניות בארצות הברית: התאחדות הכדורגל המאוחדת של ארצות הברית (USA) שאושרה על ידי פיפ"א וליגת הכדורגל הלאומית ללא אישור (NPSL). שתי הליגות התאחדו ב-7 בדצמבר 1967, ויצרו את ה-NASL. לליגה היו כמה הצלחות, אבל היא התקשתה לקבל קבלה בקהילת הספורט האמריקאית. זה היה רק לאחר ששתי קבוצות מליגת הכדורגל האמריקאית (ASL) עברו ל-NASL והליגה הצליחה לשרוד. ב-1971, ה-NASL צירפה שלוש קבוצות והדאלאס טורנדו זכו בתואר. על מנת להפוך את הספורט למושך יותר עבור צפון אמריקאים, ה-NASL שינה את חוקי המשחק שלו.

התפתחותה של הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-NASL של תחילת שנות ה-70 ראתה עלייה בעניין הצופים, עם קבוצות רבות בליגה בעלות ממוצע קהל של למעלה מ-10,000 אוהדים ב-1973. בעונות 1974 ו-1975 כמות הקהל התרחבה במהירות במשחקי ה-NASL, כאשר קבוצות בחוף המערבי העניקו לו נוכחות לאומית בפעם הראשונה. הרחבה זו זכתה להצלחה, כאשר שלוש מהקבוצות עמדו בממוצע של למעלה מ-10,000 אוהדים בשנת 1974. בשנת 1975, החתמת שחקנים ידועים בינלאומיים, כמו אאוזביו לבוסטון מינטמן ופיטר בונטי לסנט לואיס סטארס, הגבירה עוד יותר את עניין הצופים. עד 1975, ה-NASL גדל מ-9 קבוצות ב-1973 ל-20 קבוצות, ועונת 1975 ב-NASL, שודרה בשידור חי ב-CBS, השידור הלאומי הראשון של משחק כדורגל מקצועני בארצות הברית מאז 1968. הניו יורק קוסמוס יצרה סנסציה תקשורתית ב-1975 כשהחתימה את הכדורגלן הברזילאי האגדי פלה. הגעתו הביאה תשומת לב אדירה לכדורגל בארצות הברית והנוכחות במשחקים של הקוסמוס שולשה רק בחצי העונה בה שיחק שם. הנוכחות של פלה הובילה גם לחשיפה גדולה יותר לטלוויזיה עבור הקוסמוס ועבור הליגה בכללותה, כאשר עשרה מיליון אנשים התכוונו לצפות בשידור החי של משחק הבכורה של פלה. הפופולריות של הקוסמוס המשיכה לגדול ועד 1976, ה-NASL נקלט על ידי התקשורת המרכזית. בשיאם, הקוסמוס רשמו למעלה מ-40,000 אוהדים במשחק. ב-1976, החתימה לוס אנג'לס אצטקס את אגדת מנצ'סטר יונייטד, ג'ורג' בסט. ה-NASL ניסה לגרום לבסט לעבור לאמריקה, ועם החתמת פלה בניו יורק, לוס אנג'לס הייתה המיקום ההגיוני עבור בסט. שנתיים לאחר מכן, ב-1978, בסט הועבר בטרייד לפורט לודרדייל סטרייקס. ב-1979, לוס אנג'לס אצטקס החתימה את אגדת הכדורגל ההולנדית יוהאן קרויף, שזכה להצלחה מיידית, הכפיל את כמות הקהל במשחקים ואף זכה בפרס ה-MVP של הליגה. לאחר מכן לוס אנג'לס אצטקס מינתה למשרת המאמן את רינוס מיכלס, המאמן שזכה להמצאת סגנון המשחק ההולנדי של "טוטאל פוטבול" בשנות ה-70. מינסוטה קיקס הוקמה ב-1976 והפכה במהרה לאחת הקבוצות הפופולריות יותר בליגה, כשהיא משכה ממוצע קהל של 23,120 אוהדים למשחק. הוושינגטון דיפלומטס נרכשו על ידי חברת מדיסון סקוור גארדן באוקטובר 1978 ומעברו של קרויף לוושינגטון עזר למועדון להתפתח. עונת 1980 ב-NASL, נראתה מוכנה להצלחה מתונה, כאשר נוכחות הקהל עלתה ב-8% ו-ABC שידרה מספר משחקים בטלוויזיה במהלך העונות 1979 ו-1980.

המשבר כלכלי והפירוק ב-1985[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתרחבות המהירה הזו גרמה לליגה "להימתח מדי" והקשתה לשמור על איכות המשחק. המיתון הכלכלי של תחילת שנות ה-80 גבה את שלו גם מהליגה, שכן רבים מבעליה לא היו חסינים מפני השפל הכלכלי הגדול יותר. הקבוצות בליגה אף הוציאו יותר מדי על משכורות שחקנים, כאשר קבוצות כמו הניו יורק קוסמוס הוציאו המון כסף על כוכבים לאחר שיאם על מנת לנסות לשאוף להצלחה. התחרות מ"הליגה הצפון אמריקאית בכדורגל אולמות" המתחדשת הוסיפה גם היא ללחץ הכלכלי. כתוצאה מכך, הליגה נקלעה לגירעון קולקטיבי ב-1980 של כ-30 מיליון דולר, ועונת 1981 הייתה גרועה עוד יותר כאשר 24 קבוצות הליגה שוב רשמו גירעון קולקטיבי של 30 מיליון דולר. חמש קבוצות התפרקו בתום עונת 1981, כששתי קבוצות נוספות התפרקו במהלך עונת 1981-82. בתחילת שנות ה-80, המוניטין של הליגה הצפון אמריקאית בכדורגל (NASL), ירד במהירות ואף איבד רבים מהזכיונות שלו. בניסיון להמשיך, הליגה ביצעה כמה שינויים, כולל הדחת פיל ווסנם, שהיה הנציב של הליגה מאז 1969. ה-NASL אף ניסו לעזור לארצות הברית לארח את גביע העולם של 1986, אבל פיפ"א העניקה בסופו של דבר את האירוח למקסיקו. ה-NASL נמשך עד עונת 1984 עם תשע קבוצות בלבד, ולאחר מכן השעה את הפעילות של הליגה לעונת 1985. מתוך תשע הקבוצות האחרונות בליגה, ארבע מהם הצטרפו לליגה הצפון אמריקאית בכדורגל אולמות, בעוד הטולסה ראפנקס שיחקו באופן עצמאי עד יולי 1985.

זכיות לפי שנים בסוקר בול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זוכה תוצאה סגנית אצטדיון קהל
1968 אטלנטה צ'יפס 0-0 סן דייגו טורוס בלבואה, סן דייגו 9,360
0-3 אטלנטה, אטלנטה 14,994
אטלנטה צ'יפס זכתה בגביע אחרי ניצחון 0-3 בסיכום שני המשחקים
1969 (אין משחק) קנזס סיטי ספרס זכתה באליפות הליגה [א]
1970 רוצ'סטר לאנסרס 0-3 וושינגטון דארטס אקווינס ממוריאל, רוצ'סטר 9,321
0-3 ברוקלנד, וושינגטון 5,543
רוצ'סטר לאנסרס זכתה בגביע אחרי ניצחון 3-4 בסיכום שני המשחקים
1971 דאלאס טורנדו 2-1 אטלנטה צ'יפס אטלנטה, אטלנטה 3,218
1-4 פרנקלין, דאלאס 6,456
0-2 אטלנטה, אטלנטה 4,687
דאלאס טורנדו זכתה בגביע לאחר שניצחה 2 משחקים מתוך 3.
1972 ניו יורק קוסמוס 1-2 סנט לואיס סטארס אופסטרה, ניו יורק 6,102
1973 פילדלפיה אטומס 0-2 דאלאס טורנדו טקסס, אירווינג 18,824
1974 לוס אנג'לס אצטקס 3-3 (3-5 פ') מיאמי טורוס אורנג' בול, מיאמי 15,507
1975 טמפה ביי רודיס 0-2 פורטלנד טימברס ספרטן, סן חוזה 17,483
1976 טורונטו בליזארד 0-3 מינסוטה קיקס קינגדום, סיאטל 25,765
1977 ניו יורק קוסמוס 1-2 סיאטל סאונדרס פרובידנס פארק, פורטלנד 35,548
1978 ניו יורק קוסמוס 1-3 טמפה ביי רודיס אצטדיון הענקים, ניו ג'רזי 74,901
1979 ונקובר וייטקאפס 1-2 טמפה ביי רודיס אצטדיון הענקים, ניו ג'רזי 50,699
1980 ניו יורק קוסמוס 0-3 פורט לודרדייל סטרייקרס אצטדיון רוברט קנדי ממוריאל, וושינגטון 50,768
1981 שיקגו סטינג 0-0 (1-2 פ') ניו יורק קוסמוס אצטדיון התערוכה, טורונטו 36,971
1982 ניו יורק קוסמוס 0-1 סיאטל סאונדרס אצטדיון סן דייגו, סן דייגו 22,634
1983 טולסה ראפנקס 0-2 טורונטו בליזארד בי סי פלייס, ונקובר 53,326
1984 שיקגו סטינג 1-2 טורונטו בליזארד קומיסקי פארק, שיקגו 100,000
2-3 ורסיטי, טורונטו 55,000
שיקגו סטינג זכתה בגביע לאחר שניצחה ב-2 המשחקים.
  1. ^ לא נערך גמר. קנזס סיטי ספרס סיימה במקום הראשון בעונה הסדירה של ה-NASL וזכתה באליפות.

זכיות לפי קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
ניו יורק קוסמוס 5 1 1972, 1977, 1978, 1980, 1982 1981
שיקגו סטינג 2 0 1981, 1984
אטלנטה צ'יפס 1 2 1968 1969, 1971
טמפה ביי רודיס 1 2 1975 1978, 1979
טורונטו בליזארד 1 2 1976 1983, 1984
דאלאס טורנדו 1 1 1971 1973
קנזס סיטי ספרס 1 0 1969
רוצ'סטר לאנסרס 1 0 1970
פילדלפיה אטומס 1 0 1973
לוס אנג'לס אצטקס 1 0 1974
ונקובר וייטקאפס 1 0 1979
טולסה ראפנקס 1 0 1983
סיאטל סאונדרס 0 2 1977, 1982
סן דייגו טורוס 0 1 1968
וושינגטון דארטס 0 1 1970
סנט לואיס סטארס 0 1 1972
מיאמי טורוס 0 1 1974
פורטלנד טימברס 0 1 1975
מינסוטה קיקס 0 1 1976
פורט לודרדייל סטרייקרס 0 1 1980

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורגלן הגרמני פרנץ בקנבאואר ב-1977 עם הניו יורק קוסמוס

השחקן המצטיין של השנה, רוקי השנה, מאמן השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה השחקן המצטיין רוקי מאמן
1968 פוליןפולין יאנוש קובליק דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) קייזר מוטאונג ויילסויילס פיל ווסנם
1969 אורוגוואיאורוגוואי פפה פרננדס אורוגוואיאורוגוואי פפה פרננדס הונגריההונגריה יאנוש בדל
1970 ארצות הבריתארצות הברית קרלוס מטידיירי ארצות הבריתארצות הברית ג'ים ליקר איטליהאיטליה סאל דהרוסה
1971 ארצות הבריתארצות הברית קרלוס מטידיירי ברמודהברמודה רנדי הורטון אנגליהאנגליה רון ניומן
1972 ברמודהברמודה רנדי הורטון ארצות הבריתארצות הברית מייק וינטר פוליןפולין קז'ימייז' פרנקייביץ'
1973 טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו וורן ארצ'יבלד ארצות הבריתארצות הברית קייל רוט ג'וניור ארצות הבריתארצות הברית אל מילר
1974 אנגליהאנגליה פיטר סילבסטר ארצות הבריתארצות הברית דאג מקמילן סקוטלנדסקוטלנד ג'ון יאנג
1975 טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו סטיב דייוויד ארצות הבריתארצות הברית כריס בהר אנגליהאנגליה ג'ון סוול
1976 ברזילברזיל פלה ארצות הבריתארצות הברית סטיב פצ'ר איטליהאיטליה אדי פירמני
1977 גרמניה המערביתגרמניה המערבית פרנץ בקנבאואר ארצות הבריתארצות הברית ג'ים מקאליסטר אנגליהאנגליה רון ניומן
1978 אנגליהאנגליה מייק פלנגן ארצות הבריתארצות הברית גארי את'רינגטון אנגליהאנגליה טוני וייטרס
1979 הולנדהולנד יוהאן קרויף ארצות הבריתארצות הברית לארי האלסר פינלנדפינלנד טימו ליקוסקי
1980 אנגליהאנגליה רוג'ר דייוויס ארצות הבריתארצות הברית ג'ף דורגן אנגליהאנגליה אלן הינטון
1981 איטליהאיטליה ג'ורג'ו קינאליה ארצות הבריתארצות הברית ג'ו מורון ג'וניור ארצות הבריתארצות הברית ווילי רוי
1982 אנגליהאנגליה פיטר וורד ארצות הבריתארצות הברית פדרו דבריטו אירלנדאירלנד ג'וני ג'יילס
1983 פרגוואיפרגוואי רוברטו קבניאס ארצות הבריתארצות הברית גרג תומפסון יוגוסלביהיוגוסלביה דראגן פופוביץ'
1984 יוגוסלביהיוגוסלביה סטיב זונגל דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) רוי וג'רל אנגליהאנגליה רון ניומן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NASL בוויקישיתוף