אלונה קמחי

אלונה קמחי

לידה	20 ביוני 1966 (בת 56) לבוב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות
שם לידה	אילונה גייקלה
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית צבי
בן או בת זוג	יזהר אשדות
פרסים והוקרה	פרס ברנשטיין (1999) פרס אקו"ם
פרופיל ב-IMDb

אלונה קמחי (נולדה ב-20 ביוני 1966) היא שחקנית, פזמונאית, תסריטאית וסופרת ישראלית. זוכת "פרס אקו"ם" ו"פרס ברנשטיין" לספרות.

ביוגרפיה

קמחי נולדה בלבוב שבאוקראינה הסובייטית בשם אילונה גייקלה. הוריה, מרק ודולורס, היו כימאים במקצועם. אביה נפטר כשהייתה בת חמש, וב-1972 עלתה לישראל עם אמה. היא בת דודתו של מיכאל דורפמן.

אלונה קמחי גדלה והתחנכה בקריית ביאליק. את שירותה בצה"ל עשתה בנח"ל.

למדה משחק בבית הספר "בית צבי" ושיחקה בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, בין היתר הופיעה בסרטים "אבא גנוב" ו"אבא גנוב 2" בתפקיד עורכת הדין גליה רשף וב"רחובות האתמול" של ג'אד נאמן.

החלה לפרסם מפרי עטה בשנת 1996. ספרה הראשון, "אני אנסטסיה", אותו הוציאה בעילום שם, זיכה אותה ב"פרס אקו"ם" ליצירה בעילום שם לשנת 1996. לאחר ספר ביכורים זה פרסמה עוד ארבעה ספרים, שתורגמו לשפות רבות. בשנת 2001 הוענק לה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

כתבה את המילים לשירים רבים שהלחין ושר יזהר אשדות וגם לזמרים רבים אחרים. שיריהם המשותפים הראשונים התפרסמו בסוף שנות השמונים בביצועו של הזמר אדם, ובהם "סוד", "הכרזת מלחמה", "נוסע רחוק" ו"שקיעה אחת". לאלבום הבכורה של אשדות מ-1992 כתבה קמחי חלק מהשירים, ובהם "הלילות שלנו", "איש השוקולד" ו"נועה של הים". מהשירים שכתבה לאלבומו השני שיצא ב-1994 התפרסמו "צילו של יום קיץ", "הבלדה על" ו"הירושימה שלי". גם באלבומיו הבאים של אשדות נכללו מספר שירים פרי עטה של קמחי, ובהם "בכל פעם שאני מתאהב", "כל האור שרק אפשר לשאת", "סתיו אנגלי", "מטעי הדובדבן של אוקראינה", "רגע" ו"ערב בלי טלפון". כמו כן השתתפה קמחי בכתיבת השירים "מבול" של רונה קינן ו"בוכה אל הקירות" של דויד ברוזה.

השיר "עניין של הרגל", שאת מילותיו כתבה קמחי וביצע יזהר אשדות בשנת 2012, מתאר את ההשפעה השלילית שיש לדעת המחברת לשגרת השליטה באוכלוסייה אזרחית בשטחי יהודה והשומרון על חיילי צה"ל. השיר נפסל להשמעה ב"גלי צה"ל" בתוכניות שאינן תוכניות אקטואליה. תחנות רדיו נוספות בחרו שלא לשדרו.

קמחי הייתה חברת מרצ ובבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצבה ברשימתה במקום ה-89.

חיים פרטיים

קמחי הייתה נשואה לצלם עודד קמחי. כיום היא בת זוגו של המוזיקאי יזהר אשדות. בנם, עילי אשדות, הוא יוצר ומפיק מוזיקלי.

ספרים

• אני אנסטסיה, כתר, 1996 - זיכה אותה בפרס אקו"ם ליצירה בעילום שם (1996) ובפרס "נוצת הזהב", 1996.
• סוזנה הבוכייה, כתר, 1999 - זיכה אותה בפרס ברנשטיין (1999) ובפרס ויצו צרפת (2002).
• מושלמת והמעגל המכושף, כתר, 2001 - ספר ילדים
• לילי לה טיגרס, כתר, 2004
• ויקטור ומאשה, כתר, 2012

בנוסף, כתבה את התסריט לסרטה של לנה צ'פלין, "היה או לא היה".

פילמוגרפיה חלקית (כשחקנית)

• שוברים (1985)
• חימו מלך ירושלים (1987)
• אבא גנוב 1 (1987)
• כוח משיכה (1988)
• אבא גנוב 2 (1989)
• רחובות האתמול (1989)

קישורים חיצוניים

• אלונה קמחי, ברשת החברתית פייסבוק
• אלונה קמחי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אלונה קמחי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אלונה קמחי, באתר שירונט
• אלונה קמחי, דף שער בספרייה הלאומית
• אלונה קמחי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• אלונה קמחי, בארכיון הבימה
• רשימת הפרסומים של אלונה קמחי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אלונה קמחי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אלונה קמחי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• אלונה קמחי, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• אלונה קמחי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של אלונה קמחי, באתר "סימניה"
• דליה קרפל, אמביציה לא בלונדינית, באתר הארץ, 22 במרץ 2004
• אלונה קמחי, חמישה ספרים לקרוא בשלג, באתר ynet, 17 ביוני 2007
• רותה קופפר, עכבר העיר אונליין, אלונה קמחי בתפקיד הקופאית, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2008
• עמיחי שלו, לילי לה קמחי, באתר ynet, 27 בספטמבר 2008
• מאיה פלדמן, "ויקטור ומאשה" של אלונה קמחי: נוער שוליים, באתר הארץ, 12 ביוני 2012
• איתמר הנדלמן-סמית, אלונה קמחי: "המדינה שבה אני חיה היא מדינת תל אביב", באתר nrg‏, 19 ביולי 2012
• יניב מגל, ‏אלונה קמחי חוזרת לשורשיה האוקראינים עם ספר חדש, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2012
• כרמית ספיר ויץ, עכשיו אני תקועה פה: אלונה קמחי נזכרת בבית צבי, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2012
• תחיה ברק, ‏החרדות התישו אותי, נגמרתי מזה. ייסורים ממש. הגעתי לשלב שזה הרס לי את החיים, באתר גלובס, 4 בפברואר 2014
• רותי זוארץ, ‏למה לי פוליטיקה: אלונה קמחי משתדלת לשקול מילים, באתר מעריב אונליין, 25 במאי 2016