לדלג לתוכן

זלמן רוטברג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תולדותיו: קישורים פנימיים
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
פרטים מלאים והפנייה למאמר על הספר
שורה 12: שורה 12:


==ספריו==
==ספריו==
* '''משנת טוביה''' - על מסכתות התלמוד
* '''משנת טוביה''', בני ברק: ישיבת בית מאיר, תשמ"ט - על מסכתות התלמוד
* '''טוב דעת''' בני ברק: ישיבת בני מאיר, תשמ"ו-תשנ"ב - מאמרי מוסר{{הערה|1=אודות הספר: [http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1133&ArticleID=10569 מהותה של התורה ומהות הישיבה ובן התורה], באתר שטייגן - פורטל עולם התורה, 19 במאי 2012}}
* '''טוב דעת''' - מאמרי מוסר


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוטברג, זלמן}}
{{מיון רגיל:רוטברג, זלמן}}
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]

גרסה מ־20:46, 15 במאי 2014

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב זלמן רוטברג (תרע"ג, 1913 - ח' בסיוון תשס"ב, 19 במאי 2002) היה ראש ישיבת בית מאיר בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

תולדותיו

נולד בעיירה ליפנישוק שבבלרוס לרב טוביה רוטברג, שכיהן כרב העיירה ולימים רבה של לונה, פלך הרודנה. בצעירותו למד בישיבת שער התורה, והיה מתלמידי הרב שמעון שקופ. בסוף שנות ה-20 עבר ללמוד בישיבת מיר. בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל יחד עם חברו הקרוב הרב שמואל רוזובסקי, והשניים נכנסו ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בשנת תש"ב (1942) נישא לשרה, בתו של הרב מאיר קרליץ. את הצעת השידוך הציע אחיו של הרב מאיר קרליץ, החזון איש. אשתו, שרה רוטברג, הייתה מפקחת בכירה בחינוך העצמאי. לאחר נישואיו למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל.

בסוף שנות ה-50 יסד את ישיבת בית מאיר בשיכון חזון איש בבני ברק, שנקראה על שם חותנו. מוסדות הישיבה כוללים גם ישיבה קטנה וכולל אברכים.

לאחר הקמת דגל התורה, בשנת תשמ"ט (1988), הזמינו הרב שך להצטרף כחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

לאחר פטירתו התמנה בנו, הרב צבי רוטברג, לראשות הישיבה. חתניו משמשים כר"מים בישיבה.

ספריו

  • משנת טוביה, בני ברק: ישיבת בית מאיר, תשמ"ט - על מסכתות התלמוד
  • טוב דעת בני ברק: ישיבת בני מאיר, תשמ"ו-תשנ"ב - מאמרי מוסר[1]

הערות שוליים

  1. ^ אודות הספר: מהותה של התורה ומהות הישיבה ובן התורה, באתר שטייגן - פורטל עולם התורה, 19 במאי 2012