אריה צ'רנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה צ'רנר
Arie Cherner.jpg
לידה 6 במרץ 1957 (בן 60)
רמלה, ישראל
סוגה מועדפת תיאטרון
שנות הפעילות 1981 - היום
פרסים ראו פסקה
דמות ידועה אותלו ב"אותלו"
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקים שחקן, מדבב, שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אריה צ'רנר בהצגה "תעלולי סקפן", החאן, 2009
יושבים מימין אליקים (אריה צ'רנר), משמאל שמעי (לירון ברנס) ומגיש המלצר אריאל וולף, בהצגה "אוכלים", החאן, 2011
אריה צ'רנר ושמרית לוסטיג, בהצגה "אהובת הדרקון", החאן, 2007

אריה צ'רנר (נולד ב-6 במרץ 1957) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ומדבב ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רנר נולד ברמלה. שירת בצה"ל כחובש קרבי. לאחר שחרורו מהצבא התקבל צ'רנר ללימודי משחק ב"בית צבי".

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עיקר תפקידיו עשה צ'רנר בתיאטרון. עם סיום לימודיו בבית צבי ב-1981, הצטרף צ'רנר לתיאטרון החאן, ובו שיחק במשך שנתיים בשורה של מחזות, בהם "אילומיניטוס", "גימפלתם" ו"אבא אובו". ב-1983 עבר צ'רנר לשחק במסגרת תיאטרון באר שבע בהצגות "אגדות מיערות וינה" ו"חלום ליל קיץ". ב-1987 חזר צ'רנר לתיאטרון החאן, ובו הוא משחק עד היום. במהלך שנותיו בתיאטרון החאן גילם צ'רנר עשרות דמויות בשורה של מחזות, ובהם "אנטיגונה", "האביב מתעורר", "אושר", "המצליחים", "השחף", "השיבה למדבר", "הקמצן", "האשליה", "תעלולי סקפן", "אוכלים", "אהובת הדרקון", "ירושלים החדשה" ו"הצוענים של יפו". ב-2007 גילם את אותלו במחזה "אותלו" בתיאטרון החאן.

ב-2010 גילם צ'רנר את התפקיד הראשי בהצגה "סוף משחק" מאת סמואל בקט, והשתתף בהצגה "גן הדובדבנים" מאת צ'כוב בתיאטרון החאן, בבימויו של מיקי גורביץ'. בשנת 2012 גילם את הרפגון בהצגת "הקמצן" של מולייר בתיאטרון החאן. בשנת 2014, גילם את דמותו של וניה בהצגה "הדוד וניה". ב-2015 מגלם את דמותו של הכומר אוונס בהצגה "נשות וינדזור העליזות" מאת שייקספיר.

במרץ 2016 החל לשחק במחזה "עורבים" של המחזאי אנרי בק, אותו תרגם דורון תבורי וביים עודד קוטלר. המחזה עלה בתיאטרון החאן. משחק גם בהצגה "שיר ישן, רחוק…" מאת ובבימויו של גורביץ' בחאן.

קריירה בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 השתתף בסרטו של נפתלי אלטר "אירית עירית". ב-1986 גילם את שלמה בסרטו של נפתלי אלטר "השגעון הגדול". ב-1987 גילם את רינגו בסרטו של ינקול גולדווסר "אבא גנוב". ב-1990 גילם חולה בבית משוגעים בסרטו של סם פירסטנברג "נשיקה במצ"ח". ב-2005 גילם את אלכס בטלנובלה "השיר שלנו" וגילם את צבי הלפרין בסדרת הטלוויזיה שיצר חיים בוזגלו "זינזאנה". ב-2006 גילם את מוטי אוחיון בסרטו של פליקס גרצ'יקוב "ילדי CCCP", והחל לגלם את אלברט השיפוצניק בסדרת הטלוויזיה "הפיג'מות".

שיחק בחברה הטובים בתפקיד אבא של מאור ונטלי מ-2005 עד2007 גילם את יאיר נועם בסדרת הטלוויזיה "השמיניה". ב-2008 גילם את שעשוע בסרטו של רנן שור "הבודדים". ב-2009 גילם רופא בסדרת הטלוויזיה "דני הוליווד", וגילם את קורנליה בסרטו של שמוליק מעוז "לבנון". ב-2010 גילם את פינסקר בסרטו של חיים בוזגלו "כבוד", וגילם את יצחקי בסדרת הטלוויזיה בכיכובם של איל קיציס וטל פרידמן "מעצר בית". ב-2010 גילם את המפקד של דנה קליין (יעל איתן) בסדרת הטלוויזיה "חטופים". ב-2012 שיחק בסרטים "הבן של אלוהים" בתפקיד קרצנר, "מבצע חמנייה" בתפקיד עמירם. בטלוויזיה שיחק באותה שנה ב"אמא ואבאז" בתפקיד אבא של מיה דגן, ב"סברי מרנן", "דובדבני וקובץ׳", "הפיג'מות" 8 וב"תנוחי".

בשנת 2013 השתתף בעונה הרביעית של "השמיניה", בפצועים בראש בתפקיד שמעון, בנויורק 2 בתפקיד עמרם וב"אניגמה" בתפקיד קדושי.

בשנת 2014 השתתף בסרטים: ״הקפות״, בבימויה של לי גילת בתפקיד יוסי ועקנין ובסרט ״חתונה מנייר״, בבימויו של ניצן גלעדי, בתפקיד אריה. באותה שנה שיחק בפרק הראשון של הסדרה 70 מיליון סיבות לאושר והשתתף בתפקיד המוכר בחנות העתיקות בסדרה שוברי גלים

בשנת 2016 שיחק בסרטו של אבי נשר "החטאים".

קריירת דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השאר, ב-2000 דיבב דמויות שונות בנוני התמנון ואת הקריין ב"איתן הקטן", ב-2003 השתתף בדיבוב הסרט היפני המצליח המסע המופלא. דיבב את רובאוס האגריד בסרטים: הארי פוטר והאסיר מאזקבאן (2004), הארי פוטר וגביע האש (2005), הארי פוטר ומסדר עוף החול (2007), הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם (2009) והארי פוטר ואוצרות המוות (2010). ב-2005 דיבב את באק קלאק, אביו של צ'יקן ליטל, בסרט צ'יקן ליטל. ב-2005 דיבב מוכר בחנות בסרט צ'ארלי בממלכת השוקולד.

ב-2006 דיבב את שריף בסרט מכוניות, ואת קזאר בסרט ג'ונגל סיטי. ב-2007 דיבב את גוסטו בסרט רטטוי, את לו דובה בסרט כוורת בסרט, ואת דוריס בסרט שרק השלישי. ב-2008 דיבב את ואצ'יר בסרט קונג פו פנדה, את האריה זובא בסרט מדגסקר 2, והשתתף בדיבוב הסרטים בולט ווול-E. ב-2010 דיבב את ביג דדי לה בוף בסרט הנסיכה והצפרדע, את באיארד האמר בסרט אליס בארץ הפלאות, את הנשיא סטון בסרט אסטרו בוי, את סטויק הרחב בסרט הדרקון הראשון שלי, את דוריס וגראצ'ט בסרט שרק לנצח ואת אבא של מגה מוח בסרט מגה מוח, ב-2011 השתתף בדיבוב הסרטים קונג פו פנדה 2, רנגו ומכוניות 2. ב-2017 שב לדבב את דמותו של השריף במכוניות 3.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 קיבל צ'רנר את פרס קלצ'קין לתיאטרון. בנימוקי חבר ועדת השופטים לפרס נאמר בין היתר "השחקן אריה צ'רנר עבר מסלול התפתחות יוצא דופן שנמשך שנים רבות. מי שהחל את דרכו כשחקן אופי, בדרך כלל בתפקידים קטנים שהוסיפו צבע, הומור והרבה נשמה להצגות בהן נטל חלק, החל בשנים האחרונות נושא בהצלחה רבה בנטל תפקידים ראשיים ממיטב הרפרטואר הקלאסי. להומור ולנשמה היתרה נוספו כוח ועומק וכאב. ליכולת הגופנית שליוותה את שלל תפקידיו, נוספה יכולת הגשת טקסטים קשים ומורכבים. אריה צ'רנר הוא פרטנר נדיב וחם שחוויה לשחק איתו. דרכו של אריה צ'רנר שזורה כבר למעלה מ-15 שנה בתיאטרון החאן הירושלמי שארבעה מנהלים אמנותיים הקפידו להשקיע באריה האדם ובצ'רנר השחקן כדי ליהנות מפירות הקסם של יצירתו".

בשנת 2009 זכה צ'רנר בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה על תפקיד המלך בוניפאציוס ויקטור פליקס בהצגה "הנסיכה האמריקאית" מאת המחזאי ניסים אלוני בתיאטרון החאן. בנאום קבלת הפרס אמר צ'רנר בין היתר: "עבורי לאחר 24 שנים בחאן, זכייה בפרס השחקן הראשי היא סוג של סגירת מעגל".

משנת 2012 משמש דירקטור במועצת הקולנוע הישראלי.

צ'רנר מתגורר בראשון לציון, נשוי לטלי, מפיקה, ואב לשלושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריה צ'רנר בוויקישיתוף