כיתת כוננות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כיתת כוננות היא כח אבטחה מצומצם המיועד לפעול במהירות תוך מענה ראשוני לאירוע ביטחוני במהירות עד להגעת כוחות נוספים. בצה"ל, כיתת כוננות מתבססת על כח צבאי קטן (כיתה). במרבית היישובים בישראל, בדגש על יהודה ושומרון ועוטף עזה, קיימת כיתת כוננות המורכבת מתושבי היישוב, שעברו הכשרה מיוחדת, ותפקידן לגשר על פער הזמן שנוצר מרגע של הכרזה על אירוע ביישוב ועד הגעת כוחות הביטחון ולסייע לכוחות הביטחון לאחר הגעתם.

צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיתת הכוננות בצה"ל (מכונה גם בראשי תיבות: כ"כ) מורכבת ממספר חיילים, הנבחרים לרוב באמצעות תורנות, ונושאים כלי נשק כאשר לעיתים מצטרפים אליהם גם חובשים.

כיתת הכוננות נדרשת למענה בתוך זמן קצר מאוד (עד מספר דקות בודדות) ולכן חבריה נשארים במדים במשך כל תורנות המשימה. מרבית הציוד בה מוכן לפעולה והעמסה מיידית לצמצום זמן התגובה.

בבסיסים עורפיים, לא מורכבת הכיתה מלוחמים, אלא מחיילי הבסיס שלעיתים אינם מאומנים דיו בשימוש בנשק.

בהשאלה משמש המושג לכל כח המשמש כתורן, גם אם אינו נושא נשק ועוסק בפעולות אחרות, למשל טכנאים המשמשים ככוננים למערכת חירום.

יישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות כוננות יישובי מורכב מ-15 לוחמים בממוצע, כאשר הלוחמים הם מתנדבים מאומנים היטב שתפקידם לתת מענה בזמן אמת בכל אירוע חירום בתחומי היישוב על פי תוכנית פעולה ותרגולות סדורות מראש. כיתת הכוננות הם כח התנדבותי, שבהכרזת מצב מבצעי מסוים מגויס רטרואקטיבית כחיילי מילואים. חברי כיתת הכוננות נמנים עם כוחות המילואים באכ"א, מצוידים בנשק צבאי, אפודים קרמיים ומאומנים על ידי החטיבה המרחבית.

כיתות הכוננות הוקמו בשנות התשעים באופן כללי ברחבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן כצורך השעה. עם השנים, חלה התמקצעות ובניית מערך אימונים מסודר, ופיתוח תורת לחימה ייחודית לאנשי צוות הכוננות.

מלבד המילואים שהם עושים ביחידותיהם, מגויסים חברי כיתות הכוננות לשני ימי מילואים נוספים מדי שנה, בהם מאומנים להתמודד עם מגוון רחב של תרחישים, כמו חדירת מחבלים ליישוב, התמודדות עם חוטפים המחזיקים בני ערובה והשתלטות על מבנה שבו שוהים מחבלים.

בכל האירועים בהם חדרו מחבלים ליישובי יהודה ושומרון בשנים האחרונות היו חברי כיתת הכוננות הראשונים להגיע לזירה והראשונים שנלחמו במחבלים.[1][2] בכמה מקרים ההתערבות המהירה של חברי כיתות הכוננות הצילה חיי אדם, ובכמה מקרים שילמו חברי כיתות הכוננות בחייהם בזמן הלחימה. לאחר נפילתם, הוכרו חברי כיתות הכוננות שנפלו כחללי צה"ל לכל דבר ועניין.

בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הממשלה ב 23 באוקטובר 2017 (פרוטוקל 198) נידון והוסדר משפטית כל נושא הפעלת צוותי הכוננות לאור איומי הביטחון בהווה. כאשר בוועדה הביע נציג צה"ל בפני יו”ר ועדת חוץ וביטחון (ח"כ אבי דיכטר) את חיוניותם של צוותי כיתות הכוננות לאור איומי ההווה ואף העתיד הקרוב. כאשר האויב וארגוני הטרור רואים בתקיפה ופשיטה ישירה על המרחב היישובי-אזרחי כמטרה משנית או מרכזית בלחימה, אי לכך קיומו של מערך הגנה יישובי איתן, חיוני מאוד לצה"ל בהתמודדות עם איומים של פשיטה על ישוב בישובי קו עימות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדב שרגאי, תמרה טראובמן, עמוס הראל, המחבל חדר לאיתמר, נכנס לבית משפחת שבו, התבצר וירה לכל עבר במשך כשעה, באתר הארץ, 21 ביוני 2002
  2. ^ אלישע בן קימון, יעל פרידסון, עומרי אפרים, יואב זיתון, אליאור לוי ואיתי בלומנטל, מחבל חדר לבית בקריית ארבע ורצח בת 13 במיטתה, באתר ynet, 30 ביוני 2016. לוחמי כיתת הכוננות הרגו בקרב את המחבל שרצח את הילדה בת ה-13.