בנימין מנדלזון
 | |
| לידה | 1904 |
|---|---|
| פטירה | מאי 1979 (בגיל 75 בערך) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| תקופת הפעילות |
? – מאי 1979 |
| השתייכות | חסידות גור |
| צאצאים |
מנחם מנדל מנדלזון |
  | |
הרב בנימין מנדלזון (ה'תרס"ד 1904 - כ"ד באייר ה'תשל"ט מאי 1979) היה רבו של כפר אתא (לימים קריית אתא) ובהמשך רב המושב החרדי קוממיות. שמו נקשר לפרשת חטיפתו של הילד יוסל'ה שוחמכר. פעל[1] למען שמירת שמיטה ללא הסתמכות על היתר המכירה והיה פעיל מרכזי בקרן השביעית, שתומכת כלכלית בחקלאים שומרי שמיטה.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1904 בעיירה פלוצק בפולין לרב מנחם מנדל מנדלזון, חסיד אלכסנדר ששימש שם כראש ישיבה, ולחנה דבורה, נכדת רבי משה מזאלישין בעל "משפט צדק" וצאצאית של רבי מרדכי יפה ושל שושלת וורקא. למד בעיקר אצל אביו. אשתו הראשונה מרים נפטרה בצעירותה והוא נישא בשנית, לבתו של אהרן משה חיימוביץ, מבודז'אנוב שבפולין. הוא הפך לחסיד גור בימיו של רבי אברהם מרדכי אלתר מגור אשר השפיע עליו לעלות לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל ומונה לרב היישוב כפר אתא.
בשנת 1952 נענה לבקשת חברי מושב קוממיות להיות רבם. פעל לשמירת השמיטה ללא הסתמכות על "היתר המכירה" בקרב חקלאי הארץ. לצורך כך עבר בין המושבים ופעל בקרב החקלאים. בשנת 1973 הרחיב את היקף קרן השביעית, כך שתתמוך גם בחקלאים שאינם חרדים שבחרו שלא לעבד את אדמתם בשמיטה.
באוגוסט 1961 ניסתה המשטרה לעצור את הרב מנדלזון בהקשר לחטיפת יוסל'ה שוחמכר אך תושבי קוממיות מנעו את המעצר[2]. במאי 1962 נעצר בחשד למעורבות הסתרת יוסל'ה וכן ילד נוסף[3]. מעצרו עורר מחאה בקרב החרדים בארצות הברית. בכנס מחאה של אגודת הרבנים דיברו נגד המעצר הרבנים יוסף אליהו הנקין, משה פיינשטיין ויעקב קמנצקי ועוד[4]. במהלך המשפט סירב הרב מנדלזון להעיד ולהיחקר על דוכן העדים, אך מסר הצהרה ממקומו ובה אמר שבתחילה לא ידע שהילד שהתגורר אצל אחד מאנשי המושב הוא יוסל'ה וכאשר נודע לו הדבר הוא אמר שאין להחזיק בילד. בהתייחס לילד השני אמר שהוא אכן פעל למנוע את מסירתו לאביו החורג לאחר שהילד בכה בפניו שיצילו מידי המיסיון[5]. הוא הוסיף: "לא היה חשש שהילד יקבל חינוך חילוני גרידא. זו הייתה אימת המיסיון... אם מצווה קדושה זו היא בניגוד ללשון חוק המדינה... אני מוכן לקבל עלי כל ייסורים על שקיימתי את מצוות התורה"[6]. ב-21 ביוני 1962 הוא זוכה על ידי בית המשפט המחוזי, בנשיאות בנימין הלוי, משום שהתביעה חזרה בה מכתב האישום לאחר שעד התביעה בפרשת שוחמכר הודה בפניה ששיקר והיועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להמשיך בהליכים בפרשה השנייה. עם זאת, בית המשפט מתח על הרב מנדלזון ביקורת באמרו שידע שיוסל'ה מוחזק בקוממיות ולא פעל להחזרתו להוריו[7].
הרב מנדלזון זכה להערכת הרב אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא, הרב אברהם ישעיה קרליץ ורבנים נוספים.
בכ"ד באייר ה'תשל"ט נפטר הרב מנדלזון ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב מנחם מנדל - מילא את מקומו כרבה של קוממיות, אשתו בילא חיה הייתה בתו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר פולק מברגסז, אחותו של האדמו"ר רבי אברהם אלטר פולק מברגסז ובתו החורגת של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא. נפטר בנובמבר 2011.
- הרב ישראל יצחק - מרבני ארגון "תורה ויהדות לעם", מכונה "אב"ד קוממיות ירושלים", יו"ר קרן השביעית וראש כולל במושב קוממיות.
- מזיווגו השני: הרבנית חנה דבורה, נשואה ליעקב קליין.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רב-רלז.
- משה גוטמן, נזר הדור, חייו ומורשתו של הגר"ב מנדלזון זצ"ל, כסלו תשפ"ב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ק. שבתאי, דה יורה? - דה פקטו?, דבר, 9 ביולי 1954
- דב גולדשטיין, הרב שאינו מודה החוקי המדינה, מעריב, 13 במאי 1962
- הגה"ח רבי בנימין מנדלזון זצ"ל, נזר התורה - טבת תשס"ח, עמוד 33
בנימין מנדלזון (1904-1979), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו למשל: משה פראגר, מסע אל ארץ לא נודעת, בית יעקב גיליון 240–241, עמ' 7, באתר היברובוקס.
- ^ תושבי קוממיות מנעו מעצר רבם, דבר, 10 באוגוסט 1961
- ^ הרב מנדלסון חשוד בסיוע לשני מעשי חטיפה של ילדים, דבר, 11 במאי 1962
- ^ תביעה לביטול משפט הגר"ב מנדלסון שוגרה לבן-גוריון על ידי אגודת הרבנים, הפרדס, יולי 1962, עמודים 30-31
- ^ הרב בנימין מנדלסון: "לא חטפנו, לא הובלנו ולא השתתפנו בהעלמת יוס'לה": מקבל אחריות מלאה להצלת ישראל ויניק מן המיסיון, הצופה, 18 ביוני 1962.
- ^ הרב מנדלסון: גירסת התביעה על העברת יוסלה לבני ברק - עלילה, דבר, 18 ביוני 1962
- ^ הרב מנדלסון ו-3 מתושבי קוממיות זוכו, דבר, 22 ביוני 1962