אבנר גרעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבנר גרעין
אבנר גרעין תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
אבנר גרעין
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 21 באוגוסט 1925
נובי סאד, יוגוסלביה
פטירה 1993 (בגיל 67 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה כלכלה, סוציולוגיה
עיסוק ראש לשכת הסעד המקומית
ראש מועצת ועיריית אשדוד
תקופת כהונה סתיו 1963 – תחילת 1969
הקודם רוברט חיים
הבא צבי צילקר
ראש מועצה מקומית אזור
תקופת כהונה 19541958 (כ־4 שנים)
דיפלומט, מנהל סניף בנק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבנר גרעין (21 באוגוסט 19251993) היה ראש מועצת אזור הראשון וראש עיריית אשדוד הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר נובי סאד, יוגוסלביה, למקסים גרין ומרגוט לבית פסינג. סיים את בית הספר התיכון בעיר הולדתו ולמד לימודי כלכלה בבלגרד. עלה ארצה בשנת 1948, לאחר ששרד את השואה. גרעין עלה לבדו כיוון שהוריו ניספו במחנות הריכוז בשואה. עם עלייתו ארצה גויס גרעין למשטרה הצבאית ושירת בין היתר כסמל תרבות. עם שיחרורו מהצבא, בשנת 1954 נבחר לתפקיד ראש מועצת אזור. במקביל למד סוציולוגיה וקיבל תואר בתוכנית הראשונה שהוקמה ב"אוניברסיטת תל אביב".

בשנת 1955 נישא גרעין ליהודית לבית פרוכטמן. בשנת 1958 סיים את תפקידו כראש מועצת אזור ובשנת 1962 החליטו הוא ואשתו להתיישב בחולות אשדוד. משפחת גרעין הצטרפה למשפחות המקימות ואבנר גרעין שימש כראש לשכת הסעד ביישוב. בבחירות למועצת העיר, בסתיו 1963, נבחר גרעין לראש המועצה.

בשנת 1968 הוקם הגוף העירוני המקומי ואשדוד הוכרזה כעיר במדינת ישראל. גרעין שימש מאותה עת כראש העיר הראשון. התכנון הראשוני היה לחלק את העיר ל-17 רבעים, ובמרכזה הקריה. תוכנית זו אכן באה למימושה בעזרתו של יורשו של גרעין, צבי צילקר. בבחירות הראשונות לראשות העיר, בסתיו 1968 זכה צילקר וגרעין סיים את תפקידו כראש העיר בתחילת 1969.

בשלהי 1969 מונה גרעין לתפקיד בשגרירות ישראל בצרפת. בתפקיד זה כיהן עד שנת 1973. בשנת 1973 הקים גרעין את בנק אגוד באשדוד ושימש כמנהל הראשון של הסניף. לאחר מספר שנים חלה במחלה קשה ונאלץ להתפטר מתפקידו בבנק.

אבנר גרעין נפטר לאחר מאבק ממושך במחלתו ונטמן בבית העלמין באשדוד. הוא הותיר אחריו את אשתו יהודית, העוסקת בציור ופיסול, ושני ילדים - ענת ויריב.

לזכרו נחנך פארק ברובע יג' בעיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]