אלונה קמחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלונה קמחי
אלונה קמחי, 1991
אלונה קמחי, 1991
לידה 1966 (בת 52 בערך)
לבוב, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס ברנשטיין (1999)
פרס אקו"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, סופרת, פזמונאית, סופרת ילדים, שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג יזהר אשדות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלונה קמחי (נולדה ב-20 ביוני 1966), היא שחקנית, פזמונאית, תסריטאית וסופרת ישראלית. זוכת "פרס אקו"ם" ו"פרס ברנשטיין" לספרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמחי נולדה בלבוב שבאוקראינה, בשם אילונה גייקלה. הוריה, מרק ודולורס, היו כימאים במקצועם. אביה נפטר כשהייתה בת 5. עלתה ארצה עם אמה ב-1972. גדלה והתחנכה בקריית ביאליק. את שירותה בצה"ל עשתה בנח"ל.

למדה משחק בבית הספר "בית צבי" ושיחקה בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון.

החלה לפרסם מפרי עטה בשנת 1996. ספרה הראשון, "אני אנסטסיה", אותו הוציאה בעילום שם, זיכה אותה ב"פרס אקו"ם" ליצירה בעילום שם לשנת 1996. לאחר ספר ביכורים זה פרסמה עוד ארבעה ספרים, שתורגמו לשפות רבות. בשנת 2001 הוענק לה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

כתבה את המילים לשירים רבים שהלחין ושר יזהר אשדות וגם לזמרים רבים אחרים. שיריהם המשותפים הראשונים התפרסמו בסוף שנות השמונים בביצועו של הזמר אדם, ובהם "סוד", "הכרזת מלחמה", "נוסע רחוק" ו"שקיעה אחת". לאלבום הבכורה של אשדות מ-1992 כתבה קמחי חלק מהשירים, ובהם "הלילות שלנו", "איש השוקולד" ו"נועה של הים". מהשירים שכתבה לאלבומו השני שיצא ב-1994 התפרסמו "צילו של יום קיץ", "הבלדה על" ו"הירושימה שלי". גם באלבומיו הבאים של אשדות נכללו מספר שירים פרי עטה של קמחי, ובהם "בכל פעם שאני מתאהב", "כל האור שרק אפשר לשאת", "סתיו אנגלי", "מטעי הדובדבן של אוקראינה" ,"רגע" ו"ערב בלי טלפון". כמו כן השתתפה קמחי בכתיבת השירים "מבול" של רונה קינן ו"בוכה אל הקירות" של דויד ברוזה.

השיר "עניין של הרגל", שאת מילותיו כתבה קמחי וביצע יזהר אשדות בשנת 2012, מתאר את ההשפעה השלילית שיש לדעת המחברת לשגרת השליטה באוכלוסייה אזרחית בשטחי יהודה והשומרון על חיילי צה"ל. השיר נפסל להשמעה ב"גלי צה"ל" בתוכניות שאינן תוכניות אקטואליה. תחנות רדיו נוספות בחרו שלא לשדרו.

קמחי היא חברת מרצ ובבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצבה ברשימתה במקום ה-89.

בספטמבר 2014 פרסמה קמחי סטטוס פייסבוק שבו כתבה על העיתונאי והסופר הישראלי-אמריקני טוביה טננבום (מחבר הספר 'תפוס ת'יהודי'): "את הטננבאום הזה הגיע הזמן להעלות על מוקד. יש לי כמה ידידים בלוד שישמחו לעשות את העבודה השחורה וסאלאמאת בחולות של ראשון"[1]. בעקבות הסערה שעורר הסטטוס ופניות ליועץ המשפטי לממשלה בטענה שמדובר בהסתה לרצח התנצלה קמחי ואמרה כי התבדחה[2].

ב-18 במרץ 2015, למחרת הבחירות לכנסת העשרים, פרסמה קמחי בפייסבוק סטטוס שבו כתבה: "לכל עם יש את השלטון שהוא ראוי לו. תחי הטיפשות, הרשעות והתודעה הכוזבת. תשתו ציאניד ניאנדרטלים מזוינים. ניצחתם. רק המוות יציל אתכם מעצמכם". לאחר שחוללו הדברים סערה ציבורית מחקה קמחי את הסטטוס ואמרה שהדברים נכתבו "בלהט יצרים"[3].

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמחי הייתה נשואה לצלם עודד קמחי. כיום היא בת זוגו של המוזיקאי יזהר אשדות, ולהם בן.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, כתבה את התסריט לסרטה של לנה צ'פלין, "היה או לא היה".

פילמוגרפיה חלקית (כשחקנית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלונה קמחי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]