משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 1986) היה תלמיד חכם, פוסק הלכה נודע ומשפיע ביותר וראש ישיבה. מחשובי הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית במאה ה-20, ראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק ויושב ראש מועצת גדולי התורה בארצות הברית.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה[עריכה]
נולד ברוסיה בשנת תרנ"ה (1895) לרב דוד - רבה של העיירה אוזדה וסטארבין, ופייא גיטל. נולד ביום הולדתו ופטירתו, של משה רבנו - ז' באדר, ונקרא על-שמו. בילדותו למד אצל הרב איסר זלמן מלצר בישיבת סלוצק, וכשהתבגר החליף את אביו ברבנות העיירה אוזדא וליובאן שברוסיה, עד הגירתו לארצות הברית בשנת תרצ"ז (1937). בארצות הברית שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק וכנשיא ארגון עזרת תורה.
הרב פיינשטיין נפטר בניו-יורק בשנת תשמ"ו (1986). בניגוד לדעתו שאין לקבור תושבי חו"ל בארץ ישראל ("ארץ ישראל איננה בית קברות"[דרוש מקור]), החליטו צאצאיו להשתמש בפסקו שלו בהתייחס לרב אחר, שלגביו פסק שאם לא יקבר בארץ ישראל עלול להיגרם ביזיון המת, מכיוון שנהוג בארצות הברית שגדולי תורה נקברים בארץ ישראל. בהלוויתו שהתקיימה בשושן פורים בירושלים השתתפו מאות אלפים. נקבר בהר המנוחות סמוך לקברו של רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז.
משפחתו[עריכה]
משפחתו מיוחסת לגר"א, השל"ה, הרב יום-טוב ליפמן הלר והרב יחיאל היילפרין.
- הרב דוד פיינשטיין - ממלא מקומו כראש ישיבת תפארת ירושלים בלואר איסט סייד ניו יורק, נחשב אחד מחשובי הפוסקים של היהדות האורתודקסית בארצות הברית.
- הרב ראובן פיינשטיין - מכהן כראש ישיבת תפארת ירושלים בסטטן איילנד שבניו יורק.
- חתנו הרב אליהו משה שיסגל, מגדולי תלמידי הרב שלמה היימן, ומחשובי תלמידי החכמים בארצות הברית, שימש ר"מ בישיבת תורה ודעת בברוקלין, ונפטר בצעירותו עוד בחיי חותנו.
- חתנו הרב ד"ר משה דוד טנדלר - רב במונסי ניו יורק, בעל משרה בישיבה יוניברסיטי, ומגדולי המומחים בתחום רפואה והלכה. שניים מחתניו הם הרב שבתי רפפורט, ראש ישיבת שבות ישראל לשעבר, והרב אברהם אורן, ר"מ בישיבת מקור חיים.
משנתו[עריכה]
הרב פיינשטיין היה מוכר כפוסק החרדי הבולט והמשפיע ביותר בארצות הברית. אלפי תשובותיו בהלכה הופצו בעולם היהודי כולו ורוכזו בסדרת הספרים "אגרות משה". בין היתר הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות, רפואה והלכה, ואף בעיקרי היהדות.
כמו כן היה פעיל בענייני ציבור וחינוך בקהילה היהודית. התנגד בחריפות לתנועה הרפורמית ולקונסרבטיבית, אך מדבר זה יצאה קולא, שכן לא החשיב לעניין ממזרות נישואים שנערכו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי ונישואים אזרחיים.
בפסיקות רבות נחשב למקל:
- התיר במקרים מסוימים הפריה מלאכותית של אישה מזרע של גבר לא יהודי,[1] דבר שאחרים ראו בו ניאוף לכל דבר והתקיפוהו על כך.[2]
- התיר לצרף מחלל שבת למניין בתנאים מסוימים, כאשר הוא מביא ראיה מהמרגלים.[3]
- בניגוד לאיסור המקובל על חלב נוכרי, התיר חלב נוכרי (בארצות הברית בלבד) בשל הפיקוח הקפדני של הממשלה על חלב.[4]
מדבריו[עריכה]
- "והצערעמאניע (ceremony, טקס) של בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת … ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים".[5]
- "בין לתוספות, בין להרמב"ם ואף לרש"י … איסור רציחה מ"לא תרצח" גם על עובר … ואסור להורגו אף לפיקוח נפש … ורק להצלת אמו שלא תמות בלידתו הוא ההיתר …"[6]
- טען שאין בידינו להועיל להומוסקסואלים המבקשים לעצמם היתר. את דברי חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ"א, עמוד ב') על כינוי התורה "תועבה" ("תועה אתה בה"), פירש הרב: "במשכב זכר אין כלל תאווה מצד הטבע, וכל המתאווה לזה הוא רק תועה מהטבע..."[7]
- "מלכות של חסד שכל מטרתה הוא להטיב לכל תושבי המדינה" (בתשובה בה הוא מזהיר למנהלי מוסדות תורה לא לנסות לקבל תמיכה יותר ממה שקבעה הממשלה)[8]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב שבתי רפפורט, זכרו תורת משה עבדי - לדרכו של הגר"מ פיינשטיין בפסיקה בשאלות זמננו, בתוך: "ממלכת כהנים וגוי קדוש", עמ' 384-366, ירושלים תשמ"ט.
- דניאל אידנסון, יד משה - מפתח לכל חלקי האגרות משה, ירושלים תש"ס.
- יואב שורק, הרב משה פיינשטין: חלב גוי, הוצאת ראובן מס, תשס"ז.
ספריו[עריכה]
החיבור החשוב ביותר שהוציא לאור בחייו היה "אגרות משה" (שמונה כרכים) המכיל מכתבי תשובות הלכתיות שמהוות אבן דרך בפסיקה הלכתית, ובהתייחסות ההלכתית לבעיות החדשות. הכרך השמיני של "אגרות משה" יצא לאור לאחר פטירתו, על ידי חתנו, הרב משה דוד טנדלר, וחתנו של הרב טנדלר, הרב שבתי רפפורט. יש שטענו כי כרך זה כולל דברים שהרב לא רצה להדפיס והיו בגדר הוראת שעה.[9]
כמו כן הוציא לאור ספר בשם "דרש משה" בענייני דרוש ואגדה, וכמה כרכים של "דברות משה" הכוללים שיעורים על המסכתות הישיבתיות בתלמוד, אך אלו פחות התקבלו בציבור הלומדים יחסית לספרי השו"ת בשל האריכות והעמקות הרבה בה הוא מעיין בכל נושא.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מנשה ביינפלד, משנתו החינוכית של הרב משה פיינשטיין, באתר דעת
- הרב משה דוד טנדלר, עמדת הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בעניין מוות מוחי, באתר דעת
- יוסף יצחק ליפשיץ, רבי משה פינשטיין ודרכו בהלכה, באתר דעת, פרק מתוך הספר "חלב גוי"
- תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמוד 98
- הראל גורדין, מעצב קהילת ההלכה, מקור ראשון, מוסף "שבת" , 29 במרץ 2011
- ספריו
- אגרות משה א, ניו יורק תשי"ט, באתר HebrewBooks
- אגרות משה ב, ניו יורק תשי"ט, באתר HebrewBooks
- אגרות משה ד, ניו יורק תשכ"ד, באתר HebrewBooks
- אגרות משה ה, ניו יורק תשל"ג, באתר HebrewBooks
- אגרות משה ו, בני ברק תשמ"ב, באתר HebrewBooks
- אגרות משה ז, בני ברק תשמ"ה, באתר HebrewBooks
- אגרות משה ח, ירושלים תשנ"ו, באתר HebrewBooks
- דברות משה, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכה]
- ^ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, א, עא.
- ^ כתב העת האמריקאי "המאור" פרסם מספר מאמרים על גישתו המקלה; מ' עמסל "עוד פרטים נחוצים באיסור ההזרעה המלאכותית" המאור טז (1965) 147.
- ^ שו"ת אגרות משה, אורח חיים, ב, יט.
- ^ שו"ת אגרות משה, יורה דעה, א, מז.
- ^ שו"ת "אגרות משה", אורח חים, א, קד.
- ^ שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ב, סט.
- ^ שו"ת "אגרות משה", אורח חיים, ד, קטו.
- ^ שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ד, רמד.
- ^ ראו הדיון [\בפורום ספרים וסופרים] ו[בפורום אוצר החכמה]
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז |
רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אברהם דנציגר (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שלחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") |
|
| חכמי יהדות ארצות האסלאם |
רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי מרדכי כרמי (בעל ה"מאמר מרדכי") • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי חיים פאלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") |
|
| חכמי ארץ ישראל |
רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אויערבך • רבי אליעזר יהודה ולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר |
|
