אלונה קמחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלונה קמחי
אין תמונה חופשית
לידה 20 ביוני 1966 (בת 56)
לבוב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אילונה גייקלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יזהר אשדות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלונה קמחי (נולדה ב-20 ביוני 1966[1][2][3][4]) היא שחקנית, פזמונאית, תסריטאית וסופרת ישראלית. זוכת "פרס אקו"ם" ו"פרס ברנשטיין" לספרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמחי נולדה בלבוב שבאוקראינה הסובייטית בשם אילונה גייקלה. הוריה, מרק ודולורס, היו כימאים במקצועם. אביה נפטר כשהייתה בת חמש, וב-1972 עלתה לישראל עם אמה. היא בת דודתו של מיכאל דורפמן.

אלונה קמחי גדלה והתחנכה בקריית ביאליק. את שירותה בצה"ל עשתה בנח"ל.

למדה משחק בבית הספר "בית צבי" ושיחקה בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, בין היתר הופיעה בסרטים "אבא גנוב" ו"אבא גנוב 2" בתפקיד עורכת הדין גליה רשף וב"רחובות האתמול" של ג'אד נאמן.

החלה לפרסם מפרי עטה בשנת 1996. ספרה הראשון, "אני אנסטסיה", אותו הוציאה בעילום שם, זיכה אותה ב"פרס אקו"ם" ליצירה בעילום שם לשנת 1996. לאחר ספר ביכורים זה פרסמה עוד ארבעה ספרים, שתורגמו לשפות רבות. בשנת 2001 הוענק לה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

כתבה את המילים לשירים רבים שהלחין ושר יזהר אשדות וגם לזמרים רבים אחרים. שיריהם המשותפים הראשונים התפרסמו בסוף שנות השמונים בביצועו של הזמר אדם, ובהם "סוד", "הכרזת מלחמה", "נוסע רחוק" ו"שקיעה אחת". לאלבום הבכורה של אשדות מ-1992 כתבה קמחי חלק מהשירים, ובהם "הלילות שלנו", "איש השוקולד" ו"נועה של הים". מהשירים שכתבה לאלבומו השני שיצא ב-1994 התפרסמו "צילו של יום קיץ", "הבלדה על" ו"הירושימה שלי". גם באלבומיו הבאים של אשדות נכללו מספר שירים פרי עטה של קמחי, ובהם "בכל פעם שאני מתאהב", "כל האור שרק אפשר לשאת", "סתיו אנגלי", "מטעי הדובדבן של אוקראינה", "רגע" ו"ערב בלי טלפון". כמו כן השתתפה קמחי בכתיבת השירים "מבול" של רונה קינן ו"בוכה אל הקירות" של דויד ברוזה.

השיר "עניין של הרגל", שאת מילותיו כתבה קמחי וביצע יזהר אשדות בשנת 2012, מתאר את ההשפעה השלילית שיש לדעת המחברת לשגרת השליטה באוכלוסייה אזרחית בשטחי יהודה והשומרון על חיילי צה"ל. השיר נפסל להשמעה ב"גלי צה"ל" בתוכניות שאינן תוכניות אקטואליה. תחנות רדיו נוספות בחרו שלא לשדרו.

קמחי הייתה חברת מרצ ובבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצבה ברשימתה במקום ה-89.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמחי הייתה נשואה לצלם עודד קמחי. כיום היא בת זוגו של המוזיקאי יזהר אשדות. בנם, עילי אשדות, הוא יוצר ומפיק מוזיקלי.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, כתבה את התסריט לסרטה של לנה צ'פלין, "היה או לא היה".

פילמוגרפיה חלקית (כשחקנית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלונה קמחי באתר אישים
  2. ^ מאיה נחום שחל, שוברת שתיקה: אלונה קמחי עובדת על הספר הבא, באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2011 (קמחי מסרה שבסרט אבא גנוב היא הייתה בה 25 (הסרט יצא בדצמבר 1987)
  3. ^ כך רשמה בכריכה האחורית בספר אני אנסטסיה
  4. ^ אתר למנויים בלבד רז שכניק, פינג־פונג עם אלונה קמחי, באתר "ידיעות אחרונות", 1 במרץ 2016