תלמי אליהו
| מדינה | |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע[1] | 136 מטר |
| תאריך ייסוד | 1970 |
| השתייכות ארגונית | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 480 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 281 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +13.2% בשנה |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
7 מתוך 10 |
| https://eshkol.info/184/ | |
תַּלְמֵי אֵלִיָּהוּ הוא מושב בנגב הצפוני-מערבי, בחבל אשכול, המשתייך למועצה האזורית אשכול ולתנועת המושבים. המושב נקרא על שמו של אליהו קראוזה, מנהל בית הספר החקלאי מקוה ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה. המושב נוסד בשנת 1970.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 תחת השם "בשור ג'"[4]. בתחילת שנת 1970 יושב על ידי גרעין "ארנון" שהיה מורכב בעיקר מעולים צעירים מצרפת, ושמו נקבע כ"תלמי אליהו"[5]. המושב הוקם כמושב שיתופי אך די מהר הפך למושב עובדים. בשנותיו הראשונות הצטרפו אליו קבוצות נוספות של עולים מצרפת.
מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל, ספג המושב ירי רקטות מסיבי שגרם נזק כבד לחממות ולרכוש. עם קבלת הדיווחים על חדירת מחבלי חמאס ליישובים השכנים, הוקפצה כיתת הכוננות של המושב. חבריה התפרסו סביב היישוב, ניהלו חילופי אש והדפו חוליות מחבלים שנעו במרחב. עמידתם בלמה את חדירת המחבלים לתוך תחומי המגורים של המושב.
בעקבות הלחימה, הירי המתמשך והמחסור החמור בממ"דים (אשר חסרו בלמעלה מ-70% מבתי המושב), פונו רוב תושבי המושב לבתי מלון. מכיוון שתלמי אליהו ממוקם במרחק של כ-7.2 עד 8 ק"מ מגבול רצועת עזה, הוא לא נכלל תחילה בתוכניות הסיוע והשיקום של מנהלת תקומה. בעקבות זאת, ניהלו תושבי המושב, יחד עם יישובים שכנים במועצה האזורית אשכול המצויים בסטטוס דומה (צוחר, אוהד ושדה ניצן), מאבק ציבורי ממושך ואף עתרו לבג"ץ. באפריל 2024 הודיעה הממשלה כי תשעה יישובים באשכול הנמצאים מעבר לטווח 7 הק"מ, ובהם תלמי אליהו, יוכלו להיכלל בתוכניות ובחלק מתקציבי השיקום של מנהלת תקומה.
באוקטובר 2025 ניטעה בשטחי המושב חורשה חדשה בשיתוף הארגונים "חיבורים בחקלאות" ו"איחוד הצלה", לזכרם של מתנדבי רפואת החירום שנרצחו ונפלו במלחמה.
חקלאות וכלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמתו תוכנן תלמי אליהו כמושב חקלאי ובו 62 נחלות. עם השנים התרחשו תמורות במבנה התעסוקה של התושבים; לפי נתונים משפטיים שהוצגו בשנת 2024, רק 25 מהנחלות מוחזקות בידי חקלאים פעילים, בעוד שאר חברי המושב מתפרנסים ממקצועות שאינם חקלאיים.
תושבים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במושב גדלו אביב גדג' וגבריאל בלחסן מלהקת אלג'יר, ושמו של המושב מוזכר בשיר "פעמוני המאה" מתוך האלבום "מנועים קדימה". בנוסף, באחד מאלבומי הסולו של בלחסן ישנו שיר הנושא שם זה. אחיו של גבריאל בלחסן, המוזיקאי ידידיה בלחסן, ובת דודו נועה בלחסן, נולדו אף הם במושב.
בשנת 2012 הוציא המוזיקאי שלום גד, אחיו הגדול של אביב גדג', טרילוגיית אלבומים בשם "המצב", הכוללת אלבום בשם "תלמי אליהו".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תלמי אליהו, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ יוסף גילת, חבל אשכול מצפה לפיתוח, באתר על המישמר, 9 בספטמבר 1969
- ↑ שמות חדשים לשני ישובים, באתר מעריב, 1 בנובמבר 1970
| ||||||||||||

