אברהם טוקזייר
 | |
| צילום קו סיום ריצת 100 מטר ב-1938 שבו רואים בבירור שאברהם טוקזייר מנצח, הרץ הקרוב למצלמה בגופיה הכהה. | |
| לידה |
29 בספטמבר 1909 הלסינקי, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1976 (בגיל 66) סטוקהולם, שוודיה  |
| מידע כללי | |
| מדינה | פינלנד |
| ספורט | |
| ענף ספורט | אתלטיקה קלה |
| תת-ענף | ריצות קצרות |
| מועדון | מכבי הלסינקי |
| הישגים | |
| שיאים אישיים | 100 מטר: 10.7 שניות |
אבּרהם טוקזייר (בפינית: Abraham Tokazier; 29 בספטמבר 1909 – 7 באפריל 1976) היה אצן יהודי-פיני, סגן אלוף פינלנד (1938) בריצת 100 מטר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טוקזייר נולד וגדל בהלסינקי למשפחה יהודית, בן למשפחה בת שישה אחים. לאברהם אח תאום בשם משה. אביו, מאיר טוקזייר, היה סוחר במקצועו שנולד באורשה (בבלארוס המודרנית). אביו היגר לפינלנד ושם התחתן עם שרה לבקוביץ', יהודייה ילידת פינלנד. הוא התאמן בריצה במועדון היהודי מכבי הלסינקי. בשנת 1934 השתתף עם אחיו התאום בהכשרה בלטביה או בליטא כשבסיומה עלו לארץ ישראל, אך חזר עם אחיו לפינלנד לאחר ששניהם עברו תאונת דרכים בארץ ישראל. אחיו התאום ואחיו הצעיר יעקב היו מספר פעמים אלופי פינלנד בהרמת משקולות.
השערורייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי שאך זה הסתיימה בנייתו (ויועד לקראת אולימפיאדת הלסינקי ב-1940) שנערכה ב-21 ביוני 1938 השתתף טוקזייר בריצת 100 מטר. הוא חצה ראשון את קו הסיום והכרוז הודיע עליו כמנצח מיד לאחר הריצה, אך עם פרסום התוצאות הרשמיות, התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. לכל ארבעת הרצים ניתנה תוצאה זהה של 11.0 שניות. למחרת פורסמה בעיתון Helsingin Sanomat (אנ') הנפוץ בכל המדינות הנורדיות, תמונה שצילמה את סיום הריצה על קו הסיום. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, האצן הקרוב ביותר למצלמה בגופיה הכהה, היה הראשון שחצה את הקו. כתובית התמונה הבהירה "תמונה זו מוכיחה כי השופטים טעו בזיהוי המנצח במירוץ". אמנם הריצה הייתה צמודה, אך הסיבה לדירוג הנמוך של טוקזייר במקום הרביעי הייתה ככל הנראה בגלל אנטישמיות, ולא בגלל טעות שנעשתה על ידי השופטים. זאת בגלל שמשלחת רשמית מגרמניה הנאצית, שכללה בין היתר חברים מהוועדה המארגנת של אולימפיאדת ברלין (1936), הגיעה והייתה בין אורחי התחרות. המארגנים, שרצו לרצות את אורחיהם, ובלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד), שבאותה העת היה שר הפנים ויו"ר ההתאחדות האתלטיקה הפינית, הוציאו אותו מהפודיום ומטקס קבלת המדליות.
חודש וחצי לאחר מכן, באליפות פינלנד שנערכה בתחילת אוגוסט אותה שנה, זכה טוקזייר במדליית כסף בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.9 שניות, אחרי אקי טמיסטו (10.8 שניות) ולפני טויבו אקינן (10.9 שניות).
בשנת 1939 קבע טוקזייר בריצת 100 מטר את שיאו האישי על 10.7 שניות. מאוחר יותר, טוקזייר היגר לסטוקהולם, שוודיה, שם גם נפטר.
הכרה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90 פנתה מכבי הלסינקי להתאחדות האתלטיקה הפינית בבקשה להכיר בטוקזייר כמנצח ולהשיב לו את הפרס, אולם ניסיון זה לא צלח. השערורייה חזרה לכותרות בשנת 2013, לאחר שהעיתונאי הפיני Kjell Westö (אנ') הזכיר את הפרשה בספרו "Hägring 38".
בסופו של דבר, ב-18 בספטמבר 2013 התנצלה התאחדות האתלטיקה הפינית בפני משפחתו של טוקזייר, והכריזה שהוא המנצח האמיתי באותה ריצה מפורסמת ב-1938. רשימת הרצים וזמני הריצה עודכנו בהתאם. את התוצאות הרשמיות לא ניתן לבטל בשל תקנות התאחדות האתלטיקה הבינלאומית.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחייניו של טוקזייר הם רנה ניברג (אנ'), שגריר פינלנד באוסטריה, ברוסיה ובגרמניה בעבר, והלל טוקזייר (פי'), פסנתרן, זמר ומלחין פיני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 9/18/2013 ,SUL ei suostu muuttamaan skandaalijuoksun tuloksia vuodelta 1938, Leena Jokinen (בפינית)
- 9/19/2013 ,SUL pyytää anteeksi 75 vuotta vanhaa tuomarointivirhettä, Jaakko Parkkinen (בפינית)