אהרן זאב בן ישי
 | |
| לידה |
11 ביוני 1902 מוהיליב-פודילסקי, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 1977 (בגיל 74) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
אהרן זאב בן ישי (גם: א"ז בן ישי; 11 ביוני 1902 - 4 באפריל 1977) היה סופר, משורר, עיתונאי ועורך עיתונות ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן ישי נולד בעיר מוגילב, בפלך מוגילב של האימפריה הרוסית (כיום מוהיליב-פודילסקי, באוקראינה). הוא למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת מוסקבה, שם גם החל את דרכו הספרותית וכתב שירים ומאמרים שיצאו לאור בכתב העת "העם" שבועון ויומון עברי שראה אור במוסקבה בין השנים 1916–1918. הוא כתב ברבעון "התקופה", ובשבועון הילדים "שתילים". היה פעיל בתנועת "צעירי ציון" במוסקבה, ושימש כראש הפעולה התרבותית העברית מטעם מרכז "תרבות" בקייב.[1]
בראשית 1920 עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. החל לכתוב בעיתון "הפועל הצעיר" ובעיתון "הארץ" בימיו הראשונים. בין השנים 1923–1926 היה חבר מערכת ומשתתף קבוע של "התור", ובמקביל ערך את השבועון "על המשמר" שיצא לאור בירושלים.
בשנת 1926 נישא ליהודית רוזנבלום. בשנת 1931 נולדה בתם היחידה.
החל משנת 1926 ועד למינויו לעורך העיתון "ידיעות עיריית תל אביב" בשנת 1932, היה חבר מערכת "הארץ" וכתב בעיתון מדורים שונים, ובין השנים 1930–1932 שימש כעורך הלילה של העיתון.[2]
באפריל 1925 יצא לאור ספרו הראשון "הקדוש די האן, בחייו ומותו". בן-ישי תרגם יחד עם אברהם שלונסקי את המחזה "חזיוני גאֻלה: הגֹלם, חלום הגֹלם, כבלי משיח: טרילוגיה" של ה. לייוויק אשר ראה אור בינואר 1927. הוא הוציא לאור חוברות הומוריסטיות ("דחליל" ועוד, בשלל שמות בדויים). כמו כן כתב את חוברות הפרסים של עיריית תל אביב.
החל משנת 1933 ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 1967 כיהן כמזכיר הכבוד של ועדת השמות של עיריית תל אביב, הוועדה בראשותו הציעה את רוב שמות רחובות תל אביב ואתריה, בעיקר בחלקה הצפוני של העיר, שנקבעו עד לפרישתו. הוא הנהיג את שיטת "משפחת השמות", כלומר אזור שמות בעל נושא אחד למשל: משוררים, מנהיגים, מלכים וכדומה. כמו כן חיבר את התקנות לקביעת שמות לרחובותיה של תל אביב, שבסופו של דבר קיבלו מעמד של חוק עזר עירוני.[3] ערים רבות בישראל אימצו רבים מן השמות שנבחרו על ידי ועדה זאת, וכן את שיטת בחירת הרחובות של בן ישי.[4] באותן שנים פרסם בן ישי פיליטונים בעיתונים בארץ ובכתבי עת בחו"ל ופרסם בשמו ובעשרות שמות עט.
בן ישי ניהל עד לפרישתו לגמלאות את מפעל ההוקרה והפרסים העירוניים של עיריית תל אביב ובהם פרס ביאליק ועוד כ-25 פרסים שונים שהעניקה עיריית תל אביב.
בין שיריו של בן ישי נמצאים השירים "טיילתי בעמק" שהפך להמנון של קיבוץ עין חרוד, "ולס בן שמן", ו"ביהודה ובגליל".[5]
בנוסף לתפקידיו הרשמיים הרבה בן ישי לכתוב על תל אביב בכתבי עת ואנציקלופדיות, הוא יזם את הקמת המוזיאון ההיסטורי של תל אביב ואת ארכיב העירייה, ונחשב להיסטוריון של העיר.
בן ישי נפטר ב-4 באפריל 1977. על שמו נקרא רחוב בן ישי בתל אביב.
קריירת עריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1923 החל בן ישי את דרכו כעורך עיתונות וערך את השבועון "על המשמר" שראה אור בירושלים, ובשנת 1930 החל לערוך בעיתון "הארץ" ושימש כעורך הלילה של העיתון.
בשנת 1932, ולאחר הפסקת פעילותו של העיתון "ידיעות עיריית תל אביב" למשך ארבע שנים בעקבות מחלתו של שמואל טשרנוביץ שהיה עורך העיתון, החליטה הנהלת העירייה לחדש את פעילותו של העיתון והחלה לחפש מועמדים לתפקיד העורך.
ביוני 1932 מונתה ועדה ל"איוש עורך לידיעות העירייה" והיא החלה לראיין מועמדים שונים אשר פנו אליה בבקשה להתמנות לתפקיד. באותה התקופה המליץ הסופר חיים נחמן ביאליק למאיר דיזנגוף למנות את בן-ישי לתפקיד העורך.[6] דיזנגוף נפגש עם בן ישי והמליץ לו להגיש את מועמדותו לתפקיד. ב-25 באוגוסט הגיש בן ישי את מועמדותו לתפקיד באופן רשמי להנהלת העירייה,[7] ובחודש ספטמבר אישרה הוועדה את מינויו של בן ישי לתפקיד העורך, בעיקר לאור המלצתו החמה של דיזנגוף.
תחת עריכתו של בן ישי שינה העיתון את פניו והחל לפרסם מאמרים קצרים בעניינים מנהליים שעמדו על הפרק, הרצאות כלליות במועצה העירונית, תמצית מקוצרת של ישיבות המועצה והחלטותיה, סקירה קצרה על עבודת הוועדות ועל עבודתן של מחלקות העירייה, פרסומים ממוסדות הנתמכים על ידי העירייה כמו מוזיאונים, ספריות וכו', עדכונים לגבי מצב התעשייה והמסחר בתל אביב, עדכונים על המתרחש במועצות ועיריות אחרות, חידושים ותיקונים בעיריות מתוקנות ברחבי העולם, פרסום סטטיסטיקות בדומה למפקד האוכלוסין המתקיים בימנו, תמצית מאמרים שהתפרסמו בעיתונות אחרת בישראל ומחוצה לה בדבר העיתון או העיר תל אביב, פרסום חוקי עזר חדשים ופרסום קטעי עבר של העיר תל אביב. העיתון יצא לאור אחת לשבועיים או אחת לחודש כגיליון כפול, ומספורן של המהדורות אופס בכל תשרי - במהדורת ראש השנה.
במשך שנות פעילותו כעורך העיתון היה בן ישי מקורב לראשי הערים של תל אביב ובעיקר לדיזנגוף, ישראל רוקח ומרדכי נמיר.[6]
בשנת 1936, לרגל הוצאתה של המהדורה החגיגית שהופצה לרגל השנה השביעית להוצאת העיתון (כשבמניין זה נספרו השנים בהן העיתון יצא לאור בעריכתו של טשרנוביץ), פנה בן ישי להנהלת העירייה וביקש לשנות את שם העיתון ל"העיר תל אביב". בן ישי טען במכתבו כי השם "ידיעות עיריית תל אביב" התאים לעיתון בשנת 1927, אך אינו מתאים לעיתון בעת הזאת מאחר שהעיתון התרחב גם בצורה וגם בתוכן. הוא טען שהשם ארוך וקשה לביטוי בעיקר לעולים חדשים. בנוסף טען בן ישי כי לא יעלה על הדעת מבחינה עברית יבואו שלוש סמיכויות בזו אחר זו, ידיעות - עיריית - תל אביב, ועל כן יש לכתוב "הידיעות של עיריית תל אביב" או לחלופין "ידיעות העירייה של תל אביב".[8] בקשתו של בן ישי לשינוי שמו של העיתון נדחתה.
בתקופתו של בן ישי זכה העיתון להד רב בקרב העיתונים בארץ, ואף בקרב העיתונות היהודית בגולה. עריכתו המחודשת של העיתון והדרך בה הוצגו הידיעות על הנעשה בתל אביב ובערים אחרות בארץ ישראל, זכו לציון לשבח במספר עיתונים.[9][10][11]
לאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבות מלחמת העצמאות והימים שלאחר קום המדינה, סבל העיתון מבעיות תקציביות. בן ישי קבל על צמצומים שנעשו בעיתון הן מבחינת תקציבים והן מבחינת כוח האדם. הוא הרבה להתלונן בפני ראש העירייה רוקח, ולאחר מינוי לתפקיד שר הפנים, בפני ראש העירייה חיים לבנון.
בין בן ישי ולבנון לא שררו יחסים חמים, בן ישי פנה במספר מכתבי תלונה ללבנון אך לרוב בקשותיו לא נענו והוא נאלץ להסתדר תחת התנאים שהיו קיימים באותה העת. בשנת 1955, וללא הודעה מוקדמת, הפסיק העיתון לצאת לאור לאחר 32 שנות פעילות. בן ישי היה עורך העיתון עד למהדורתו האחרונה.[12]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'בן־ישי (הורוויץ), אהרן זאב', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 91. (הספר בקטלוג ULI)
- ידיעות עיריית תל אביב כמקור היסטורי לתולדות העיר, אילן שחורי - "גיליון קשר" מס' 39, סתיו 2009
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "אהרן זאב בן ישי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 942
- דוד תדהר (עורך), "אהרן זאב בן ישי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4792
- מאמרים וכתבי יד של בן ישי, 1919 - 1923: הרהורים לט"ו בשבט (עמוד 7), שיר השיכור (עמוד 11), לביבות לקרן היסוד (עמוד 17), מכתבים ועוד. גנזך המדינה
- אהרן זאב בן ישי, דף שער בספרייה הלאומית
- אהרן זאב בן ישי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- דוד אסף, עונג שבת, 16 באוגוסט 2024 (ראו המאמר על סיפורי רחובות -רחוב ציהתלי)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד תדהר (עורך), "אהרן זאב בן ישי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 942.
- ^ דוד תדהר (עורך), "אהרן זאב בן ישי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4792
- ^ א"ז בן ישי, "תל אביב ורחובותיה", ידיעות עיריית תל אביב 1-3, עיריית תל אביב יפו, 1952, עמ' 37-42
- ^ יורם בר-גל, שמות לרחובות תל-אביב, פרק בהיסטוריה תרבותית עירונית 1909–1933, קתדרה 47, מרץ 1988
- ^ אהרון זאב בן-ישי, באתר שירה עובדת
- ^ 1 2 א"ב יפה, "לזכרו של סופר נסתר, א"ז בן ישי", חותם אישי: מסות ספרותיות, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשמ"ד.
- ^ מכתב המועמדות של בן ישי, ארכיון עיריית תל אביב, תיקי מזכירות 1932, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.
- ^ מכתבו של בן ישי מיום 14/4/1936, ארכיון העיר תל אביב, תיק מזכירות 1936, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.
- ^ י"ז, "כתוב לתל אביב", טורים, גיליון ג' (ה' בתמוז תרצ"ג) עמוד 12.
- ^ ירחון "ההד": "על ידיעות עיריית תל אביב תל אביב" גיליון מספר 9, יהושוע רדלר-פלדמן, אפריל 1939.
- ^ עמנואל בן-גוריון, עם קריאה ראשונה, דבר, 21 בנובמבר 1940
- ^ אילן שחורי, ידיעות עיריית תל אביב כמקור היסטורי לתולדות העיר, קשר 39, סתיו 2009, עמ' 102-112