לולה מונטז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לולה מונטז
Lola Montez
לידה 17 בפברואר 1821
מחוז קונכט, אירלנד, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בינואר 1861 (בגיל 39)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marie Dolores Eliza Rosanna Gilbert עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרינווד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
    • George Trafford Heald (19 ביולי 1849ערך בלתי־ידוע)
  • Thomas James (1837ערך בלתי־ידוע)
  • Patrick Purdy Hall (2 ביולי 1853–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • לודוויג הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לולה מונטז בשנת 1860

אליזבת רוזנה גילברטאנגלית: Elizabeth Rosanna Gilbert, הידועה יותר בשם הבמה לולה מונטז (Lola Montez)‏, 17 בפברואר 1821 - 17 בינואר 1861), הייתה רקדנית אירית ומאהבת של לודוויג הראשון, מלך בוואריה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים ופרסום ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לולה מונטז נולדה לקצין סקוטי ולבת אצולה מאירלנד. עד גיל חמש גדלה בקולקטה, שם אביה נפטר מכולרה. מגיל שש היא גדלה אצל אביה החורג ודודה החורג בסקוטלנד,[1] ובגיל 16 התחתנה עם קצין, שאיתו עברה לשימלה, הודו. שנה אחר כך השניים התגרשו.
בגיל 21 נסעה ללונדון ולמדה ספרדית וריקוד ספרדי, כגון בולרו ופלמנקו, ובגיל 22 עלתה על הבמה בשם מריה דה לוס דולורס פוריס אי מונטז (Maria de los Dolores Porrys y Montez), או בקיצור: לולה מונטז, כשהיא מציגה עצמה כרקדנית ספרדייה מסביליה.[2] אחרי הצלחה ראשונית התרמית נחשפה, ומונטז נאלצה לעזוב את אנגליה.
מונטז נדדה בכל אירופה ומסופר שעוררה פרובוקציה בכל מקום אליו הגיעה.[3] ב-3 בספטמבר 1843 רקדה לפני פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה ולפני קיסר רוסיה, ניקולאי הראשון, בברלין, את Los Boleros de Cadix. אחר-כך רקדה בוורשה וגורשה גם משם. בפריז עוררה את הערצתם של פרנץ ליסט, של אלכסנדר דיומא האב ושל אלכסנדר דיומא הבן. סופר שמחזריה הרגו אחד את השני בגללה בדו-קרב, ושמלכים הלכו שבי אחר יופייה. מעלליה, הן אלה שסופרו אודותיה והן אלה שעליהם העידה בעצמה, מוטלים בספק רב.[4]

מאהבת למלך לודוויג הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוקטובר 1846 הופיעה מונטז בפעם הראשונה במינכן לפני המלך לודוויג הראשון.[5] במהרה, הפכה הרקדנית בת ה-25 למאהבת של המלך בן ה-60. ארבעים יום בלבד אחרי הופעתה הראשונה שינה המלך צוואתו, כך שעתידה של מונטז יובטח במענק של 100.000 גולדן, ו-2.400 גולדן נוספים בכל שנה עד שתתחתן. במושגים של היום, מדובר במיליוני דולרים. השפעתה על המלך הלכה וגברה ומונטז, שהייתה ידועה בדעותיה הליברליות, הפכה מעורבת יותר ויותר בענייני המדינה. כשדרש המלך להעניק לה אזרחות ותואר אצולה, נתקל בהתנגדות מצד שריו, ובתגובה פיטר המלך את השרים. בהמשך קיבלה מהמלך ארמון, אליו נכנסה ביוני 1847, ותואר דוכסות.
בקרב העם, מונטז הייתה מאוד לא אהודה. היא נהגה בפרהסיה באופן פרובוקטיבי, ונודעה כיהירה וכבעלת התפרצויות זעם. כוחה הפוליטי עורר תרעומת. ב-9 בפברואר 1848 הורה המלך על סגירת אוניברסיטת מינכן עד לסמסטר החורף הבא, בשל מחאת סטודנטים נגדה. למחרת החלה התקוממות שהובילה בסופו של דבר להתפטרותו של המלך, כחלק מאביב העמים. השערורייה הייתה "שמן על מדורת המהפכה", כדברי יוסף לפיד.[6]

המשך חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לולה מונטז ברחה כבר ב-11 בפברואר לשווייץ, שם חיכתה לשווא למלך שיגיע בעקבותיה. בשנת 1849 חזרה ללונדון והתחתנה עם קצין. היות שבעלה הראשון היה עדיין בחיים ותנאי הגירושין לא התירו לה להינשא בשנית, הואשמה בפוליאנדריה ונאלצה לברוח שוב לאירופה עם בעלה הטרי, ממנו נפרדה תוך שנתיים. בשנת 1851 היגרה לארצות הברית. היא המשיכה להופיע, וב-1853 התחתנה שוב בנישואין שלא עלו יפה.[7] בין השאר, הופיעה תקופה מסוימת באוסטרליה, במופע שזכה לפרסום בשל אופיו האירוטי. כשחזרה לארצות הברית חדלה להופיע על הבמה, ופנתה לכתוב ספר ביוגרפי על קורותיה, ולהעביר סדרת הרצאות שזכו לפופולריות.
בגיל 39 לקתה מונטז בדלקת ריאות ונפטרה כעבור שלושה שבועות. היא נקברה בבית הקברות "Green Wood" בברוקלין.

עיבודים על הבמה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1918 יצא סרט אילם על קורותיה, המתרחש כולו במדריד.[8]
  • בשנת 1955 הופק הסרט המפורסם ביותר אודותיה, סרט שהגדיר המבקר האמריקני אנדריו סאריס כ"הסרט הגדול ביותר של כל הזמנים", ופרנסואה טריפו אמר עליו: "הסרט נראה כמו קופסת שוקולדים לחג המולד. אתה פותח את המכסה ואז בוקע מתוכה שיר יקר מציאות."[9][8]
  • במהלך המאה העשרים, נכתבו בהשראתה בלטים (1939 ו-1946) ואופרטה (1937).
  • כמו כן, סיפורה של מונטז היווה את ההשראה לשיר הנושא מתוך האלבום של הזמרת ג'ואנה ניוסום שנקרא בשם Have One on Me (2010).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nicholas Browne, Castle Oliver & the Oliver Gascoignes
  • Leila Mackinlay, Spider dance: A novel based upon incidents in the life of Lola Montez
  • Cecil Saint-Laurent, La Vie Extraordinaire de Lola Montès
  • Bruce Seymour, Lola Montez, a Life, Yale University Press, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לולה מונטז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]