אבי פיקאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבי פיקאר
אבי פיקאר.jpg
לידה 1967 (בן 53 בערך)
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראלישראל  ישראל
מנחה לדוקטורט זאב צחור
פרסים והוקרה
lisa.biu.ac.il/node/2915
תרומות עיקריות
חקר היחסים הבינעדתיים; פיזור האוכלוסייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבי פיקאר (נולד ב-1967) הוא היסטוריון של ארץ-ישראל בתקופת העת החדשה במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקאר נולד ב-1967 בצרפת ובגיל שנתיים עלה לישראל וגדל בירושלים. אביו, ברוך (ז'אן-בנואה), בן למשפחה מיהדות אלזס, וז'קלין, בת לאם שהגרה מאלג'יריה לצרפת ולאב שהגר מגרמניה לצרפת. אביו ברוך נפל במלחמת יום הכיפורים במוצב מילנו שבקו בר-לב. הוא למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר. לקראת שירותו הצבאי הצטרף לגרעין נח"ל לירוחם, ואף על פי שהגרעין התפרק לפני הגיוס, הצטרף פיקאר לגרעיני הנח"ל שהגיעו לירוחם, לאחר שחרורו מצה"ל כקצין מודיעין.[1] בירוחם עסק בהדרכת נוער במדרשת ביחד, שעוסקת בפערים חברתיים, ובעקבות העבודה שם החליט להתמקד בנושא במסגרת לימודיו האקדמיים.

את שלושת תאריו האקדמאים עשה פיקאר באוניברסיטת בן-גוריון. את התואר הראשון אותו סיים ב-1994 עשה במחלקה להיסטוריה ובמחלקה למדעי ההתנהגות. את תאריו המתקדמים עשה במחלקה להיסטוריה. את המ.א. סיים ב-1998  וכתב על "העלייה הסלקטיבית מצפון אפריקה, 1952-1954" בהנחיית פרופ' זאב צחור ופרופ' (אז ד"ר) חנה יבלונקה. את עבודת הדוקטורט סיים ב-2004 וכתב על "מדיניות העלייה והקליטה של יהדות צפון אפריקה, 1951-1956", בהנחיית פרופ' זאב צחור. בשנים 20052006 עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק NYU.

פיקאר החל ללמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ב-2010. לפני כן לימד באוניברסיטת בן-גוריון, במכללת ספיר, באוניברסיטת רטגרס, באוניברסיטת מרילנד, באוניברסיטת ניו יורק, במכללת אחווה, במכללת הרצוג ובאוניברסיטה הפתוחה.

פיקאר מתמחה ביחסים בין-עדתיים בישראל; בעלייה לישראל ומדיניות עלייה; בפיזור אוכלוסייה בשנות החמישים; בעיירות פיתוח; ובציונות דתית. הוא התמקד במדיניות העלייה כלפי יהודי צפון אפריקה בשנות החמישים[2]; הוא כתב גם על ההצבעה לש"ס; על איכלוסן של עיירות הפיתוח; על הניסיון לחינוך מסורתי בשנות החמישים; ועל המזרחים בחינוך הממלכתי דתי. ב-2015 זכה בפרס שז"ר לספר הטוב ביותר בתחום תולדות ישראל ספרו; "עולים במשורה – מדיניות העלייה של ישראל כלפי יהודי צפון אפריקה – 1951-1956". בנובמבר 2017 קיבל פיקאר את "אות יקיר ברית יוצאי מרוקו בישראל" באירוע השנתי שמקיים הארגון.

בשנת 2017 השתתף פיקאר כמומחה בסרט (שהופק בעקבות מכרז של הרשות השנייה להפקת סדרה על עיירות הפיתוח) "סאלח, פה זה ארץ ישראל". בעדותו המצולמת תרם לביסוס ואישוש טענות על אפליה מכוונת כנגד עולי מרוקו בשנות ה-50 וה-60. במקביל הוא מתח ביקורת על אי דיוקים שהיו לדעתו בסדרה.[3][4][5]

פיקאר נשוי לעליזה, אב לחמישה ומתגורר בירוחם. אחיו הוא ד"ר אריאל פיקאר.

פרסומים ומחקרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים לא אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "נשאר בפריפריה. מבחירה | אריאל הורוביץ". מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות (בעברית). 19 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-9 בנובמבר 2017. 
  2. ^ מחקר: מזרחים הועלו לארץ רק כשיכלו לפרנס, NRG
  3. ^ יהונתן ליס ועופר אדרתשקד: נפתח את מסמכי הסוכנות בעקבות הסדרה "סאלח פה זה ארץ ישראל", באתר הארץ, 11 במרץ 2018
  4. ^ אבי פיקאר, ‏יוספטל וסאלח: הצגה היסטורית פשטנית, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2018
  5. ^ אבי פיקאר, ב"סאלח" יש אמת, אבל לא כל האמת, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2018
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.