ברהובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברהובה (ברהובו)
Берегове
סמל העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Ukraine.svg  אוקראינה
מחוז Flag of Transcarpathian Oblast.svg  זקרפטיה
שטח 19 קמ"ר
גובה 115 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

26,554‏  (נכון ל-2004)
1,397.58 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 48°12′N 22°38′E / 48.200°N 22.633°E / 48.200; 22.633קואורדינטות: 48°12′N 22°38′E / 48.200°N 22.633°E / 48.200; 22.633
http://www.bereg.net.ua

ברהובה (ברהובו) או ברגסז (אוקראינית: Берегове, הונגרית: Beregszász, יידיש: בערעגסאס, בערגסאז) - עיר במערב מחוז זקרפטיה שבאוקראינה, סמוך לגבול המדינה. כיום חיים בעיר כ-26,000 תושבים. כמחציתם בעלי זהות אתנית הונגרית, והיתר אוקראינים, צוענים ורוסים.

הקהילה היהודית בברהובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות עדויות לקיום יהודים בברהובה כבר מהמאה ה-17. התארגנות ראשונית של קהילה מסודרת קיימת מהמאה ה-18. לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בשנת 1867, עם החלת חוק הזכויות לשוויון זכויות ליהודים. מאותה תקופה ועד ראשית מלחמת העולם השנייה היוו היהודים את עמוד השדרה של חיי המסחר והכלכלה בעיר. בברהובה התקיימו מוסדות חינוך יהודיים ותלמודי תורה. כמעט כל תנועות הנוער הציוניות פעלו בברהובה. ערב השואה מנתה הקהילה היהודית כ-8,000 יהודים.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב העיר הראשון היה הרב יצחק רוכליץ. הרב השני שכיהן משנת 1861 היה הרב אברהם יהודה לייב הכהן שוורץ – מתלמידי החת"ם סופר. משנת 1883 כיהן כרב העיר הרב שלמה שרייבר סופר, בנו של הכתב סופר ונכד החת"ם סופר. הרב שלמה סופר, התפרסם בחיבוריו על משפחתו – אגרות סופרים וחוט המשולש. חתנו הרב שלמה הירש היה רבה האחרון של הקהילה, עד להירצחו בשואת יהודי ברהובה.

בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 קבע האדמו"ר ר' אהרן ראטה את מושבו בברהובה, עד עלייתו ארצה בשנת 1940. תלמידו הרב יוסף מאיר פולק המשיך לרכז את קבוצת חסידיו, לאחר עליית רבם ארצה. הרב יוסף מאיר פולק נרצח בשואה, בנו הרב אברהם אלטר פולק הקים את החצר מחדש בפתח תקווה אך ללא חסידים רבים.

השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורל יהודי ברהובה היה כגורל שאר אחיהם בהונגריה בכלל, ובמחוז זקרפטיה בפרט. בשנת 1938, עם קבלת הסכם וינה, עברה העיר ברהובה משלטון הרפובליקה של צ'כוסלובקיה לשלטון הונגריה. בשנת 1941 מאות מתושבי העיר שלא יכלו להביא הוכחה שהם אזרחי הונגריה גורשו לפולין. שם נרצחו רובם בקמניץ פודולסק, יחד עם אלפים רבים של יהודים מהונגריה. משנת 1942 גויסו כמעט כל הגברים היהודים לעבודות כפיה במסגרת הצבא ההונגרי, שלחם לצד הגרמנים בחזית המזרח. רוב המגויסים נספו במהלך שירותם מעינויים, קור ורעב.

בחודש מרץ 1944 כבש הצבא הגרמני את הונגריה. שארית בני הקהילה שנותרו, נשים זקנים וילדים, ביחד עם יהודי הסביבה, גורשו לבית החרושת ללבנים סמוך לתחנת הרכבת. בחודש מאי 1944 נלקחו 12,000 היהודים, בשלושה משלוחים אל מחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספו רובם. כאלף יהודים מתושבי העיר, שרדו את השואה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]