משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 1986) היה תלמיד חכם, פוסק הלכה נודע ומשפיע ביותר וראש ישיבה. מחשובי הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית במאה ה-20, ראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק ויושב ראש מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

נולד ברוסיה בשנת תרנ"ה (1895) לרב דוד - רבה של העיירה אוזדא וסטארבין, ופייא גיטל. נולד ביום הולדתו ופטירתו, של משה רבנו - ז' באדר, ונקרא על-שמו. בילדותו למד אצל הרב איסר זלמן מלצר בישיבת סלוצק, וכשהתבגר החליף את אביו ברבנות העיירה אוזדא וליובאן שברוסיה, עד הגירתו לארצות הברית בשנת תרצ"ז (1937). בארצות הברית שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. שימש גם כנשיא ארגון עזרת תורה.

הרב פיינשטיין נפטר בניו-יורק בשנת תשמ"ו (1986). בניגוד לדעתו שאין לקבור תושבי חו"ל בארץ ישראל ("ארץ ישראל איננה בית קברות"^{[דרוש מקור]}), החליטו צאצאיו להשתמש בפסקו שלו בהתייחס לרב אחר, שלגביו פסק שאם לא יקבר בארץ ישראל עלול להיגרם ביזיון המת, מכיוון שנהוג בארצות הברית שגדולי תורה נקברים בארץ ישראל. בהלוויתו שהתקיימה בשושן פורים בירושלים השתתפו מאות אלפים. נקבר בהר המנוחות סמוך לקברו של רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז.

משפחתו

משפחתו מיוחסת לגר"א, השל"ה, הרב יום-טוב ליפמן הלר והרב יחיאל היילפרין.

• הרב דוד פיינשטיין - ממלא מקומו כראש ישיבת תפארת ירושלים בלואר איסט סייד ניו יורק, נחשב אחד מחשובי הפוסקים של היהדות האורתודקסית בארצות הברית.
• הרב ראובן פיינשטיין - מכהן כראש ישיבת תפארת ירושלים בסטטן איילנד שבניו יורק.
• חתנו הרב אליהו משה שיסגל, מגדולי תלמידי הרב שלמה היימן, ומחשובי תלמידי החכמים בארצות הברית, שימש ר"מ בישיבת תורה ודעת בברוקלין, ונפטר בצעירותו עוד בחיי חותנו.
• חתנו הרב ד"ר משה דוד טנדלר - רב במונסי ניו יורק, בעל משרה בישיבה יוניברסיטי, ומגדולי המומחים בתחום רפואה והלכה. חתנו הוא הרב שבתי רפפורט.

משנתו

הרב פיינשטיין היה מוכר כפוסק החרדי הבולט והמשפיע ביותר בארצות הברית. אלפי תשובותיו בהלכה הופצו בעולם היהודי כולו ורוכזו בסדרת הספרים "אגרות משה". בין היתר הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות, רפואה והלכה, ואף בעיקרי היהדות.

כמו כן היה פעיל בענייני ציבור וחינוך בקהילה היהודית. התנגד בחריפות לתנועה הרפורמית ולקונסרבטיבית, אך מדבר זה יצאה קולא, שכן לא החשיב לעניין ממזרות נישואים שנערכו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי ונישואים אזרחיים.

בפסיקות רבות נחשב למקל:

• התיר הפריה מלאכותית של אישה מזרע של גבר לא יהודי,‏ דבר שאחרים ראו בו ניאוף לכל דבר והתקיפוהו על כך.‏
• התיר לצרף מחלל שבת למניין, כאשר הוא מביא ראיה מהמרגלים.‏
• בניגוד לאיסור המקובל על חלב נוכרי, התיר חלב נוכרי בארצות הברית בשל הפיקוח הקפדני של הממשלה על חלב.‏
• דעתו בנושא השתלת איברים שנויה במחלוקת, בתחילה החמיר מאוד^{[דרוש מקור]} ויש הגורסים^{[דרוש מקור]} ששינה השקפתו לבסוף.

מדבריו

• צבא מול לימוד תורה

הנה שאף שעניין צבא ההגנה הוא דבר גדול, אבל עניין לימוד התורה ללומדי תורה עוד יותר גדול גם מלהגן על המדינה... ולכן ודאי מי שיש לו תשוקה ללימוד התורה ולהעשות גדול בתורה ובהוראה וביראת שמים יש לו לילך לישיבות הגדולות ויהיה ברכה לכלל ישראל והגנה גדולה לכל ישראל^{[דרוש מקור]}

• בר מצווה ובת מצווה

"והצערעמאניע (ceremony, טקס) של בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת … ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים".‏

• הפלה מלאכותית

"בין לתוספות, בין להרמב"ם ואף לרש"י … איסור רציחה מ"לא תרצח" גם על עובר … ואסור להורגו אף לפיקוח נפש … ורק להצלת אמו שלא תמות בלידתו הוא ההיתר …"‏

• הומוסקסואליות

טען שאין בידינו להועיל להומוסקסואלים המבקשים לעצמם היתר. את דברי חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נא, עמוד ב) על כינוי התורה "תועבה" ("תועה אתה בה"), פירש הרב: "במשכב זכר אין כלל תאווה מצד הטבע, וכל המתאווה לזה הוא רק תועה מהטבע..."‏

• ארצות הברית

"מלכות של חסד שכל מטרתה הוא להטיב לכל תושבי המדינה" (בתשובה בה הוא מזהיר למנהלי מוסדות תורה לא לנסות לקבל תמיכה יותר ממה שקבעה הממשלה)‏

לקריאה נוספת

• הרב שבתי רפפורט, זכרו תורת משה עבדי - לדרכו של הגר"מ פיינשטיין בפסיקה בשאלות זמננו, בתוך: "ממלכת כהנים וגוי קדוש", עמ' 384-366, ירושלים תשמ"ט.
• דניאל אידנסון, יד משה - מפתח לכל חלקי האגרות משה, ירושלים תש"ס.
• יואב שורק, הרב משה פיינשטין: חלב גוי, הוצאת ראובן מס, תשס"ז.

ספריו

החיבור החשוב ביותר שהוציא לאור בחייו היה "אגרות משה" (שמונה כרכים) המכיל מכתבי תשובות הלכתיות שמהוות אבן דרך בפסיקה הלכתית, ובהתייחסות ההלכתית לבעיות החדשות. הכרך השמיני של "אגרות משה" יצא לאור לאחר פטירתו, על ידי חתנו, הרב משה דוד טנדלר, וחתנו של הרב טנדלר, הרב שבתי רפפורט. יש שטענו כי כרך זה כולל דברים שהרב לא רצה להדפיס והיו בגדר הוראת שעה.^{[דרוש מקור]}

כמו כן הוציא לאור ספר בשם "דרש משה" בענייני דרוש ואגדה, וכמה כרכים של "דברות משה" הכוללים שיעורים על המסכתות הישיבתיות בתלמוד, אך אלו פחות התקבלו בציבור הלומדים יחסית לספרי השו"ת בשל האריכות והעמקות הרבה בה הוא מעיין בכל נושא.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: משה פיינשטיין

• מנשה ביינפלד, ‏משנתו החינוכית של הרב משה פיינשטיין, באתר דעת
• הרב משה דוד טנדלר, ‏עמדת הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בעניין מוות מוחי, באתר דעת
• יוסף יצחק ליפשיץ, ‏רבי משה פינשטיין ודרכו בהלכה, באתר דעת, פרק מתוך הספר "חלב גוי"
• תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמוד 98
• הראל גורדין, ‏מעצב קהילת ההלכה, מקור ראשון, מוסף "שבת" , 29 במרץ 2011

ספריו

• אגרות משה א, ניו יורק תשי"ט, באתר HebrewBooks
• אגרות משה ב, ניו יורק תשי"ט, באתר HebrewBooks
• אגרות משה ד, ניו יורק תשכ"ד, באתר HebrewBooks
• אגרות משה ה, ניו יורק תשל"ג, באתר HebrewBooks
• אגרות משה ו, בני ברק תשמ"ב, באתר HebrewBooks
• אגרות משה ז, בני ברק תשמ"ה, באתר HebrewBooks
• אגרות משה ח, ירושלים תשנ"ו, באתר HebrewBooks
• דברות משה, באתר HebrewBooks