ג'טה לוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'טה לוקה בסרט קזבלן
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

גֶ'טה לוקה (5 בספטמבר 1921 - 22 באוגוסט 2001) הייתה שחקנית, בדרנית וזמרת ישראלית בתיאטרון, על הבמה הקלה ובקולנוע.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקה נולדה ברומניה בשנת 1921. היא למדה משחק בין השנים 1940-1945 בסדנת תיאטרון יידיש בגטו ברומניה. עלתה לישראל כניצולת שואה עם משפחתה (אחותה, הוריה וסבתה) בשנת 1948, כחודש לאחר הקמת המדינה.

היא הופיעה לראשונה כזמרת בפני חיילים בתחילת מלחמת השחרור. כמו כן התפרסמה לראשונה כזמרת בתוכנית "אביב בתל אביב", שהעלה התיאטרון הסאטירי "לי לה לו" בביצוע השירים: "אני חדש בארץ", "מי זה דופק בדלת", "היא לא יודעת עברית" ו״פזמור״ (הופ הופ הופ הופ זה נורא שמח). שירים אלה זכו להצלחה רבה והפכו למזוהים עמה. לאחר מכן השתתפה בהפקות בידור שונות, שיחקה בהצגות ביידיש וברומנית והוציאה מספר תקליטים.

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל להופעותיה בתיאטרון לי לה לו הופיעה גם בתיאטרון הסאטירי המטאטא. לאחר סגירתם של שני התיאטרונים המשיכה ג'טה לוקה להופיע בתיאטרון הסאטירי דו-רה-מי מייסודו ב-1953 ועד סגירתו ב-1958.

לאחר מכן שיחקה בסמבטיון, ובאמצע שנות ה-60 בתיאטרון הוורוד. על בעלי התיאטרון נמנה גם שאול אברהמי, צייר תפאורה, שהיה בעלה השני של לוקה. השניים הכירו בתיאטרון דו-רה-מי. בשנת 1969 הופיעה לוקה במחזמר לילדים "היידי בת ההרים", בבימויו של ביטוש דוידוב. הסיפור והשירים מאת אהוד מנור ורפי בן משה הוקלטו והופיעו על גבי תקליט. בשנת 1971 הצטרפה לתיאטרון הבימה. בשנים 1975-1982 נמנתה על צוות שחקני התיאטרון העירוני באר שבע.

לוקה הופיעה, לעתים קרובות בהתנדבות, בפני חיילי צה"ל.

בשנים 1988-1985 הופיעה במסגרת התיאטרון העירוני חיפה בהצגת היחיד "אחת זקנה" מאת נאוה סמל, העוסקת בעולמם של הקשישים. בהצגה זו גם הופיעה ברחבי הארץ בבתי-אבות ובתי-ספר. ב-1987 הופיעה במחזה "סוסי שוקולדה" של מוטי אברבוך, שהוצג על בימת תיאטרון נוה צדק. המחזה האחרון בו שיחקה היה "חנוק אותי אהוב", בתיאטרון הסימטה ב-1989. בשנים 1975-1982 נמנתה על צוות שחקני התיאטרון העירוני באר שבע. היא הופיעה בהצגות רבות, הבולטות ביניהן: "זורבה היווני", "שני קוני למל", "הרולד ומוד", "אמלי", "אופרה בגרוש", "בית ברנרדה אלבה", "רומיאו ויוליה", "שידוכין", "בית הבובות", "הסערה", "טרטיף", "אגדות מיערות וינה".

סרטים בהם הופיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"איי לייק מייק", "שני קוני למל", "רק בלירה", "שוד הטלפונים הגדול","קזבלן", "יום הדין", "רחוב 60", "דודה קלרה", "בדרנית בחצות", טרנזיט" ו"אבא גנוב" ובסדרת הטלוויזיה "כן מה?!" לצדו של גידי גוב.

בשנת 1988 עברה אירוע מוחי, אחריו התקשתה להמשיך ולהופיע. אושפזה ב-1995 בבית החולים הגריאטרי בנתניה, בעקבות שבץ מוחי. כיוון שבתחילת שנות ה-80 הפסידה את כל רכושה וכספה במפולת הבורסה הגדולה, אירגנו לה חבריה ערב התרמה, כדי לממן את הוצאות שהייתה במוסד הסיעודי. עד למותה נתמכה כלכלית על ידי ארגון אמ"י.

בשנת 1995 זכתה בפרס "מגן אשכולות" מטעם "האקדמיה הישראלית לתיאטרון".

ב-22 באוגוסט 2001 נפטרה, שבועיים לפני יום הולדתה ה-80. הייתה נשואה פעמיים, הניחה אחריה בת, שלושה נכדים ונכדה. נקברה בבית העלמין ירקון.

בשנת 2010 פרסמה עדינה בן-נון יוסף רומן ביוגרפי על חייה של ג'טה לוקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עדינה בן-נון יוסף, צחוק הגורל - ג`טה לוקה, הוצאת אופיר, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]