קרב עין הבשור
 | |||||||||||||
| מערכה: מתקפת 7 באוקטובר | |||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 (כמה שעות) | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | עין הבשור, מחוז הדרום, ישראל | ||||||||||||
| תוצאה | הצלת המושב מטבח המוני | ||||||||||||
| |||||||||||||
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   עין הבשור  | |||||||||||||
קרב מושב עין הבשור התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת טבח שבעה באוקטובר. במהלך הקרב, הסתערו כ- 16 מחבלים המשתייכים לארגון הטרור חמאס על עין הבשור, הנמצא במרחק 5–7 קילומטרים מח'אן יונס שבדרום רצועת עזה (5 ק"מ מהגדר), במטרה לבצע טבח בתושבי המושב ולחטוף מהם לרצועת עזה.
חברי כיתת הכוננות של המושב ניהלו קרב עם המחבלים, ובלמו אותם בשער הכניסה המערבי של המושב ועל הגדרות. שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו והובלו לבית החולים סורוקה בנסיעה מהשער המזרחי דרך שדות המושב, לצומת משאבי שדה ומשם לבאר שבע. זאת בשל העובדה שבכבישים 232 ובכביש 241 תקפו מחבלים כל רכב שנע עליהם.[1][2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
עקב מקרים רבים של גניבת רובי M16 בידי בדואים, החליטו בצה"ל להילחם בתופעה על ידי צמצום מספר כלי הנשק. כך צומצמה כמות הרובים של כיתת הכוננות מ-47 רובים במקור ל-21. בספטמבר 2020 נלקחו רוב הרובים האחרים, עקב הוראה של פיקוד הדרום לצמצם את כמות הרובים ביישובי עוטף עזה המרוחקים ארבעה–שבעה קילומטרים.[3]
בשנים 2022–2023, סבלו תושבי עין הבשור מריבוי גניבות, בהן גניבות רכב, ציוד ותוצרת חקלאית. לצורך ההתמודדות עם הגנבות הוחלט במושב, שלושה חודשים לפני מתקפת החמאס, להגדיל את כיתת הכוננות מ-12 ל-78 חברים.[4] לרשותם עמדו 6 רובי M-16, ובנוסף אקדחים פרטיים של החברים.[3] כיתת הכוננות סיירה מדי לילה בקבוצה של 5–7 חברים לאורך הגדרות כדי לסכל גנבות ופריצות לבתי תושבי המושב. ההתארגנות למניעת הגניבות הפכה את הקבוצה למתורגלת לפעול בצורה מתואמת ולקפוץ בהתרעה של רגע לעמדות.[5] כך, במקרה לגמרי, היה המושב מוכן לקרב יותר מהיישובים האחרים במועצה אזורית אשכול. הגדלת כיתת הכוננות של המושב באופן נרחב היא זו שהצילה את המושב מתרחיש חדירת מחבלים שלבסוף התרחש בטבח שבעה באוקטובר.
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,173[6] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[7] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[8] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[9] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[10] חיילים, 58[11] שוטרים ו-10[12] אנשי שירות הביטחון הכללי.
מהלך הקרב בעין הבשור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד עם תחילת אזעקות "צבע אדום" ונפילת רקטות בשטחים פתוחים שסביב המושב, רבש"ץ המושב האזין לרשתות הקשר הביטחוניות של המועצה האזורית אשכול וצה"ל, הבין מיד, שקיימת חדירת מחבלים מסיבית ליישובים ובכלל את תמונת הקרב ביישובי המועצה. במקביל הוא הוציא את כל חברי כיתת הכוננות לגדרות המושב תוך שהוא מודיע להם שהמצב כמו "במלחמת יום כיפור".[13][14][15][16] תוך מספר דקות, חברי כיתת הכוננות תפסו עמדות סביב המושב. במיוחד, עיבו את השער המערבי. הם סגרו את השער ואלתרו מחסום נוסף של רכב שהוצב לרוחב הכביש. חברי כיתת הכוננות שהוקפצו באותו הבוקר, היו חמושים בחמישה רובים ארוכי קנה מסוג M-16 ואקדחים פרטיים, חברים שלא היו להם אקדחים יצאו לקרב עם טוריות, גרזנים, [17] אבנים[18] ואתי חפירה.
זמן קצר לאחר התמקמות כיתת הכוננות, הגיעו שני טנדרים ושמונה עשר אופנועים שניסו להתקרב לשער המערבי[19] והחל קרב יריות בו נבלמו מחבלי הנוח'בה מירי המגינים,[20] במהלך הקרב שהתנהל המתינו עוד 7–8 טנדרים לפריצת השער.[21]
המושב הותקף על ידי כ-30–50 מחבלים חמושים בנשק רב. הם ירו מרובי צלפים, רובי סער, זרקו רימוני יד[22] (חלק מהרימונים היו נפלים שלא התפוצצו) ובנוסף ירו ממטולי רקטות RPG.[23]
הקרב נמשך כ-20 דקות, במהלכו הדפו חברי כיתת הכוננות את המחבלים מהשער ומהגדרות ושבו ארבעה מחבלים שהועברו לידי כוחות הביטחון.[24] שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו במהלך הקרב.[16] בשעה 08:36 הגיע לשער המערבי של המושב רכב ממוגן צה"לי כאשר המחבלים כבר לא היו שם.[20]
הקשר בין חברי כיתת הכוננות התבצע על בסיס הודעות קוליות באפליקציית וואטסאפ. ערוץ קשר זה שימש לדיבור בין הצוותים שבשטח, הכוונה, וחבירה בין חברי כיתת הכוננות בשעת הקרב.[2]
תחקיר צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחקיר צה"ל בוצע על ידי אלוף-משנה במיל' זיו בית אור ואושר על ידי מפקד פיקוד הדרום אלוף ירון פינקלמן. התחקיר קובע כי צה"ל נכשל בהגנה על המושב. צה"ל התקשה לגבש תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בעין הבשור - בשל ריבוי מוקדי הלחימה, האירועים והפגיעה בפיקוד והשליטה הגדודית, החטיבתית והאוגדתית. תמונת מצב ראשונה גובשה בשעות אחר הצהריים ב-7 באוקטובר. בשעות הראשונות, הלחימה בגזרה התאפיינה בחוסר תיאום ובקשיי פיקוד ושליטה בין הכוחות והיחידות במרחב. חברי כיתת הכוננות נלחמו לצד מספר רב של תושבי היישוב אל מול המחבלים שהגיעו למושב בטנדר ואופנוע מצוידים במשגרי נ"ט, רימונים, רובי סער אישיים, מכשירי קשר ונשק צלפים. יחד הם הדפו אותם, הביאו לנסיגתם ומנעו הרג ונזק כבד יותר. חברי כיתת הכוננות ותושבי עין הבשור המשיכו לאבטח את המושב בעצמם, לאחר הקרב ובמהלך כמה ימים לאחר 7 באוקטובר. כוחות מעטים מאוד של צה"ל מעטים הגיעו למושב במשך הימים הבאים. תושבי עין הבשור וחברי כיתת הכוננות היו בעלי ידע וניסיון בטיפול רפואי. הם טיפלו בפצועים, חילצו אותם תחת אש ופינו אותם לטיפול רפואי מסודר. זמן קצר לאחר סיום הקרב, המושב הקים חמ"ל שהורכב מתושבים שהתנדבו. חמ"ל זה פעל במקביל לצוות החירום היישובי, צוות צח"י, שפעל מתוך ביתו של אחד התושבים. החמ"ל עדכן את התושבים בתוצאות הקרב וניהל את הקשר עם גורמי חוץ. בנוסף, החמ"ל הוא זה שניהל את תהליך הפינוי של תושבי עין הבשור.[25]
פינוי היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]למחרת הקרב, החלו תושבי המושב להתפנות ממנו בכוחות עצמם. ב-9 באוקטובר עברו נציגי הצבא מבית לבית והתושבים שנשארו התבקשו להתפנות בשיירות מאובטחות מזרחה דרך השדות לכיוון משאבי שדה. התושבים שוכנו ביישובים מארחים בערבה ובבתי מלון באילת ובים המלח.[4] סך הכול התפנו מהמושב כ-1,200 תושבים.
ביישוב נשארו כ-100 תושבים, חלקם בכיתת הכוננות והיתר בתפקידי חירום כגון צוות חמ"ל, צוות צח"י (צוות חירום יישובי), צרכנייה, צוות בישול לחיילים ולכיתת הכוננות[26] ועוד. לתגבור כיתת הכוננות הציב צה"ל כוח במושב.[27]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אבי, רבש"ץ חולית, כותב בווטסאפ: אופנועים על הגדר"- יואב שפר רבש"ץ עין הבשור מספר את הסיפור המלא, על הקרב בשבעה באוקטובר בעין הבשור, סרטון בערוץ "עדות 710", באתר יוטיוב (אורך: 32:45)- וידאו מהקרב בעין הבשור, סרטון בערוץ "yoav", באתר יוטיוב
- קרב היריות בכניסה לעין הבשור, סרטון בערוץ "Haaretz הארץ", באתר יוטיוב (אורך: 01:27)
- ניר חסון, כביש אחד מפריד בין הקיבוצים שנחרבו למושבים שניצלו. לאלה ולאלה עתיד משותף, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2023
- is my own little story on that black Saturday on October 7, 2023, סרטון בערוץ "אייל בריברם", באתר יוטיוב (אורך: 07:54)
- צילום הקרב ממצלמת האבטחה בשער הקדמי (המערבי) של מושב עין הבשור, באתר ספורט1, 15 באוקטובר 2023
- שקד שדה, סיפור הגבורה של כיתת הכוננות בדרום - והפרופ' שהציל את אחיו ממוות, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- אבנר הופשטיין, "מ־6:00 בבוקר עד 22:00 בלילה לא קיבלנו נשק", באתר זמן ישראל, 8 באוקטובר 2023
- יניב טוכמן, אילי מדמון משחזר: "כיתת הכוננות הצילה אותנו. מתפלל לאחדות", באתר וואלה, 15 באוקטובר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ סיפור הגבורה המופלא של פרופ' יפתח גפנר מהפקולטה לרפואה וחבריו למושב עין הבשור בחדשות ערוץ 12, סרטון בערוץ "TAUVOD", באתר יוטיוב (אורך: 04:36)
- 1 2 אילנה קוריאל, כיתת הכוננות של עין הבשור תיאמה את הקרב בוואטסאפ: "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- 1 2 אבנר הופשטיין, "מ־6:00 בבוקר עד 22:00 בלילה לא קיבלנו נשק", באתר זמן ישראל, 8 באוקטובר 2023
- 1 2 is my own little story on that black Saturday on October 7, 2023, סרטון בערוץ "אייל בריברם", באתר יוטיוב (אורך: 07:54)
- ↑ שקד שדה, סיפור הגבורה של כיתת הכוננות בדרום - והפרופ' שהציל את אחיו ממוות, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
- ↑ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח – והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ↑ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025 - ↑ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ↑ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ↑ עין הבשור 7.10.23, סרטון בערוץ "yoav", באתר יוטיוב (אורך: 09:24)
- ↑ "הכדורים שרקו - אבל לא עצרנו": הקרב של כיתת הכוננות שהצילה מושב שלם, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:25)
- ↑ הנס והגבורה של עין הבשור: תיעוד חדש ודרמטי ממצלמת הרכב של הרבש"צ | אריאל עידן, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 05:56)
- 1 2 סיפור הגבורה המופלא של פרופ' יפתח גפנר מהפקולטה לרפואה וחבריו למושב עין הבשור בחדשות ערוץ 12, סרטון בערוץ "TAUVOD", באתר יוטיוב (אורך: 04:36)
- ↑ Facebook, www.facebook.com
- ↑ אייל בריברם (2023-10-25), עין הבשורis my own little story on that black Saturday on October 7, 2023
- ↑ i24NEWS עברית (2024-08-28), 5 קילומטרים מעזה: ניב גלבוע נסע לעוטף ונחת בתאילנד
- 1 2 שער עין הבשור, 7 באוקטובר 2023, סרטון בערוץ "yoav", באתר יוטיוב (אורך: 10:01)
- ↑ סיפורו של דין ליכטמן הגר בבית הראשון במושב שיצא לקרב עם גרזן, באתר פייסבוק, 4 בנובמבר 2023
- ↑ אילנה קוריאל, כיתת הכוננות של עין הבשור תיאמה את הקרב בוואטסאפ: "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ↑ חבר המושב אילן יוחנן, מתאר שרקטת RPG חלפה לידו במרחק 1.5 מטר, באתר יוטיוב]
- ↑ קובי עוזיאלי, תיעוד חדש: קרב היריות שהציל את המושב, באתר בחדרי חרדים, 21 בנובמבר 2023
- ↑ https://rotter.net/forum/scoops1/920092.shtml
- ↑ יהל פרג', לא מתפנה: תושבת עין הבשור נשארת במושב ומבשלת לחיילים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 באוקטובר 2023
- ↑ "נס שלא נפגעתי. שבוע שלם לא יצאתי מהבית", באתר ערוץ הספורט, 15 באוקטובר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • זירת לבנון במבצע שאגת הארי | ||||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||||
| פיגועים |
| ||||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||||
