אברהם אלטר פולק
| רבי אברהם אלטר פולק | ||
|---|---|---|
| האדמו"ר מבערגסאז[1] | ||
|
||
| תאריך לידה | ה' בכסלו ה'תרצ"ה | |
| מקום לידה | ברהובה, צ'כוסלובקיה | |
| תאריך פטירה | כ' באלול ה'תשס"ו | |
| מקום קבורה | הר המנוחות בירושלים | |
| חסידות | חסידות ברגסז | |
| מקום מגורים | פתח תקווה, אלעד | |
| מספר בשושלת | שני | |
| הקודם | אביו, רבי יוסף מאיר פולק | |
| הבא | אחדים מבניו, ראו בהמשך | |
| רבותיו | אביו חורגו רבי אהרן מבעלזא | |
| חיבוריו | אמונת איתן | |
| ילדים | 12 ילדים | |
רבי אברהם אלטר פולק (ה' בכסלו ה'תרצ"ה, 12 בנובמבר 1934 - כ' באלול ה'תשס"ו, 13 בספטמבר 2006) היה האדמו"ר מבערגסאז-פתח תקווה. בנו החורג של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בעיר בערגסאז שבאוקראינה, בה' בכסלו תרצ"ה לחנה, בתו של הרב יחיאל חיים לאבין ממאקווא[2] ולרבי יוסף מאיר מבערגסאז (נינו של רבי יוסף מאיר וייס מספינקא). נקרא אברהם על שם סבו, אבי אביו, רבי חיים אברהם מבערגסאז, והיות שהסבא נפטר בצעירותו הוסיפו לו את השם אלטר שפירושו ביידיש זקן.
שנה אחרי שפרצה מלחמת העולם השנייה גירשו את היהודים בעירו בערגסאז. בין המגורשים היו רוב החסידים של אביו רבי יוסף מאיר שנשלחו לאושוויץ שם נרצחו. לאמו הייתה אזרחות הונגרית שבזכותה הצליחה לברוח למאקווא בהונגריה יחד עם ילדיה אברהם ואחותו בילא חיה (שלאחר שנים התחתנה עם רבי מנחם מנדל מנדלזון גאב"ד קוממיות).
כאשר נכנסו הנאצים לעיר מאקווא החלו להעלות את היהודים על רכבות ולהסיעם למחנות ריכוז. גם משפחתו הועלתה אל הרכבות, אך הרב פולק לא היה באותה רכבת בה היו שאר בני משפחתו. באמצע הדרך הצליח לעבור אל הרכבת בה שהו אמו ובני משפחתו, דבר שגרם להצלתו, כיוון שהגיעה הוראה לפיה הרכבת עליה שהו תחזור למאקווא, והרכבת שבה שהה קודם המשיכה בדרכה לאושוויץ וכל נוסעיה נרצחו.
לאחר שנישאה אמו בזיווג שני לרב אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא אומץ כבנו. למד אצל הרב שמואל הלוי וואזנר בישיבת חכמי לובלין ונישא לבתו של רבי מרדכי וובר מחשובי חסידי בעלזא.
לאחר מכן הקים חצר בפתח תקווה - "בית אהרן" על שם רבי אהרן מבעלזא, והיו לו אוהדים רבים, בשנים האחרונות לחייו הקים חצר באלעד. חיבר ספר בשם "אמונת איתן".
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת הסוכרת. הוא נפטר בכ' באלול תשס"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים, בסמוך לקבר אביו חורגו רבי אהרון. במקומו הוכתר בנו השני רבי אהרן פולק לאדמו"ר באלעד. בנו השלישי רבי אביגדור יוסף מאיר פולק נתמנה לאחר שנתיים כאדמו"ר מבערגסאז בבית שמש. בנו הרביעי רבי מרדכי פולק מכהן כאדמו"ר בפתח תקווה.
[עריכה] בניו וחתניו
- בנו בכורו רבי יהושע, שימש בחיי אביו כאב"ד קולבסוב בירושלים (נפטר בי"ח שבט ה'תשס"ו)
- בנו רבי אהרן, אדמו"ר מברגסז באלעד.
- בנו רבי אביגדור יוסף מאיר, אדמו"ר מברגסז בבית שמש.
- בנו רבי מרדכי, מתגורר בבני ברק.
- בנו רבי שלום, מתגורר בירושלים.
- בנו רבי יואל, מתגורר בבני ברק.
- בנו רבי משה, אדמו"ר מבערגסאז - הוסאקוב.
- בנו רבי בנימין יחזקאל דוד, ראש המוסדות באלעד ובפתח תקווה.
- חתנו רבי דוד טברסקי, רב קהילת ראחמסטריווקא בירושלים. בנו של רבי זאב בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא.
- חתנו רבי ישעיהו צבי בריעף , אדמו"ר מירוסלב בוויליאמסבורג.
- חתנו רבי ישכר בערצי לייפער, ראש כולל נדבורנא פתח תקווה בבני ברק.
- חתנו רבי ישראל לייפר, רב קהילת חוסט באלעד ועורך ספריו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מאיר הלחמי, "חסידות פתח תקווה", תולדות החסידות בארץ ישראל, ירושלים, הוצאת במה, תשנ"ח 1997, חלק ב', עמ' 329-335.
- אחי"ם בהספידא: דברי מספד וקינה שנישאו בהלווית כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה מבערגסאז, מכון באר המים בערגסאז, פתח תקווה, תשס"ז.
- יוסף מוזסון, "רבי אברהם בעל הייסורים", עולם החסידות 165 (תשס"ז), עמ' 18-23.
- קונטרס שיח ערב : שיחות ומעשיות שמסר האדמו"ר מבערגסאז בביקורו בלונודון שנת תשס"א, מכון להוצאת ספרי בית בעלזא ובערגסאז, פתח תקוה תשס"ח.
- קונטרס "כיסא דנחמתא" : מכתבי תנחומים לאשתו של הרב אהרן פולק
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תולדותיו ויחוסו בבלוג "תולדות".