אביב גדג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אביב גדג'
LALA TAL AVIV.jpeg
אביב גדג' (מימין) בהופעה
מידע כללי
תאריך לידה 16 באוגוסט 1977 (בן 40)
מקום לידה ישראלישראל תלמי אליהו, ישראל
שנות פעילות 1995– היום
סוגה רוק
עיסוק זמר

אביב גדג' (נולד ב-16 באוגוסט 1977) הוא זמר ומוזיקאי ישראלי, לשעבר סולן להקת אלג'יר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדג' נולד וגדל במושב תלמי אליהו בנגב המערבי, להורים יוצאי אלג'יריה.

בתחילת שנות ה-90 הקים עם חבריו למושב גבריאל בלחסן ודביר לביא את להקת אלג'יר. הראשון שזיהה את כישרון הלהקה היה אחיו הגדול של גדג', שלום גד (מלהקת פונץ'), שהחליט להקליט ללהקה קלטת, וזו הופצה ועברה מיד ליד במושב. זמן קצר לאחר מכן, החלה הלהקה להופיע בתל אביב, וחיים שמש, מפיק וראש המחלקה העברית ב"הד ארצי" שנכח באחת ההופעות, החתים את הלהקה על חוזה.

אלבומה הראשון של להקת אלג'יר, "נאמנות ותשוקה", שיצא בדצמבר 1995 לא הצליח מסחרית. את האלבום הפיק הגיטריסט והמלחין אסף שריג מלהקת "איפה הילד" והוא התאפיין בצליל ייחודי ושונה, שילוב של רוק מאפיינים של מוזיקה מזרחית ופיוט.

כישלונו המסחרי של האלבום יצר משברים נפשיים קשים אצל גדג', שעבר ללמוד בישיבת "אור החיים" לחוזרים בתשובה. מצבו הנפשי התדרדר, הוא התנסה בסמים ובאלכוהול ולאחר שניסה להתאבד בקפיצה מגשר לנתיבי איילון אושפז בבית החולים אברבנאל. בתקופת שהותו בבית החולים כתב את השירים לאלבום השני של אלג'יר.

בשנת 2004 הוציא אביב גדג' יחד עם חברי "אלג'יר" גבריאל בלחסן, אביב ברק וגיל פדידה את האלבום "מנועים קדימה" מתוכו יצאו הסינגלים "קיטש" ו"דם על הים". באלבום ניכרו החוויות הרגשיות הקשות שעברו על גדג' ובלחסן, והטקסטים באלבום עסקו בבדידות קשה, בתחושת אובדן ויאוש, אפוקליפסה אונס ואלימות. אלבום זה זכה להצלחה מסחרית, נמכר בלמעלה מ-18,000 עותקים[1] והפך את הלהקה למוכרת ומוערכת. המבקרים שיבחו את האלבום והלהקה ולימים אף כינו את "מנועים קדימה" "האלבום הישראלי הגדול ביותר של שנות ה-2000".[2] על אלבום זה זכה גדג' בפרס אקו"ם למחבר השנה לשנת 2004.

למרות ההצלחה, בשל מצבו הנפשי החמור של גבריאל בלחסן חדלה אלג'יר להופיע ובשנת 2006 הודיעה רשמית על פירוקה.

כשהוא מלווה ברון בונקר (מלהקת Midnight Peacocks), אביב ברק (שותפו ל"אלג'יר"), יהוא ירון ובוריס מרצינובסקי (מההרכב פאניק אנסמבל) הקליט גדג' את אלבום הסולו הראשון שלו שיצא בשנת 2009, "תפילה ליחיד". לאלבום קדם הסינגל "עיר בלי זיכרון", ובהמשך יצאו גם השירים "בוסר", "ילדה" ו"יוון". גם אלבום זה זכה לשבחי המבקרים ונמכר בכ-20,000 עותקים.[3]

בתחילת 2013 זכה גדג' בפרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה למחבר. השופטים ציינו בנימוקי הזכייה כי "במילים עמוקות, צורבות, דוקרות ומלטפות מצליח גדג' לברוא תמונות עשירות וצבעוניות, מהפנטות ולופתות בגרון. ומעל לכל, הוא עושה זאת בצורה מקורית מאד וחשופה להפליא. בעולם של מילים בנאליות ובליל של רגשות מבולבלים, נעים למצוא יוצר מקורי שבולט מעל פני השטח".[4]

ביוני 2013 יצא אלבום הסולו השני של גדג', "ילדים של מהגרים". לאלבום קדם הסינגל "אמונתי מנגנת בלילות" ולאחר מכן יצאו מתוכו השירים "החלל הריק" ו"לא מקום לחלשים". גם אלבום זה זכה לשבחים רבים ממבקרי המוזיקה.[5]

בנובמבר 2016 יצא אלבום הסולו השלישי של גדג' "שרף אורנים" שבו שיתף גדג' פעולה עם אמנים רבים, ביניהם בנו הנדלר, מאיה בלזיצמן, מארק אליהו ושלומי שבן. לפני צאת האלבום שוחררו הסינגלים: "כאבי גדילה", "נשמות מנייר" ו-"שרף אורנים". במאי 2017 הוכרז כי "שרף אורנים" זכה בתואר אלבום השנה של אקו"ם לשנת 2016.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו

עם אלג'יר

עם מוזיקאים שונים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציפי גוריון, האדמה תפתח (ראו קישורים חיצוניים)
  2. ^ נדב מנוחין‏, קשוב מאוד 50: עשר שנים ל"מנועים קדימה" של אלג'יר, באתר וואלה! NEWS‏, 17 ביוני 2014
  3. ^ אסף לבנון, ‏בומבה של נביא, באתר ‏mako‏‏, ‏28 באוגוסט 2009‏
    אלון הדר, אביב מתעורר: ראיון עם אביב גדג', באתר nrg‏, 16 באפריל 2010
  4. ^ הודעה על זוכי פרס אקו"ם, באתר אקו"ם
  5. ^ עמיחי חסון"ילדים של מהגרים": אביב גדג' יורה בכם חיצים, באתר nrg‏, 28 ביוני 2013
    נדב מנוחין‏, קשוב מאוד 02: אביב גדג' מופתי, אניה בוקשטיין בעייתית, באתר וואלה! NEWS‏, 18 ביוני 2013