אבא גנוב 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבא גנוב 2
עטיפת ה-DVD
עטיפת ה-DVD
בימוי אבי כהן
הופק בידי יהודה ברקן
תסריט פיני עדן
שלמה משיח
שחקנים ראשיים יהודה ברקן
אלונה קמחי
בן ציון
מוזיקה ננסי ברנדס
חברה מפיצה רועי הפקות בע"מ
הקרנת בכורה 1989
משך הקרנה 89 דקות
שפת הסרט עברית
סרט קודם אבא גנוב
סרט הבא אבא גנוב 3
דף הסרט ב-IMDb

אַבָּא גָּנוּב 2 הוא הסרט השני בטרילוגיית סרטים ישראליים בכיכוב השחקן יהודה ברקן אשר יצא לאקרנים בשנת 1989. שני הסרטים הנוספים בטרילוגיה הם: "אבא גנוב" (1987) ו"אבא גנוב 3" (1991).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'יקו הטברייני ובן בן ה-10 עוברים לגור ביפו. הם שוכרים בית ערבי עתיק ומוזנח סמוך לחוף הים וחוברים לגליה ואפרת. איש עסקים זר המתכנן פרויקט פיתוח בנמל, חובר לעורך הדין קוגלר, אך לאחר מכן עובר להיות מיוצג על ידי גליה עורכת הדין . כנקמה על כך עורך הדין קוגלר ויד ימינו, שרמן, מנסים להוביל לכך שבן יוצא מחזקתו של אביו בטענה של הזנחה מתמשכת של הילד. לשם כך מנסה קוגלר להוביל לכך שבן יוצא למסגרת חוץ בית

תית (מוסד לילדים) ולאחר מכן יועבר לרשות אמו בארצות הברית.

יחסיהם של צ'יקו וגליה ממשיכים להתקדם אך צ'יקו מסרב להתחתן. הוא מסכים להפגש עם הוריה של גליה שהגיעו מחו"ל. סוניה מטבריה ושכנו ניסים ("הדוקטור") עמו הוא מתיידד, מוצגים בפני הוריה כהוריו של צ'יקו המנסה להרשים את הוריה של גליה.

חוסר הבנה בה צ'יקו חושב כי גליה בוגדת בו עם איש העסקים, מביא אותו להפליג עם בנו לאי יווני בשם נקסוס, שם הם רבים מאחר שצ'יקו פוחד להודות שהוא אכן אוהב את גליה. צ'יקו צועק לבן שהוא כנראה לא מבין שגליה היא לא אמא שלו, בן לא מקבל את זה וצ'יקו בתגובה סוטר לו.

כשצ'יקו מבלה במסעדה יוונית, בן משחרר את הספינה ויוצא להפליג בים התיכון. צ'יקו מגלה שבן נעלם עם הספינה ובעזרתה של משטרת יוון, הוא עולה למסוק משטרתי. המסוק מגיע אל מעל הספינה, וצ'יקו קורא לבן לעצור את הספינה, אך לשווא. צ'יקו קופץ מהמסוק, נפצע קלות בראש ושובר את הרגל. האב והבן מתחבקים ומתפייסים.

בן, בשיתוף פעולה עם בבר, מתמרן את העניינים כך שאבא שלו יתחתן עם גליה ולא ייקחו אותו למוסד לילדים חוסים.

בסופו של דבר, צ'יקו מגיע אל אולם השמחות, על קביים. כשברקע נשמע השיר "נשבע" של חיים משה, הוא וגליה עומדים תחת החופה ומתחתנים. כשצ'יקו פותח את בקבוק השמפניה, הוא מעיף את הפקק על העוגה של קוגלר ומלכלך לו את החליפה. קוגלר אומר בתדהמה "אני לא מאמין".

פסקול הסרט כולל מגוון שירים רחב ובהם מספר רב של שירים בביצועו של חיים משה, מהשיר "קום בן אדם" המופיע בפתיחת הסרט ועד השיר "נשבע" המופיע בסצנת החתונה. בעקבות הסרט התפרסם השיר "נשבע", והוא שימש שיר כניסה לחופה בחתונות רבות בשנות ה-90 של המאה ה-20.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]